כל תכני עושים היסטוריה

היא מעידה על עצמה שהיא "וורקוהוליק" שלא מתמידה בכלום, וכפמיניסטית - אין לה בעיה עם המילה 'כוסית'. הפעם ב"עושים שיחה", אורנה בן-דור, יוצרת ובמאית קולנוע וטלויזיה, מספרת על הקשר שבין היותה בת לניצולי שואה לבין החרדה מהצלחות, ומדוע, למרות ההטרדות המיניות שחוותה, היא לעולם לא תגיש תלונה.

האזנה נעימה,

שמעון

בפרק זה ד״ר צחי חייט ואני נכנסים לעומק של תחום שעוסק בניתוח רשתות חברתיות. מסבירים איזה שימושים אפשר לעשות עם מה שיודעים עלינו לצרכי שיווק וצרכים פוליטיים ונוגעים במה שקרה במקרה של פייסבוק וקיימברידג׳ אנליטיקה.

האזנה נעימה,

קובי.

בפרק ראיון עם יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל משנת 2010.

רון-טל, אלוף במיל', מדבר על ההשכלות של חוק משק החשמל שנחקק ב'96 על משק האנרגיה בישראל, האינטנסיביות בה קידם את הרפורמה במשך השנים ואיך התמודדו הנהלת החברה וארגון העובדים עם תהליך של פשרות וקווים אדומים.

שיעור מרתק בהסטוריה, כלכלה וניהול משברים.

האזנה נעימה. 

מרואיין בפרק:

יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל

עורכת ראשית: דליה בוֹדינגר, דוברת חברת החשמל

מראיין: חגי גולן

הפקה ותסריט: יוסי מַץ

עורך ראשי, רשת עושים היסטוריה: רן לוי

הפקה: דוברוּת חברת החשמל - לירון בן־יעקב וכרמל ביתן אֶלשטֶיין

כל הפרקים באתר חברת החשמל: https://podcast.iec.co.il/

https://audio.simplecast.com/9538c13f.mp3

הורדת הפרק (mp3)

בעולם החדש תשתיות מתפתחות בקצב בלתי נתפס ויחד איתן ההגדרה של מתכנת משתנות.

אם פעם לכל אחד היה תחום התמחות משלו : קליינט/סרבר/חומרה ומשם התפתחנו לFullstack developer.

היום כבר מתחילים לדבר על סופר-מפתח..אחד שיודע לכתוב קוד ומכיר ושולט גם על כל תהליך ההגעה שלו לפרודקשן.

הדיבור הזה הוא חדש ואחד המושגים המוזכרים בו לא מעט הוא GitOps שמדבר על כך ש-Code Is the new way ושGit הוא הSingle source of truth להכל!

גם לקוד שכולנו מכירים וגם לקבצי הyaml וחבריהם שמגדירים איך סביבת הפרודקשן שלנו בנוייה בסופו של דבר. גמרנו עם הגדרות ידניות (:

רוצים לשמוע עוד על העידן הזה?

הצטרפו לשמעון ואליי למסע ותחכימו

קישורים נוספים:

מצגת שמכסה חלק מנושאי הפרק - https://docs.google.com/presentation/d/1AIPIyBE9v7fOUL5rBC-lV-O9BzEBv4CNcamMFxE9mDw/edit?usp=sharing

האתר של החברה - http://datree.io

פרקים נוספים

רשימת תפוצה בדוא"ל | iTunes | אפליקציית אנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | קבוצת עושים תוכנה

פרק חדש ל"התשובה", הפודקאסט שנותן תשובות מוגזמות לשאלות פשוטות. והפעם - למה בשבוע יש בדיוק שבעה ימים, והאם זה חייב להיות ככה? התשובה כוללת כמה מהשבועות הפחות שגרתיים בתולדות האנושות, כולל הפעם ההיא שבה ברוסיה הסובייטית ניסו לבטל את יום ראשון באמצעות יום סגול.

האזנה נעימה,

דורון.

 

https://audio.simplecast.com/a776186e.mp3

הורדת הפרק (mp3)

לכל משחק יש כללי משחק, וכך גם למשחק הפוליטי - למערכת הבחירות.

אבל החוק שאמור להגדיר מה מותר ומה אסור במערכת בחירות בישראל נכתב בשנות ה-50 וכמעט לא התעדכן מאז. מה הוא קובע ואיך זה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות הבאות?

נשוחח עם ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

האזנה נעימה,

דפנה

דף הבית של התכנית

רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר

 

https://audio.simplecast.com/2237d962.mp3

הורד את הקובץ (mp3)

קללות הן חלק בלתי נפרד מהווייה האנושית, בכל שפה ובכל תרבות. מדוע אנחנו מקללים, והיכן נמצאות הקללות במוח? מה קורה כשמנסים לצנזר קללות, ומהי 'שפת המאט'?...

האזנה נעימה,

רן

דף הבית של הפודקאסט

הרשמה לפודקאסט:

דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת

למה אנחנו מקללים?

כתב: רן לוי

פעם, לא חקרו קללות. זה לא שאנשים לא קיללו: קללות, ככל הידוע לנו, הן חלק מרפרטואר הדיבור האנושי מאז ומעולם - ולזה עוד נגיע בהמשך. אבל מכיוון שקללות הן - מעצם הגדרתן - מילים אסורות, מילים שהן טאבו - הממסד האקדמי הישן התייחס אליהן באותו האופן שבו התייחסו למיניות וסמים פסיכודליים, למשל: נושאים 'נמוכים' ווולגאריים שאינם ראויים למחקר מדעי רציני. המעטים שכן ראו בקללות נושא ראוי למחקר ניצבו בפני אתגר נוסף, והוא העובדה שקללות נושקות למגוון רחב של דיסיפלינות מדעיות - פסיכולוגיה, סוציולוגיה, נוירולוגיה, בריאות הנפש, וזו רק רשימה חלקית. כשמשהו שייך לכולם, הוא לא שייך לאף אחד - ומכאן שגם חקר הקללות נחשב למעין 'בן חורג' בנוף המדעי.

אבל המחצית השניה של המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת הביאו עימן רוחות חדשות באקדמיה. מיניות וסמים - נושאים שבעבר נחשבו מוקצים מבחינת הממסד המדעי - הפכו להיות נושאי מחקר לגיטימיים - וגם הקללות עברו שינוי דומה. בהיפוך מוחלט של הלך הרוח מלפני שמונים שנה, הפסיכולוגים בימינו רואים בקללות חלון שמאפשר הצצה נדירה למנגנונים נוירולוגיים ותת-הכרתיים שלא קיבלו תשומת לב רבה לאורך השנים. הפסיכולוג האמריקני פרופ' טימותי ג'יי (Jay), שכתב מספר ספרים על הפסיכולוגיה של הקללות, אמר כי -

"אם אתה לא חוקר [קללות], אתה מפספס חלק גדול ממה שהופך אותנו לבני אדם."

לפני שנפתח את תיבת הפנדורה הזו שנקראת 'קללות', אולי כדאי קודם כל לשאול - מהי בכלל 'קללה'? על פניו, שאלה פשוטה: קללה היא מילה אסורה, מילה שהיא 'טאבו'. כולנו יודעים לזהות קללה כשאנחנו שומעים אותה - אפילו אם אנחנו, באופן אישי, לא נוטים לקלל הרבה. אבל דווקא המילה הזו, 'כולנו', היא החלק המאתגר בהגדרה - כי אין דבר כזה באמת 'כולנו'. ההגדרה של מילה אסורה היא במידה רבה תלויית תרבות - מה שאומר ש'כולנו' בישראל של 2019 זה לא אותו הדבר כמו 'כולנו' של ישראל מלפני מאה שנה, למשל. לדוגמה, באחד הפרקים הקודמים של עושים היסטוריה סיפרתי לכם על ההתנגדות בקרב מחדשי השפה העברית למילה 'עגבניה', כיוון שהיא לקוחה מהמילה 'לעגוב' - במובן של 'פרי התשוקה'. לפני מאה שנים 'לעגוב' הייתה מילה גסה - אבל היום היא נחשבת ללשון גבוהה, מילה 'נקייה' שיותר סביר להניח שנשמע אותה מיונית לוי בחדשות של שמונה בערב מאשר במוסך.

זאת ועוד, 'קללה' היא יותר מאשר התוכן המילולי של מילה - אלא גם הצליל שלה, המרקם, הטון והקצב. כשפולי מהגשש החיוור מתלונן ששייקה וגברי 'הכניסו לו את כל האלמנט' במערכון 'המוסך', אנחנו מבינים מיד באיזה אלמנט מדובר ולאיפה הכניסו אותו - למרות שעל פניו, לא נאמרה במערכון אף מילה גסה.

ובכל זאת, אפשר למצוא מוטיבים אוניברסליים בקללות. ראשית - בכל שפה שאי פעם דוברה בכדור הארץ היו קללות, ללא יוצא מן הכלל. שנית, כמעט בכל התרבויות ובכל הזמנים, קללות היו קשורות בקשר הדוק למספר נושאים ספציפים: מין, תחושות גועל - בדרך כלל מהפרשות גוף - חלוקות אתניים ומגדריות - וכמובן, דת. למעשה, המילה האנגלית Profanity, 'קללה', היא צירוף של המילים הלטיניות 'פרו' - לפני,

https://audio.simplecast.com/eae6116e.mp3

Download Episode (Mp3)

Paul Feldman joins us to explore cybersecurity governance topics for boards of directors in the North American electric sector. Paul is a former director of WECC and MISO, among many other roles. He talks to us about what are the responsibilities of boards of directors for cybersecurity and what kinds of cybersecurity discussions he sees taking place at the board level.

This podcast is produced by P.I. Media for Waterfall Security Solutions.

בעשרים וחמש שנות קריירה בתחום ההייטק, ועם רזומה עשיר של הקמת חמישה סטארט-אפים, הפעם ב"עושים עסקים" אנחנו משוחחים עם אלון הוכברג, יזם סדרתי ומייסד "BILLION VEGANS", או אם תרצו "אמזון לטבעונים". נדבר על הצלחות וכישלונות, ננסה לאפיין את ה-DNA של היזם המצליח, וגם - נבין מה הקשר בין דבק נעליים לעצמות של חזירים.

האזנה נעימה,

חגי

אחרי שבחלק הראשון על הטרשת הנפוצה הבנו מה הם המנגנונים הפועלים במחלה, ועל כך שעל אף קיומן של תרופות המקלות על התסמינים - אין תרופה המרפאה את המחלה -  בחלק השני נלמד איך ניתן להתמודד עם התסמינים שלה, על התפקיד שהתזונה ממלאת ביכולת של החולים במחלה לשמור על עצמם, ועל תהליך השיקום הפיזיולוגי שעבר שינוי מהותי -  לא עוד שמירה על המטופל ב״צמר גפן״ אלא עידוד והכוונה להעיז ולעשות יותר.

וגם -  על מחקר מהפכני שיש בו - אולי בעתיד -  היכולת לרפא את המחלה.

גם בחלק הזה נשמע את המטפלים בחולים בטרשת הנפוצה מהמרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא:

פרופ׳ ענת אחירון -  מומחית בנוירולוגיה, ומנהלת המרכז;

ד״ר אלון קלרון-  פיזיותרפיסט מומחה;

ודנייל חרמון -  דיאטנית קלינית.

הפרק בחסות חברת מרק.