כל תכני עושים היסטוריה

הדלק שהצית את גל הטרור הפלשתיני האחרון היה הקריאות "אל אקצה בסכנה" והטענות שישראל פועלת לשינוי הסטטוס קוו במקום הקדוש. אלא שאותו סטטוס קוו נתפס אחרת לגמרי על ידי כל צד ומעטים יודעים מה בכלל הוא כולל. הפעם ב"עושים פוליטיקה" ניסע במנהרת הזמן לימים שבהם התגבש הסטטוס קוו ונבין מה המשמעות שלו היום. זהו חלקו הראשון של נושא זה ומתארחים בפרק חברי הכנסת יהודה גליק מהליכוד ומסעוד רנאיים מהרשימה המשותפת ומלווה אותו עפר זלצברג, אנליסט בכיר בקבוצת המשבר הבינלאומי.

הרעיון של גיוס המונים פרץ לתודעה לפני מספר שנים, ונראה היה שהוא הולך להפוך את כולנו ליזמים. בעוד שזה לא ממש קרה - אחרי דעיכת ההייפ, גיוס-המון (Crowdfunding) נותר מכשיר חזק בידיהם של יזמים, ממציאים ופעילים חברתיים.

בפרק נשוחח עם אורן סימניאן, יזם מומחה לתחום והנציג הישראלי של Indiegogo ועם רונן מנדל, סמנכ"ל הפיתוח של IsraelGives, על ההזדמנויות, האתגרים וסוגי הפעילות שגיוס ההמונים מאפשר.

בפרק הזה של "עושים עסקים" אני מארח את אודי שמאי, שהוא המנכ"ל והבעלים של 'טבסקו החזקות', המחזיקה בזיכיון "פיצה האט" בישראל.לרשת "פיצה האט"  87 סניפים בישראל וכ-3,500 עובדים.בתכנית אנחנו מדברים על שוק הפיצות בישראל המבוסס על משלוחים בטלפון ועל עתידו הטכנולוגי המעניין, איך מתחרים במהפכת האוכל הבריא?ואיזו פיצה הישראלים הכי אוהבים?

לשם של כל אחד ואחת מאיתנו יש משמעות והקשר. אנו מקבלים את השם בתחילת הדרך והוא מלווה אותנו, ברוב המקרים כל חיינו. בהקשר ל"עושים תנ"ך" – עולה השאלה המתבקשת מה מקור השמות המופיעים בתנ"ך? האם אנשי קדם ייחסו משמעות כה רבה לשם כמו שהורים בני ימינו מתלבטים טרם נתינת השם לרך הנולד? האם השמות בתנ"ך באמת מייצגים אנשים אמיתיים או שמדובר בשמות בדויים?  אולי בכלל בשמות שנתן המחבר המקראי על מנת להדגיש נושאים מסויימים? ומאיפה קיבלו גיבורי התנך את שמותיהם ומה המשמעות של השמות הללו? על כך אני משוחח בפרק הזה עם חוקר המקרא שחר ענבר, חוקר המקרא.

בתזמורת פילהרמונית אפשר למצוא לא מעט כלי מיתר: כינורות, צ'לו, קונטרבס - כולם אחיה ואחיותה של הגיטרה - אבל פרט למקרים נדירים, לא נמצא בתזמורת שכזו גיטרות חשמליות. מדוע? לא ערכתי סקר מקיף בקרב נגני תזמורות, אבל יש לי תחושה שמעבר לתדמית הרוקיסטית והבועטת של הכלי, תדמית שאולי אינה משתלבת בתזמורת מעונבת - אחראים לכך גם הצלילים שמפיקה הגיטרה החשמלית, צלילים שונים מאד מאלו של שאר כלי המיתר.כיצד באו לעולם אותם צלילים שונים ושונים כל כך מאלו שקדמו להם? חיפשתי מישהו שיוכל לעזור לי לענות על השאלה הזו.את אילן לוקאץ', כתב חדשות 2, הכרתי לפני כשלוש שנים כשראיין אותי לכתבת מגזין על התופעה החדשה שנקראת 'פודקאסטים'.התחביב הגדול של אילן הוא גיטרות חשמליות.

בפרק הזה, אני עובר איתו על ההיסטוריה המרתקת שמאחורי הגיטרה החשמלית שהיא, ללא ספק, האייקון של המאה העשרים.

כנרת הראל, מייסדת ומנכ"לית מדולה (Medulla) - חברת השמה בתחום ההייטק, המתמחה בהשמת 'בוטיק': התאמה מקסימלית של המועמד לתפקיד והתפקיד למועמד, תוך שיתוף פעולה צמוד עם חברות בינלאומיות גדולות המפעילות מרכזי פיתוח גדולים בישראל.בשיחה איתה אני מברר מהי מערכת היחסים בין לינקדין וחברות ההשמה? למה בכלל צריך חברת השמה בעידן הנוכחי? האם ישנה אפליה בקבלה לעבודה על רקע גיל ואיך אפשר להתמודד עימה?

ספורטאים רוסים לא הוזמנו לאולימפיאדת החורף שתיפתח בחודש הבא בקוריאה. רוסיה הושעתה מהמשחקים בעקבות שערוריית הסמים הגדולה שנחשפה ובמרכזה אלפי ספורטאים שסוממו באופן שיטתי ובמשך שנים ע"י "הסוכנות למניעת סימום בספורט", הגוף שאמור לפקח על טוהר הספורט. בפרק זה אצלול עם תומר פדלון לתרמית הגדולה של הרוסים, בידיעת הקרמלין, ועל המזימות שנראות לקוחות מסרטי ג'יימס בונד.

בפרק השני על רפואת טראומה אנחנו עוברים מהשלב הקריטי ומסכן החיים -  לשלב השיקום והחזרה לשגרה.הפציעה מסכנת החיים של דני טופלה, והוא החל בתהליך שיקום ארוך וכואב -  שבמרכזו ניתוח אורתופדי מורכב ונדיר יחסית בארץ.נלמד שוב עד כמה האופן בו בוחרים להתמודד עם השיקום והחוסן הנפשי האישי משחקים תפקיד קריטי בתהליך.

מרואיינים :

דני טימור, וד״ר עופר מרין –  מנהל יחידת הטראומה בביה״ח שערי צדק, וד״ר הדר עוז -  מנהל היחידה לאורתופדיה ארתרוסקופית במרכז הרפואי וולפסון.

האזנה נעימה!

בפרק ספיישל זה אני מארח את הדר שמש, מאמנת מבטא ודיבור באנגלית ובעלת ערוץ היו-טיוב המצליח The Accents Way, לשיחה אודות שיפור מבטא בגיל מבוגר וכיצד משפיע המבטא על אינטראקציות חברתיות במישור העסקי. כמו כן, שוחחנו על האסטרטגיה השיווקית של הדר בהפעלת ערוץ היו-טיוב שלה, וכיצד בונים ערוץ שיווק מוצלח שכזה.

האזנה נעימה,

רן.

כבר התרגלנו למסיבות הודעות חגיגיות שמבשרות לנו שהנטו שלנו עומד לגדול. קוראים לזה כלכלת בחירות, אפילו אם זה לא קורה ממש לפני הבחירות. אבל מסתבר שזה לא משתלם, לא לנו ולא לפוליטיקאים. מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מראים שכלכלת בחירות נוטה "להתהפך" על הפוליטיקאים בזכות חוכמת ההמונים.מי הם שרי האוצר הישראלים שנהגו כך ואיך זה יסתיים במקרה של משה כחלון?

עמליה דואק היא אורחת הכבוד שלי השבוע ב"עושים פוליטיקה".

תאזינו ותשתפו! היה מרתק!