קש"ת

שיעור פתיחה לסדרה חדשה 'ישראל בין העמים', סדרה העוסקת במקומם של אומות העולם במשנת התורה, מן ההלכה אל המחשבה.

פתיחה | מה התורה מצפה מאומות העולם? מאת הרב נתנאל בוקס

האם לתורה יש מסר גם לאומות העולם? שיעור פתיחה על ישראל, העמים ושבע מצוות בני נח.

האם התורה פונה רק לעם ישראל? השיעור מראה שלצד בחירת ישראל, התנ"ך מציב ציפיות מוסריות ודתיות לכל האנושות, ובאחרית הימים כל העמים עולים לירושלים. ציפייה זו נוסחה בהלכה כשבע מצוות בני נח, ונחלקו בשאלת מקורן: פסוק בתורה, מסורת או שכל האדם. השיעור מסתיים בשאלה אם שבע המצוות הן תשתית בלבד.

מצוות הולדה, מפי הרב ישי יסלזון.

שיעור ראשון בסדרה החדשה של קש"ת תשפ"ז: מלידה עד שיבה: הלכה ומחשבה בתחנות חייו של היהודי

נתחיל את מסענו במצווה להוליד, ננסה להבין מה היא מלמדת אותנו על תפקיד האדם בעולם ועל היחס שלנו לזוגיות, ילדים ומשפחה.

משמעותו המתחדשת של סוכות, מאת הרב אמנון בזק

ליל לימוד הושענא רבה בהיכל שלמה, תשפ"ז

וזאת הברכה | החיבוק האחרון של משה רבינו, מאת הרב משה ליכטנשטיין

משה רבינו אינו נפרד מעם ישראל בתוכחה אלא בחיבוק. אחרי הדברים הקשים של האזינו, הוא מברך את השבטים בשפע, בביטחון ובאהבה. הוא הופך את הקללות לברכות ואת ביקורת יעקב לברכה, ומאחד את השבטים לעם אחד. כך הוא הופך ל"איש האלוקים": מי שנוהג במידותיו של הקב"ה ואוהב את ישראל בכל לבו, למרות חסרונותיהם.

שיא החגים ושמחת התורה, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג

שבעה ימים בסוכה הם רק הכנה. מה קורה ביום השמיני, ולמה אין בתורה מצווה לשמוח בתורה?

שמיני עצרת אינו תוספת לסוכות אלא שיאו. בימי המילואים השכינה שרתה רק ביום השמיני. באותו אופן, שבעת ימי הסוכה הם הכנה וחסות ראשונית, והיום השמיני מבטא בגרות ומפגש עצמאי עם הקב"ה. התורה אינה יכולה לצוות לשמוח בה עצמה, ולכן עם ישראל בחר מעצמו להפוך את היום לשמחת תורה. זו שמחה אותנטית שנותנת כוח לחורף.

אבות דרבי נתן: הנעימה האישית כתרופה לקנאה, מאת אבי גוזלן

למה ברא הקב"ה לכל אדם 'נעימה' משלו? ומה הקשר בין הקול שלנו לקנאה? שיעור פתיחה באבות דרבי נתן (סדרת טקסט תשפ"ז בבית מדרש הוירטואלי 'תורת הר עציון'

הירשמו עוד היום לסדרות בית המדרש הוירטואלי: https://etzion.org.il/he/series_register

אבי גוזלן, בוגר ישיבת הר עציון מחזור י"ח, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, עובד כיום כפסיכולוג קליני

סוכות כגן העדן של הילדות, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג

למה דווקא בשיא השפע יוצאים מהבית לסוכה? התשובה נמצאת במדבר, בימי הנעורים שלנו עם ה'

סוכות, חג השפע של האסיף, מוציא אותנו אל הסוכה כדי לחבר את השפע שלנו אל מקורו, ולא כדי להילחם בו. לדעת הרשב"ם הסוכה מזכירה את ייסורי המדבר. השיעור טוען שהיא מזכירה את השגחת ה' המיטיבה, כאב הנושא את בנו. בבואו מיד אחרי יום הכיפורים, החג מחזיר אותנו אל האמון הראשוני ומחדש את הקשר שלנו עם ה'.

עשייה ושביתה ביום הכיפורים, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג

יום הכיפורים אינו יום עצב או סבל, אלא יום של שביתה מוחלטת - "שבת שבתון" ברמה העמוקה ביותר, המקבילה ליובל. בעוד הכהן הגדול עובד באינטנסיביות במקדש, עם ישראל נדרש לעצור לגמרי - לחזור להוויה פנימית טהורה, ובכך לאפשר את תהליך הכפרה והטהרה.

"מוסף יום הזיכרון הזה" | קדושת היום | ראש השנה תשפ"ז, מאת הרב משה ליכטנשטיין

הרב ליכטנשטיין על סוד קדושת היום. האם היום הוא יום המלכת ה' או יום מפגש האדם עם בוראו?

השיעור דן במחלוקת התנאים בגמרא האם קדושת היום של ראש השנה משתלבת עם מלכויות (רבי עקיבא) או עם זכרונות (רשב"ג), ומראה שביסודה עומדת שאלה עקרונית: האם היום הוא יום המלכת ה' או יום מפגש האדם עם בוראו. בהמשך מוסבר מדוע אין תוקעים בשופר כשראש השנה חל בשבת — קדושת שבת הופכת את היום לבריאה שלמה שאינה זקוקה לזעקת השופר.

משה רבנו - בין מנהיגם של ישראל לבין אביהם של ישראל | פרשות ניצבים - וילך תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין

השיעור מנגיד בין דמות משה כמנהיג הציבורי (בפרשת ניצבים) לבין משה כ"אב" הפרטי הנפרד מעמו (בפרשת וילך). באמצעות דימוי של הורה ומתבגר, מוצגת מערכת היחסים המורכבת בין משה לעם ישראל לאורך המדבר. מרכז השיעור הוא ההבחנה בין חטא נקודתי ("זנות"), שממנו אפשר לחזור, לבין "הפרת ברית" – ניתוק מוחלט מהקב"ה.