קול המיינדפולנס - הדרך למוח שליו

עדי זוסמן מטפלת באנשים שבעיות העיכול שלהם חמורות כל כך שהן פוגעות בתפקוד היום יומי, ולפעמים הם ממש רגע לפני ניתוח. בדרך שמשלבת תזונה, עבודה רגשית עם הגוף, ורפואה סינית היא עוזרת לרבים  מהם להגיע לרמיסיה- מצב בו המחלה לא מנהלת אותם.
שוחחנו לעומק על מערכת העיכול וקשרי הגומלין שלה עם מה שאנחנו חושבים ומרגישים ואיך שאנחנו מתנהגים, וכיצד אנחנו יכולים לתמוך בה ואפילו לאהוב אותה בדרכים מגוונות.

הנה כמה מהנושאים שדיברנו עליהם:

- מדוע רופא בדרך כלל נותן רק תשובה חלקית לבריאות שלנו
- מהי גישה שלמה למערכת העיכול?
- איך סטרס משפיע על מערכת העיכול?
- טיפים לאכילה רגועה ולמניעת מחלות במערכת העיכול ובכלל

לאתר של דרך הבטן: https://belly-way.co.il/
לרכישת הספר דרך הבטן: https://bit.ly/3eNySEq

אנחנו לא אוהבים לפגוש את המוות, אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדיי למנוע אותו ויחד עם זאת כולנו נמות. המוות הוא הדבר הכי ודאי בחיים. בעוד שאת עובדת המוות אי אפשר לשנות, אנחנו יכולים לשנות את ההתייחסות אליו. אפשר לראות אותו כחלק טבעי מהחיים, ולהביא גם אליו קבלה ורכות. כשאנחנו עושים את זה החיים הופכים להיות יקרי ערך ונוכחים.
כדי להעמיק בנושא הזה שוחחתי עם אביגיל גרץ. אביגיל, שהיא מורת מיינדפולנס ומדיטציה, וכן יוצרת רב תחומית (סופרת, מחזאית וקולנוענית). אחת ההשראות הגדולות בחייה היה המפגש עם יעל שמחה פזואלו ז"ל. אישה שחלתה בסרטן, ודווקא המחלה, יחד עם תרגול המדיטציה, הובילו אותה לחיים מלאים ושמחים יותר. בפרק הזה דיברנו על:

• מה קורה כשרווקה תל אביבית דברנית מגיעה לסדנת מדיטציה בשתיקה?
• כיצד התייחסות אחרת למוות אפשרית ותורמת לחיינו.
• אביגיל שיתפה על חוויות מהחברות עם יעל, ואני שיתפתי מחווית ושירים של עופר גולן ז"ל- קרוב משפחה שלי שגם עבורו מחלת הסרטן הביאה להתעוררות לחיים.
• יצירה כדרך לעיבוד וצמיחה מטראומות.

ב 27.2 תהיה הקרנה חגיגית של סרטיה של אביגיל ומפגש איתה בקולנוע לב ברעננה. לפרטים ורכישת כרטיסים לחצו כאן:
https://newmind.co.il/etn/מה-מועיל-המוות-לחיים-סרטים-והרצאה/
כאן הפרטים על הקורס "איך להסכים למות" שיפתח עם אביגיל במאי: https://tovana.org.il/event/26403

אחד האתגרים שלי באופן אישי, ומה שמייצר עבורי סטרס מדי פעם זה להספיק את כל המשימות שאני רוצה לעשות. מאחר שזה אתגר שמשותף לרבים, הזמנתי לפודקאסט את יאיר יונה. את יאיר הכרתי דרך מתאמן שלי שלמד את הקורס שלו "על זה", המליץ עליו. הוא סקרן אותי כשהוא סיפר שיאיר מרבה לדבר על מיינדפולנס בקורס. יאיר מביא איתו נסיון של 10 שנים בתרגול מיינדפולנס, והתמודדות אישית עם טראומה, ומצד שני- הוא גם יזם ומנטור שעשה הרבה.

האמת שיאיר הפתיע אותי בשיחה שלנו. חשבתי שנדבר על מתודות של ניהול זמן וכיצד להצליח לעשות יותר בזמן שיש לנו, ומצאתי אותנו מדברים על החשיבות של מיינדפולנס וחמלה באותו נושא בדיוק. בדרך כלל מנטורים לפרודוקטיביות שמים את הדגש על דחיפה ועידוד- לתת מוטיבציה לעבוד קשה ולעשות כמה שיותר. יאיר שם את הדגש על חמלה עצמית- על כך שהעשייה צריכה לתמוך בבריאות הפיזית והנפשית שלי. על כך שחשוב שהעשייה תמלא ותהיה משמעותית עבורנו.

ויחד עם זאת, יאיר הביא גם את האמון בדרך של ניהול וארגון עצמי כדרך רוחנית ממש, וככלי לשקט בראש. כשאנשים מתחילים לתרגל מדיטציה הרבה פעמים הם מתלוננים על ריבוי המחשבות, ובייחוד מחשבות על רשימת המשימות האין סופית שלהם. כשאנחנו עובדים מאורגן ומתוכנן כפי שהוא מלמד נוצר שקט בראש- כי יש בהירות מתי כל פעילות תתבצע.

יאיר יונה- מנחה קבוצות, סדנאות, הרצאות ואימונים אישיים להעלאת תחושות מסוגלות והוצאה לפועל של החיים באמצעות מתודות ניהול עצמי

האתר של יאיר יונה: https://www.weareonit.co/

לריטריט המדיטציה הראשון שלו ערן הרפז הלך בעקבות בת הזוג שלו. הוא חווה קשיים רבים, ונשאר רק כדי להוכיח שלא ישברו אותו. אבל אחרי שהריטריט הסתיים הוא חווה רגע קסום, שהוא הכיר רק מטריפים פסיכדליים, וזה הביא אותו להמשיך לתרגל מדיטציה. דווקא רגע של עצב גדול הביא אותו לקלוט שמשהו עמוק בתוכו השתנה. בעקבות זאת ערן התמסר לתרגול מאד מעמיק בריטריטים רבים, עם מגוון מורים וטכניקות תרגול.

אחד המורים הראשונים של ערן היה פרופ' שלמה בידרמן- מרצה מעולה עם תשוקה לפילוסופיה הבודהיסטית, שהוא גם יהודי שומר מצוות. בעקבות זאת דיברנו על ניתוץ האלילים הפנימיים, ומהם האלילים של מי שמתרגל מדיטציה- למשל שני אלילים הפוכים- אליל ההתמסרות הנוקשה ואליל הרכות. האם אנחנו יכולים להיות נוכחים ולבחור באופן חופשי בלי שהאלילים הפנימיים ישלטו בנו?

את ערן אני מכיר שנים רבות כמורה לויפסאנה בריטריטים שהשתתפתי בהם, ולמדנו יחד בקורס המורים למיינדפולנס. באופן אישי התמלאתי השראה מהשיחה איתו.

ניר משתף בסיום ומתוך החוויות והתובנות של ריטריט מדיטציה עמוקה בגישת הויפאסנה. האם באמת אין מחשבות, או שהעניין הוא משהו אחר שמתאפשר שם?

למשל, אולי מה שבאמת חשוב זה להבחין באוטומטיות של המחשבות ואפילו לצחוק עליהן ממבט חיצוני.

ריטריט הוא תרגול אינטנסיבי. לפעמים יש בו כאבים פיזיים ורגשיים. אנחנו מתאמנים בהתבוננות והרפיה לתוך החוויה. לאט לאט אנחנו נכנסים למרחב של שלווה, שקט ודממה

שמתוכו נולדות תובנות וצמיחה, על חלקן ניר משתף בפרק זה.

מהי טראומה?

מה ההבדל בין פוסט טראומה שמשפיעה על כל החיים, לטראומות קטנות שהשפיעו עלינו?

כיצד מיינדפולנס תומך בריפוי טראומה?

ממה להימנע כשיש לנו פוסט-טראומה, ואנחנו לומדים מיינדפולנס.

אלו רק חלק מהשאלות שעליהן דיברתי עם ג'ודיטה בן דוד.

את ג'ודיתה בן דוד אני מכיר מקורס מורי המיינדפולנס בו השתתפנו יחד ב 2014. הדבר הראשון שמשך אותי אליה היה הצחוק שלה (ואפילו דיברנו על זה בראיון). מהר מאד התוודעתי גם לידע העצום אותו היא למדה ישירות מטובי המורים בעולם, למשל: דר' פיטר לוין, דר' דניאל סיגל, פרופ' פורג'ס, פרופ' סטאן גרוף, ג'וזף גולדשטיין, טארה בראך, טאניסארה, פמה צודרון, טיך נאהת האן, סוגיאל רינפושה ועוד רבים…

ג'ודיתה היא מומחית בינלאומית לטיפול בטראומה, תרפיסטית בתנועה ופסיכותרפיה ממוקדת גוף יותר מ 30 שנים. מעבר לכך ג'ודיתה מונעת מחמלה עמוקה שהובילה אותו ליזום ולהיות פעילה בפרויקטים בין לאומיים לריפוי, וגם על זה דיברנו.

דפנה ארמוני, הזמרת הנפלאה, ואני מחוברים במהות העמוקה, מה שחשוב לשנינו זה קודם כל להיות בן אדם- להשפיע לטובה ולעזור- לאנשים ולחברה כולה.

לפני כשנה דפנה הצטרפה אלי למסע עמוק פנימה במועדון המיינדפולנס. בתוך החיים המטורפים והעמוסים, היא גילתה רגעים עמוקים של שקט ושלווה, וגם כלים להתמודד עם רעשים מפריעים, שלה כמוזיקאית מפריעים במיוחד. למשל בראיון איתה היא מספרת כיצד טיפ ממני עזר לה להתמודד עם חצי שעה רועשת בבדיקה רפואית, שהיתה יכולה להיות סיוט מתמשך.

היא מתארת מדוע המיינדפולנס הוא מהותי עבורה- "מיינדפולנס זה הא"ב של להיות זמר או שחקן. לנשום נכון, להיות מתחשב בעצמך ובסביבה." היא גם נתנה לי במתנה תרגום שלא חשבתי עליו למילה "מיינדפולנס".

הנה כמה מהנושאים שדיברנו עליהם:

מה דפנה מקבלת ממדיטציה ומההשתתפות במועדון המיינדפולנס

טיפ קטן להתמודדות עם רעשים מטרידים

מדוע זה כל כך חשוב לעצור, להיכנס פנימה ולהתבונן

מה בין מיינדפולנס לחמלה

המחויבות לעשות טוב ולהשפיע לטובה על אנשים ועל החברה כולה. דפנה מספרת בראיון לראשונה על הפעילות הציבורית שלה שנובעת מחמלה.

היחסים בין אמנים, ובין אמן לנגנים שלו

מה חשוב כדי ליצור חווית אחדות וזרימה קבוצתית

איך מישהי תזזיתית, שכל חייה עבדה בעומס מטורף, ושלא מסוגלת לשבת במקום אחד 5 דקות, יכולה לעשות מדיטציה?

ובכן, יפה פלדר ששון, שהיא בדיוק כזו מספרת שהיא התמכרה למיינדפולנס. על הדרך בעיות תפקוד הריאה שלה נרפאו, לחץ הדם התאזן, הריכוז השתפר, והיא גם נהייתה נחמדה יותר למי שעבדו איתה.

במרץ 2020 כשהתחילה הקורונה יפה היתה עם 4 גורמי סיכון ובהוראת הרופא לא יצאה מהבית במשך 59 ימים. ממש במקרה היא גילתה בפייסבוק את מפגשי המיינדפולנס שהעברתי אז. היא הצטרפה, ומצאה את עצמה מתאהבת במיינדפולנס. היא תרגלה מדיטציה במפגשים איתי, וגם אימצה אותה ליום יום שלה. ההשפעה על חייה הייתה דרמטית.

בשיחה מרתקת יפה מספרת על הדרך שלה, על השינויים שאימצה וכיצד הם השפיעו עליה.

זה אחד הפרקים המרגשים שהקלטתי ותקבלו פה המון השראה, תובנות וטיפים לחיים.

דן טימור עוזר לנשים שמחפשות בן זוג למצוא את האחד- זה שאיתו הן ייצרו זוגיות מאושרת. הוא מלווה גם נשים רווקות, וגם גרושות שמחפשות פרק ב'. התהליך של מציאת זוגיות מאושרת הוא תהליך מאתגר לרבים מאיתנו. אני זוכר שבגילאי ה 20 שלי הייתי במסע הזה. חוויתי אכזבות, תסכולים וגם הרבה רגעים יפים. למדתי להכיר את עצמי ולשחרר. לשמחתי המסע הזה הסתיים בהכרות עם אישתי הנפלאה.

"למה אני אוכל בוטנים?" ו- "למה אני מרגיש חייב לאכול את השוקולד הזה?" שאל את עצמו רואי הניג במהלך לימודי הנטורופתיה שלו. השאלה הזו הובילה אותו לחקור את האכילה הרגשית שלו ולפתח את שיטת "איזון האכילה הרגשית". ברגע שאנחנו נולדים מתחילה מערכת היחסים שלנו עם אוכל. לכן זה לא מפתיע שבאכילה שלנו יש דפוסים עמוקים והשפעה רגשית רחבה ולא מודעת. דיברתי עם רואי על אכילה רגשית, ועל הדרך שהוא מלמד כדי להיות מאוזן. היה מרתק לראות עד כמה מיינדפולנס משולב לעומק בשיטה שלו.