להיות בעדי - מסע ריפוי

הפרק הזה הוא על השלב הראשון בריפוי, בטיפול. התלבטתי הרבה על השם הזה, כי אני יודעת שזה נשמע יומרני למדי, כותרת מפוצצת. אבל איך שלא סובבתי את זה, אני באמת מאמינה בזה. 

בדרך כלל אנחנו מגיעים לטיפול כשקשה לנו. כשיש רצון לצאת כבר מהכאב הזה, מהתקיעות, מהקושי. כשיש רצון לשנות את הדפוסים האלה שמה שלא עשינו - הם חוזרים ומרימים ראש. זה יכול להיות דחיינות, זה יכול להיות ביקורת עצמית קשה, זה יכול להיות להמשיך לעשות את כל מה שלא באמת טוב לנו [באוכל, ביחסים, בכסף]. 

והרבה פעמים יש הרגשה של תקיעות, גם כשאנחנו כבר לגמרי מבינים מה כדאי וצריך להשתנות. זה עדיין לא קורה.

בפרק הזה אני אדבר על מה השלב הראשון בטיפול, בריפוי, [ריפוי עצמי או ריפוי בטיפול] כדי שיתאפשר שינוי. כדי שיתאפשר שינוי שמחזיק לאורך זמן.  מה הגוף שלנו, המוח שלנו, במיוחד זה ההישרדותי - צריכים, כדי שיקרה ריפוי.

על כל זה בפרק  ה-33. 

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

אנשים רגישים מאוד מסתובבים לא פעם בעולם בכלל ובפרט בעולם העבודה עם תחושה של חוסר התאמה: לקצב, לדרישות, לרעש, ללחץ, לציפייה “להסתדר” ולתת תפוקה.

בפרק הזה אני עוצרת להתבונן בעולם התעסוקה דרך העיניים והגוף של אנשים רגישים מאוד.

אבל לא פחות מזה, ניגע גם במה שיכול להקל:

זה פרק למי שמרגיש/ה הרבה, מתאמץ/ת הרבה, ומתעייף/ת מזה.

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

קנאה. יש לה יחסי ציבור נוראיים. אנחנו מתביישים בה, מסתירים אותה, ולפעמים מרגישים "אנשים רעים" רק מעצם קיומה, ובמיוחד בעידן שבו כל הזמן אומרים לנו "לחשוב טוב" ו"להודות על מה שיש".

אבל בפרק הזה, אני רוצה לתת מקום לקנאה. הקנאה במי שפשוט "קל לו". במי שיש לו גב, במי שמערכת העצבים שלו לא נמצאת בכוננות הישרדותית תמידית, במי שיכול להיכנס לחדר בלי להרגיש איום.

קנאה בדברים שנראים לאחרים כמובן מאליו. 

בפרק הזה נפתח את המגירה החשוכה של הקנאה ונדבר על:

על כל זה בפרק ה-31. מוזמנים ומוזמנות להקשיב.

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

העולם הזה, החיים האלה - האם זה יותר בטוח או יותר מסוכן ומאיים?

במערכת היחסים הראשונה שלנו, עם ההורים או המטפלים העיקריים שלנו - אנחנו לומדים את מה שילווה אותנו אחר כך במשך כל חיינו. 

אנחנו לומדים ולומדות על עצמנו, על העולם, על אנשים אחרים ועל יחסים. ובעיקר נלמד ונצרוב עמוק עמוק בתוכנו - את המסקנות על מה בטוח לנו ומה מסוכן בשבילנו בעולם הזה.

ואם הגענו למסקנה שהעולם הוא מקום מסוכן, מסוכן הרבה יותר מבטוח - מה זה אומר? מה זה אומר לחיות מתוך האמונה הזו? איך זה משפיע על היכולת שלנו לווסת את עצמנו? לצמוח? לשגשג?

על כל אלה בפרק ה-30 בפודקאסט. מוזמנים ומוזמנות להקשיב

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

בושה, בושה כל כך עצומה וגדולה - עד שהיא נהיית ממש רעילה - היא אחד המאפיינים המרכזיים של פוסט טראומה מורכבת.

זו כבר לא בושה על משהו שעשינו או לא עשינו, אמרנו או לא אמרנו - זו בושה מעצם קיומנו.

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

יש את הספק הזה - במיוחד אחרי שניסינו כל הרבה פעמים - לעשות שינוי בכל מיני דפוסים והרגלים ותגובות שיש לנו. וזה לא קורה. השינוי הזה. או שזה קורה אבל אחרי זמן מה הכל חוזר למצב הקודם.

אז למה לפעמים כל כך קשה לעשות שינוי, ואיך אפשר בכל זאת ליצור שינוי וריפוי יציבים ואמיתיים. כאלה שכאן כדי להשאר.

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

התקופה הזו של החגים יכולה להיות מציפה להרבה מאתנו. כי חגים זה קשור למשפחה, לשייכות, ללהיות חלק. 

ומשפחה זה אמור להרגיש מקום בטוח. מקום שבו בטוח ואפילו משמח להיות מי שאנחנו. מקום שנעים לנו, לפחות רוב הזמן, מקום שבו אוהבים אותנו, אוהבים ללא תנאים. 

וכשגדלים במשפחה שהיא לא תמיד או לא בכלל מקום בטוח, מקום מקבל או אוהב. כשהיחסים הם קשים, טעונים, רווי מתח, אז חגים - זה מציף. זה לא קל. ושמחת בחגיך - אממממ… לא ממש. לא תמיד.

כאן הקישור לסשן EFT להקלה על הסטרס של תקופת החגים

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

יש לזה כל כך הרבה צורות ומופעים, לנטישה עצמית. 

זה לא לתת מקום לרצונות שלנו, לצרכים, לרגשות ולמחשבות.

זה להעמיד את עצמנו תמיד בתחתית סדר העדיפויות.

ולמדנו לעשות את זה לא כדי להרע לעצמנו. זה בדיוק הפוך - ככה למדנו לשמור על עצמנו מפגיעה אפשרות נוספת של נטישה, של הזנחה: אם אני אנטוש את עצמי, לא אשאיר לעצמי מקום, אני כבר לא אפגע. רק שזה לא כל כך עובד. זה לא באמת שומר. אפילו ההיפך.

על כל זה בפרק ה-26 בפודקאסט.

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

הפרק הזה הוא על אחד הכאבים העמוקים שיש - תחושת ההחמצה והפספוס.

השאלה המנקרת של - מה היה אם?

יש שם כל כך הרבה כאב של ההחמצה, של תסכול, של קנאה, של כעס, של חוסר הוגנות.

וזה לא רק על מה שלא קיבלתי בילדות, אלא גם על מה שלא יכולתי להיות או לעשות: הכישרונות שלא התפתחו, החוויות שלא נחוו,  החלומות והרצונות שלא היה להם מקום, והגרסה של עצמי שלא זכתה לצאת לאור.

בפרק הזה אני מספרת על תהליך שעשיתי עם התחושה החמוצה הזאת של ההחמצה והפספוס בשבועיים-שלושה האחרונים. 

כמה זה חשוב ואפילו קריטי - לתת מקום לרגשות ומחשבות האלה. בזמן ובמקום שמרגישים לנו בטוח ונכון, כמובן.

על כל זה - בפרק ה-25 בפודקאסט.

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]

חגיגת שנה לפודקאסט. והתקופה, לא משהו לחגיגות.

יש לנו המון רגעים ושינויים שקורים לנו - פתאום דפוסים של שנים - משהו משתנה.

או אולי שמים לב, אבל לא מייחסים לזה ממש חשיבות, 

או אולי שמים לב רק אחרי הרבה זמן. 

וזה כל כך חשוב לקלוט את הרגעים האלה, ועוד יותר מזה להסכים לשמוח מהם, להסכים להתגאות, להודות, לתת מקום. לא להפחית בערכו של כל שינוי ושינוי.

על כל זה בפרק ה-24 בפודקאסט.

וגם - 

אפשר להכיר אותי עוד באתר שלי - גליה מימרן | מאירת דרך

קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכון על פרקים חדשים

קבוצת הפייסבוק שלי מהישרדות לשגשוג - מסע ריפוי

 אפשר גם ליצור איתי קשר במייל - [email protected]