לקראת שבת תשפ"ד - הרב חיים סבתו

התורה נגמרת בשלושה פסוקים המדברים בשבחו של משה רבינו, ובתוכם שלוש המילים האחרונות בתורה - 'לעיני כל ישראל'. רש"י מפרש שהתורה מדברת על שבירת הלוחות. למה המילים האחרונות בתורה מדברות דווקא על אירוע זה? ומדוע זה שבחו הגדול של משה רבינו? בשיעור נענה על שאלות אלו ונלמד על כמה ממעשיו הגדולים של משה רבינו.

בפרשתנו אומרת התורה שבאחרית הימים ישראל יעשו תשובה. מהם שלבי התשובה הזאת? מדוע נדרש סיוע אלוקי בכדי לחזור בתשובה? בשיעור נענה על שאלות אלו ונלמד לקח חשוב לעניין התשובה. בנוסף, נלמד שני פירושים להמשך הפרשה ונראה כיצד שניהם מתקשרים גם הם לרעיון התשובה.

בפרשה שלנו מופיעות שתי אמירות שעל האדם לומר בשני זמנים, בשעת הבאת הביכורים ובשעת ביעור המעשרות. מהם היסודות העיקריים שבאים לידי ביטוי במקרא הביכורים? ומהו היסוד המופיע בוידוי המעשרות? בשיעור נלמד על כל אמירה ומשמעותה, ונוסיף עוד נדבך משמעותי בהבנת היסוד המשותף לשני אמירות אלו ולקשר שלהם לקללות המופיעות בסיום הפרשה.

בפרשתנו מופיעות כמה פרשיות העוסקות בדיני מחנה הצבא היוצא למלחמה. אחד מדינים אלו הוא - "ונשמרת מכל דבר רע". בוקעת ועולה השאלה, מדוע יש ציווי מיוחד על זה במחנה הצבא? הרי בכל מקום צריך להיזהר ולהישמר מדברים רעים! בשיעור נראה את תשובות הפרשנים לשאלה זו ונלמד מהם על היחס למחנה הצבא, ואת הסברו המיוחד של הרמב"ן לקדושתו של המחנה.

בפרשה שלנו מופיעה פרשייה שבה משה מדבר על בית הדין הגדול שצריך להיות לאחר הכניסה לארץ, ואחד מדיני בית הדין הוא שהוא צריך להיות ליד בית המקדש. מדוע הסנהדרין, שהיא מקום המשפט, קשורה לבית המקדש שהוא מקום הקדושה והרוחניות? בנוסף, המדרש המובא ברש"י מסביר את הפסוק "ואל השופט אשר יהיה בימים ההם", ש'אין לך אלא שופט שבימיך'. מה המדרש רוצה ללמד אותנו? בשיעור נראה תשובות לשאלות אלו ולעוד שאלות העולות מפרשיה זו.

בפרשתנו פסוק מיוחד: "בנים אתם לה' א-להיכם, לא תתגדדו וכו'". מה הקשר בין ההקדמה של הפסוק למצוות לא תתגודדו? הרב מציע מספר פירושים מפרשנים שונים, ומדגיש את חביבותם של ישראל בעולם והמשמעות של אחדות עם ישראל בארץ - כעדות על אחדות ה' בעולם.

ממה חושש משה רבנו בכניסה לארץ ישראל? במה הוא עוסק בנאום על פתח הארץ? משה דואג מחוסר ההנהגה, מהתערבות בגויים ואיבוד האמונה בתלות בה' - "כוחי ועוצם ידי". כנגד דברים אלו הוא מדבר בפרשתנו בנאומו ההיסטורי, כהכנה לתקופה שבה יסתלק.

מה פירוש הדבר שמשה עצמו מדבר בספר דברים? ומה זכותו לנסח בשינויים את עשרת הדיברות? נעסוק בתשובת הרמב"ן, שמסביר כי רק משה לבדו הצליח לשמוע את הציווי "שמור את יום השבת" במעמד הר סיני, ולהעביר זאת לכל ישראל. נציע לפי דברים אלו להבין את מקומו של משה בתפילת בוקר השבת "ישמח משה במתנת חלקו".

בפרשתנו מתאר משה בתוך קורות בני ישראל במדבר, את ההכרח שחייב אותו למנות שופטים ודיינים לכל עם ישראל. מה הקשר של סיפור זה למיקומו בסיפור הכללי, לפני חטא המרגלים?

מדוע משה רבינו מתייחס לזה בצורה כל כך שלילית - בלשון 'איכה'? בשיעור נבין את היחס של משה רבינו למקרה זה, ואת הקשרו לחורבן הבית. מתוך כך נבין מדוע תיקנו חכמים לקרוא את פרשת דברים בשבת שלפני ט' באב.

בפרשה שלנו מופיעים דיני רוצחים, ובסופם כתוב הפסוק "ולא תחניפו את הארץ". מה הקשר בין שפיכות דמים לארץ ישראל? הרי זו מצווה הנוהגת בכל מקום ובכל זמן. בשיעור נראה את הקשר בין קדושת הארץ לשלושת המצוות החמורות. ולאחר מכן נסביר על מה חרבה הארץ, ומתוך כך נלמד לקח גדול לימינו אנו.