לאחר שפנחס מבצע את מעשה הקנאה בסוף הפרשה הקודמת, בתחילת הפרשה שלנו הוא מקבל את שכרו. על פי הפסוקים, השכר שהוא מקבל הוא 'כהונת עולם', והשכר מגיע על כך שפנחס עצר את המגיפה וכיפר על בני ישראל. מדוע שכר הכהונה מגיע על כפרת העם ולא על מעשה הקנאה? מה משמעות השכר - 'כהונת עולם? בשיעור נראה שני הסברים לכך, ונברר האם באמת פנחס קיבל את שכרו בצורה מלאה או שמא שכרו נתמעט בהמשך.

בפרשה בלעם מברך את ישראל, ואומר בברכותיו כמה ביטויים חשובים, ביניהם "הן עם לבדד שיכון ובגויים לא יתחשב". מה משמעות הביטוי הזה? והאם הוא ביטוי חיובי או שלילי? בשיעור נלמד את פירושי הראשונים לפסוק זה, ומתוך הפירושים נבין מה המשמעות של זה להיסטוריה של עם ישראל ולמיוחדות שלו בעולם שבגינה יש כל כך הרבה שנאה לעם ישראל.

מה היה חטאם של משה ואהרן במי מריבה? ואיך ניתן להסביר את העובדה שבדברי משה בספר דברים, נראה מפשט הפסוקים שהסיבה בגללה לא נכנס לארץ היא דווקא חטא המרגלים? איך ניתן ליישב את הסתירה בין הפרשיות? בשיעור נציע הסבר לחטא משה ואהרן, ממנו נפתור את הסתירה, ונלמד מסר חשוב לגבי הניסיונות הבאים על האדם וההתמודדות מולם.

בפרשה שלנו, לאחר הנס הגדול של פתיחת פי האדמה, כתוב שעם ישראל טוען כלפי משה ואהרן - "אתם המיתם את עם ה'". מדוע עם ישראל טוען טענה זו, הרי הם ראו בעיניהם שהמיתה הייתה בידי שמיים ולא על ידי משה ואהרן? בשיעור נראה כמה תשובות בדבר, ונתמקד בעיקר בתשובה אחת, שממנה נראה יסוד חשוב מיסודות האמונה, האמונה בנבואת משה שעליה מושתתת כל מסורת התורה.

בתורה שני חטאים של עם ישראל, שבתגובה אליהם הקב"ה גוזר לכלות את עם ישראל ומשה מתפלל ומבטל את הגזירה: חטא העגל וחטא המרגלים. בשתי התפילות טען משה טיעונים דומים: מהם? ומה ההבדלים בין התפילות? נלמד על הסיבות להבדלים אלו, ומתוך כך נסביר את המקום של התפילות בחומש דברים. כמו כן נלמד דבר חשוב לדורות: כיצד מתפללים על חטאי עם ישראל?

בפרשה שלנו מופיעה פרשיית 'ויהי בנסוע הארון', בשיעור נדון בכמה נושאים בפרשיה זו. ראשית, נברר מדוע יש צורך בכך שמשה יאמר 'קומה ה'', ולא מספיקה עליית הענן וירידתו. שנית, נלמד על תפקידו של הארון במחנה הצבא, והאם 'ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך' זו הבטחה בטוחה? ולבסוף, נשאל מדוע חז"ל אומרים שפרשיה זו מפסיקה בין פורענות לפורענות, ואיך פרשיה זו היא תיקון לפורענות הראשונה?

באמצע הפרשה שלנו מופיעים שלוש מצוות מיוחדות, סוטה, נזיר וברכת כהנים. בשיעור נשאל כמה שאלות על נושאים אלו. ראשית, נברר איך ניתן להתיר אישה סוטה לבעלה על ידי נס, הרי לא מצינו דבר מעין זה בכל התורה כולה? שנית, נלמד מדוע הנזיר צריך לשרוף את שערו תחת קרבן השלמים, הרי זה נראה כסוג של קרבן אדם, חס וחלילה. ולבסוף, נראה מה הקשר בין ברכת כהנים לאהבה שהכהנים מברכים בה בברכתם.

תחילת הפרשה מסופר על מבנה מחנה ישראל שהיה במדבר ולאחריו על המפקד שנפקדו בני ישראל. לשם מה נועד הסידור הזה של בני ישראל? בשיעור נלמד על הדעות השונות בתשובה לשאלה זו, ונוסיף עוד הסבר מחודש. בנוסף, נסביר מעט את משמעות חלוקת התורה לחומשים וננסה ללמוד על משמעות החומש שאנו מתחילים, חומש במדבר.

בתחילת הפרשה, רש"י מזכיר מדרש שכותב שבע דרגות בחטאי עם ישראל, שבגללם יתקיימו הקללות. הדרגה הראשונה, המובילה לכל השאר, היא חוסר בעמל תורה. בשיעור נלמד מה אפשר להבין מתוך כך ומה צריך ללמוד לימינו אנו. עוד נלמד, מהם שאר דרגות החטאים ומה המדרש בא ללמד אותנו. ובסוף נראה את המדרש שמביא רש"י לגבי ההדרגה של הברכות, ונלמד ממנו את המעלה הגדולה שתהיה כאשר יתקיימו כל הברכות.

בתחילת הפרשה מופיעה מצוות השמיטה, שכוללת כמה מצוות שונות. שמיטת הקרקע, הפקרתה, קדושת הפירות וביעור שביעית. מה המכנה המשותף לכל המצוות האלו? ואיך הוא מתבטא גם במצוות השבת? בשיעור נלמד על היסוד האמוני שהשמיטה מלמדת אותנו, ואיך הוא מגיע לידי ביטוי בכל פרטי המצווה.