למצוא את הפלוס

לאחרונה היא הוציאה את הספר למה לחפש כשאפשר למצוא, שמספק כלים פרקטיים למחפשי עבודה. בשיחה היא מעניקה טיפים יישומיים, בהם:

אם אתם מחפשים עבודה, שוקלים שינוי קריירה, או בכלל עוסקים בגיוס עובדים – הפרק הזה הוא חובה עבורכם!

גם היום, אור לי רואה איך מנהלים רבים מפספסים את הכוח הטמון בהקשבה אמיתית, בשיחה כנה ובהכרה בערך של עובדיהם. וכשכן עורכים שיחות, לרוב נוטים להתמקד בשלילי.

למנהלים יש השפעה עצומה על העובדים שלהם. משפט אחד של מנהל יכול לשנות את מצב הרוח של עובד למשך יום שלם או אפילו לתקופה, אומר פיני טל, מומחה לניהול ומנהיגות ומייסד תוכנית LeaderZ, שמעניקה כלים ניהוליים באופן יצירתי.  

בפרק זה, פיני משתף על האתגרים הייחודיים שמנהלים מתמודדים איתם בשנה האחרונה, במציאות המשובשת של מלחמה ולחץ. לצד הצורך לעמוד במשימות ולוחות זמנים, הם מתמודדים גם עם הקשיים הרגשיים של העובדים – ולעיתים שוכחים את הרגשות שלהם עצמם.  

מוזמנים להאזין לפרק מרגש ומעורר מחשבה, שבו נוגעים בפן הרגשי של ניהול בעידן של אי ודאות.

בפרק 51 של "למצוא את הפלוס," אירחתי את ד"ר דינה ניר לשיחה מרתקת על המעבר משיחות Feedback ל-Feedforward במקומות עבודה. בסוף השנה הקלנדרית, ארגונים רבים מקיימים שיחות הערכה כדי להציב יעדים לשנה הקרובה ולסכם את ההישגים המקצועיים של השנה שחלפה. אך בפועל, רוב העובדים אינם נהנים משיחות אלה, וגם המנהלים לא תמיד רואים בהן כלי יעיל. השאלה היא – האם בכלל כדאי לקיים שיחות הערכה? ואם כן, איך הופכים אותן לכלי אפקטיבי עבור כל הצדדים?

ד"ר דינה ניר, יועצת ארגונית בכירה, ראש תוכנית ה-Executive MBA בקריה האקדמית אונו וחוקרת בתחומי פסיכולוגיה חיובית, מו"מ וקונפליקטים באוניברסיטת רייכמן, מזהירה ששיחות הערכה עלולות לפגוע במערכת היחסים עם העובד. הפער בין ההערכה שלה העובד מצפה לבין מה שהוא מקבל בפועל עלול לעיתים ליצור משבר אמון ולהוביל לתחושת תסכול.

אז מה אפשר לעשות אחרת? ד"ר ניר מציעה גישה שונה: לא להמתין לשיחת הערכה שנתית, אלא לקיים שיחות קבועות במהלך השנה. בנוסף, היא ממליצה לקיים כמה שבועות קודם לכן שיחת Feedforward. מטרת ה-Feedforward היא לנתח הצלחות קודמות ורגעי שיא של העובד ולהבין מהם הגורמים שתמכו בהן – כדי ליישם את אותן תובנות בעתיד.

 בפרק אנחנו מדגימים יחד, הלכה למעשה, כיצד לקיים שיחת Feedforward ומציעים כלים שיאפשרו גם לכם לאמץ את הגישה הזו בארגון. מוזמנים להאזין!

כולנו מכירים את הסטיגמות שגברים צריכים להיות אסופים, חזקים, ובמקרים רבים אין להם את הלגיטימציה לשתף ברגשותיהם. בפרק זה צללנו לעומק הקשר בין גברים ורגשות יחד עם תמיר אשמן, העוסק בטיפול פרטני וקבוצתי, מנחה סדנאות, מנהל יחד עם ד״ר אורן גור את התוכנית להכשרת מנחי מעגלי גברים באוניברסיטת תל אביב וביחד עם אשתו מאיה בן יעקב, מנהל את בית הספר ליחסים ללמוד לכעוס נכון.

״זו לא תופעה ביולוגית״, אומר תמיר, ומסביר שהרבה מכך נובע מהסללה חברתית. בהקשר הישראלי, שבו המדינה נוסדה ומתקיימת בין מלחמות וטראומות, המשטור של הגבריות מתעצם עוד יותר. החדשות הטובות הן שיש גברים רבים שהבינו את המחיר של גבריות רעילה – אותה גבריות שמובילה לעיתים להתפרצויות זעם, אלימות, התמכרויות ואפילו אובדנות. האירועים הקשים של 7 באוקטובר העמיקו את תחושת חוסר האונים, אך עבור רבים, העזרה אינה מובנת מאליה, מה שמוביל למחירים כבדים בבריאות הפיזית והנפשית.

הפרק הזה אינו מיועד רק לגברים – הוא חשוב גם לנשים, בין אם הן אמהות או בנות זוג, שמעוניינות להבין יותר את המקום הרגשי של הגבר בחייהן. השיחה עם תמיר, מעבר לעיסוק בכאב ובקשיים, מביאה מסר של תקווה ויכולת לשנות ולרפא גברים, משפחות ואת החברה שלנו

בפרק זה, אנו מביטים אל עבר העתיד עם ד"ר רועי צזנה, עתידן וחוקר עתידים ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב. בעוד אנו מתמודדים עם מציאות קשה של מלחמה, יש לנו נטייה להביט לאחור ולהסיק מסקנות לעתיד מתוך העבר. אך האם באמת מה שהיה הוא שיהיה? ד"ר צזנה מציע נקודת מבט חדשה ושאפתנית להתארגנות מחדש של מדינת ישראל, כזו שתבטיח חיים בשלום לכל המגזרים.

בהמשך, ד"ר צזנה חוקר כיצד יראו ארגונים בעולם שבו הבינה המלאכותית משחקת תפקיד מרכזי. הוא צופה שבעתיד יקומו ארגונים אוטונומיים שבהם רוב הפונקציות ינוהלו ויבוצעו על ידי בינה מלאכותית. הוא ממליץ לנו כבר היום להתחבר ולהתיידד עם הטכנולוגיה הזו, ולעצב כלים שיסייעו לנו בעבודתנו.

מה שמייחד את ד"ר צזנה הוא האופטימיות שהוא מביא עמו לתחזיותיו לגבי העתיד, תכונה שכולנו זקוקים לה בזמנים אלו. הצטרפו אלינו למסע מרתק אל עבר הארגונים של המחר.