למצוא את הפלוס

התמורות הגדולות בעולם העבודה, שקיבלו דחיפה עם מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי, מציבות בפני ארגונים אתגר כיצד לשמר את העובדים ואיך לייצר סביבת עבודה שתתאים לכל אחד מהאנשים המרכיבים את הארגון. סמדר תדמור, בחרה לשנות כיוון מקריירה מפוארת כסמנכ"לית משאבי אנוש וכיועצת ארגונית למנכ״לית חברת סטרטאפ קלארו מנטור. קלארו מפתחת פלטפורמה שיודעת לזהות את המוטיבציות של אנשים בארגון ועד כמה, אם בכלל, המוטיבציות האלו מקבלות מענה בארגון ולתת למנהלים ולעובדים כלים פרקטיים לניהול ולהתפתחות באופן שמותאם אישית למוטיבציות של כל אדם. בתקופת חוסר הוודאות יש חשיבות שמנהלים בארגון יגלו הקשבה והבנה למוטיבציות הייחודיות של כל אדם ויספקו ניהול מותאם אישית. אנשים רוצים שיראו אותם כבני אדם ולא רק ככוח עבודה. האזינו לפרק שיעזור לכם להבין איך ניהול פרסונלי מייצר משמעות ואושר בעבודה.

יש לכם הזדמנות לבוא ולפגוש את סמדר תדמור ואת אורן בכנס האינטראקטיבי הגדול בישראל - כנס Boost   ומאזיני הפודקאסט מקבלים 20% הנחה! לפרטים והרשמה לחצו כאן

  BOOST-DISCOUNT והקלידו בשורת הפרומו קוד

בנוסף, אנחנו רוצים להזמין אתכם למחזור ה-8 של האקדמיה לאושר שיפתח ב-1.6.2023 - לחצו כאן לפרטים והרשמה.

אנחנו נהיה מאושרים אם תצטרפו אלינו למפגש היכרות בזום שיתקיים ביום שני, 8.5.2023 בשעה 14:00, ובו תקבלו את כל הפרטים לגבי הקורס, תוכלו לשאול כל שאלה ו...גם תצאו שמחים! לחצו כאן והירשמו למפגש המקדים

דן פילץ, מנכ״ל ובעלים משותף של דיזנגוף סנטר, מספר שהוא הבין שהדרך המסורתית של לדרוש מהעובדים לעשות ולהספיק יותר בזמן העבודה ולנהל על דרך השלילה היא מעצבנת, מדכאת ולא יעילה. שינוי הגישה הזו הוליד איתו הרבה מאד יוזמות: מעבר להעסקה ישירה, מתן הזדמנות ליוזמות של עסקים קטנים, העסקה מגוונת, הפיכת העובדים לשותפים ברווחים, שילוב חזון של קניון מקיים, הקמת גינה אקולוגית ומרכז קיימות על הגג, פעילויות לקהילה המקומית, מרכז מפגש לבני נוער ועוד ועוד. לדבריו, מתן הערך לכל מחזיקי העניין מתגלגל בסופו של דבר חזרה ומביא הכנסות, כי דיזנגוף סנטר מציע חנויות, פעילויות ושליחות שאין בשום קניון אחר במדינה. האזינו לפרק מעורר ההשראה, שמראה כיצד גם סמל הקפיטליזם והצריכה, יכול לבחור בדרך של עשיית טוב.

המחזור ה-8 של האקדמיה לאושר יפתח בקרוב. אנחנו מזמינים אתכם לקבל פרטים נוספים ולהירשם. נשמח אם  תירשמו למפגש ההיכרות שיתקיים ביום רביעי ב-19.04.23 לשאול את כל שעל לבכם ולהתרשם מאופי הקורס.

כמה פעמים שמעתם את המשפט ״זה לא משחק ילדים״ בכל מיני הקשרים, בטח בעולם העבודה. לאורך החיים אנחנו מכבים, בין אם עבור עצמנו ובין אם עבור אחרים, את המשחק והיצירתיות, בשם הצורך לשמור על רצינות ולהיות יעילים.

אלא שנטייה זו, לפי המחקרים, פוגמת בנו. משחוק מביא עמו יצירתיות והנאה, ואלו חשובים לחיי העובדים ולהצלחת הארגון.

טל היא פצצת אנרגיה ובחורה יצירתית, שהיתה שותפה בפיתוח משחק למצוא את הפלוס- משחק שמלמד ומיישם גישה חיובית המתמקדת בלמידה מהצלחות, באבחון חזקות וכישרונות ובפיתוח אווירה חיובית ומעצימה בארגון.

האיזנו לפרק שיחזיר לכם את חדוות המשחק.

רעות בנימין, איבדה בגיל 5 את אמה, אבל דווקא מאותן חדשות נוראיות נוצר הבסיס להקמת מיזם החדשות הטובות ואיתו גם את קבוצת הפייסבוק הפופולארית אנשי החדשות הטובות. הנטייה האנושית להיות קרויים לחדשות השליליות נועדה להגן עלינו, אלא שרעות מדגישה שיש לכך מחירים כבדים: החדשות הרעות מונעות מאיתנו את היכולת לפרוח, פוגמת בחוסן האישי והלאומי שלנו ומעוותת את תפיסת המציאות. במילים אחרות, אנחנו נשרוד, אבל בה בעת נסבול.

בשנים באחרונות, רעות מעבירה סדנאות לארגונים על מנת לעודד אנשים, חברות ועובדים למצוא את הנקודות החיוביות, העוצמות שלהם והחדשות הטובות סביבם. כאשר נותנים לטוב במה, נוכחים בכח המניע והעצום שלו. הבאת הטוב לסדר היום היא הדרך הראויה ביותר להילחם בשלילי, כי מה שמתמקדים בו - גדל. הצטרפו לשיחה מרתקת שתעשה לכם טוב.

שבוע עבודה של ארבעה ימים נשמע כמו מדע בדיוני, אבל בחברות רבות ברחבי העולם ובייחוד באנגליה וארצות הברית כבר מיישמים. בארץ? הכל עדיין בחיתוליו, כי מנהלים חוששים מירידה בביצועים, ובאובדן שליטה.

מלי אלקובי, הבעלים של חברת דינמיקס, שמה לה למטרה ליצור איזון בין העבודה והחיים הפרטיים. היא כמובן, עובדת ארבעה ימים בשבוע ומלווה ארגונים בתהליך, שכן היישום דורש התאמות.

בנוסף, איך אפשר לקצר שבוע עבודה במקומות בהם העבודה קשיחה 24 שעות ביממה. ו...איך מגיבים העובדים שמקבלים יום פנאי נוסף בחייהם? מלי אלקובי ואורן בשיחה על שבוע עבודה מקוצר כמנוע של אושר במקום העבודה.

אי שם בקצה אם המושבות, בין אזורי תעשייה ומרכזי קניות מסתתר לו יער האפשרויות. זה לא התחלה של סיפור פנטזיה, אלא המציאות.

גליה בן חיים, מלווה ארגונים בתהליכים של בניית אמון, יזמית חברתית ושגרירת קפיטליזם קשוב ישראל, הגיעה לצומת דרכים בחייה ודווקא עצי האקליפטוס שנטע אביה ביער האפשרויות, בפתח תקווה, וליתר דיוק התקשורת בין שורשיהם, הולידו אצלה תפיסה חדשה ושליחות אותה היא מנחילה לארגונים.

גליה מדגישה בעבודתה את חשיבות הערכים. "ערך זה השורש" אומרת גליה, ובתהליכים שהיא מובילה עם ארגונים ויחידים היא מסייעת להם לזקק את הערכים שלהם. לא רק את אותם ערכים, שהם בגדר אמונה, אלא בעיקר את אלו שמכוונים את העשייה היומיומית. גליה מדגימה בפרק איך בתהליך זיקוק ערכים עובד שב"ס הבין מה מפריע לו בעבודה ואיך מפקדיו יכלו להציע לו פתרונות שיהפכו את העבודה שלו למשמעותית יותר עבורו ועבור הארגון.

מוזמנים לשמוע עוד מגליה בפודקאסט המומלץ שנקרא אנושיות

אייל שקד, מנהל חטיבה בחברת אמדוקס, מעיד על עצמו שהוא לא אדם פשרן: "כשאני מגיע לעבודה, אני בא כדי להצליח ולהגיע להישגים". איך זה משתלב עם אושר ארגוני, מנהיגות חיובית והשקעה ברווחתם של העובדים?

אייל מספר כי הביצועים של החברה משתפרים ככל שהעובדים מחוברים יותר למטרותיה ומרגישים שרואים אותם ומוקירים את תרומתם. לכן העיסוק בניהול האנשים חשוב לו יותר מהעיסוק בטכנולוגיה. תקופת הקורונה, איתגרה את החטיבה, כמו בהרבה מקומות אחרים, התמודדה החטיבה עם השאלה כיצד להשיב את תחושת המחוברות, ההזדהות והשייכות בין העובדים, המנהלים והארגון. הכשרת מנהלים במנהיגות חיובית שהתקיימה בהנהלת החטיבה בשלהי ימי הקורונה הולידה שינוי בתפיסה ויצרה שגרות חדשות כגון חקר הצלחות, עבודה עם חוזקות, איזון טוב יותר בין בית ועבודה ומתן מקום להכרה והוקרה. אייל הוא דוגמה מעוררת השראה למנהיגות חיובית הלכה למעשה להשפעה שלה על האנשים ועל התוצאות העסקיות.

לכבוד הפרק העשירי חיפשנו ומצאנו את הפלוס עם סוכן חופש. פרק משותף בו אורן אפל ואורי בראון, מאמן אישי להגשמת מטרות, מנהלים שיחה במטרה לחבר את הנקודות בין אושר לחופש. במחשבה ראשונה זה אולי נשמע די דומה, אבל נראה שבכלל מדובר בשאלת הביצה והתרנגולת. האם חופש מקדם אושר? או אולי להיפך היכולת להיות מאושר מאפשרת את החופש? ומהצד שני, השפע והחופש הבלתי מוגבלים שהעולם המערבי מציע אינם מקדמים אושר. בעולם העבודה, מנהלים ועובדים רוצים חופש, אבל בתוך גבולות, שהם לכאורה סותרים חופש ואושר.