מפלגת המחשבות

למרטין לותר קינג היה חלום. גם לרונלד רייגן היה. האם ההתנגשות בין הדמוקרטיים לבין הרפובליקנים היא מאבק על הגשמת החלומות האמריקאיים הללו, או על חלומות אחרים לגמרי?

בפרק הקרוב של מפלגת המחשבות נשאל האם הקיטוב בארצות הברית הוא תוצאה של הקצנה אידיאולוגית או של תפנית אידיאולוגית, ונגלה שגם בפוליטיקה האמריקאית הכיוון ההפוך הוא תנועת הדרך.

 שתי תנועות יריבות – הפרוגרסיבים משמאל והפופוליסטים מימין – מובילות את ארצות הברית לאסטרטגיה בינלאומית דומה: בדלנות. כיצד ההתנגשות בין התנועות הללו עשויה לשנות את העולם?

בפרק החדש של מפלגת המחשבות נצלול אל ההיסטוריה ואל הרעיונות שמאחורי הבדלנות האמריקאית, ננסה לדמיין את היום שאחרי הכרעת המרוץ לבית הלבן, ונשאל איך כל זה קשור למדינה קטנה במזרח התיכון.

החל מניסיון ההתנקשות בטראמפ, דרך המלחמה העקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה, ועד לעימות הישיר בינינו לבין איראן – נדמה שהדבר הכי יציב וצפוי סביבנו הוא דווקא הכאוס. מהם התהליכים שגורמים לסדר העולמי להתערער, ואיך כל זה קשור לסכסוך האמריקאי-אמריקאי שמתקרב אל נקודת הרתיחה?

 בעונה החדשה של מפלגת המחשבות נצלול אל הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה האמריקאית המקוטבת, ונעמיק בתהליכים הפנים-אמריקאיים שמעצבים את אי-הסדר העולמי החדש ששורר במזרח התיכון וברחבי הגלובוס.

על פניו נדמה שהגעה לפשרות בפוליטיקה הישראלית זו משימה בלתי אפשרית, אך כשמתבוננים בידע שצברנו בחודשי המלחמה עולים שלושה לקחים מרכזיים שזוכים לקונצנזוס רחב – ואף מהדהדים את הלקחים הגדולים שלמדו אבות הציונות מההיסטוריה היהודית. בפרק המאה של מפלגת המחשבות נתבונן אחורה אל נקודת ההתחלה, ונשאל כיצד הרעיונות הגדולים של הציונות קשורים לשינויים המחשבתיים שמתחוללים סביבנו.

בין ההיברידיות של בגין לבין הפרגמטיזם של בן גוריון מסתתר מרחב ההסכמה – המרחב שבו נוכל להוריד את טמפרטורת הקיטוב, ולהגיע לפשרה בנקודת הזמן שבה אנחנו כל כך זקוקים לה. בפרק הקרוב נשאל כיצד אסון השבעה באוקטובר עשוי לשנות את האקלים הפוליטי בישראל, ונגלה כיצד הירושה מהאבות המייסדים שלנו יכולה לעזור לנו לחולל את השינוי הזה.

רגע לפני חגיגות המאה למפלגת, נקדיש את הפרקים הקרובים להתבוננות במהלכים שעברנו עד כה: ממסוכסכים למקוטבים, ממגויסים לחרדים. בפרק הנוכחי נתעמק בנושא שעובר כחוט השני בכל העונות – האקלים הפוליטי שהופך את ההגעה להסכמות רחבות למשימה כמעט בלתי אפשרית. נרחיק יחד עד לקונגרס האמריקאי בשביל לגלות מה ההשלכות של המעבר מפוליטיקה של דעות לפוליטיקה של זהויות, ודרך ההתבוננות בהם אולי נזהה לרגע גם את עצמנו.

האם הטראומה של השבעה באוקטובר תוביל לפירוק ולבנייה מחדש של הבריתות הפוליטיות בישראל? האם השינויים הערכיים והתודעתיים שמתחוללים בקרבנו יביאו לפתיחת החוזה הכלכלי והביטחוני מול החברה החרדית? או ששמא המפה הפוליטית חסינה לכל השינויים הללו?

בפרק האחרון של המיני-העונה ״חרדים״ נעמיק בשינויים הטקטוניים שהישראלים ההיברידיים עשויים לחולל בהנהגה הישראלית, נבחן את הטראומה הישראלית מממשלות צרות והומוגניות, ונטען שבניגוד למה שמקובל לחשוב, אלה דווקא מי שמתמקמים בקטבים האידיאולוגיים שמתפשרים יותר מכל על הערכים שלהם.

במשך שנים תחזק מחנה הציונות הדתית מיתוסים בנוגע לאנשי מרכז שמאל מחד, ובנוגע לחרדים מאידך. ואז הגיע השבעה באוקטובר.

בפרק הקרוב נעמיק במיתוסים החברתיים שהתנפצו על קרקע המציאות בחודשי המלחמה, ונשאל האם ההתפכחות מהם תוביל לשינוי טקטוני בפוליטיקה הישראלית.

המחלוקת על לימודי הליבה בחברה החרדית היא לא רק סוגיה פוליטית עכשווית, היא בעצם דרמה היסטורית בת שלוש מערכות, מלאת סתירות, גוונים ותהפוכות.
בפרק הקרוב נצלול אל היחס המורכב להשכלה כללית במסורת היהודית, נתחקה אחר שורשי הרתיעה החרדית מלימודי ליבה, ונשאל האם יש דרך להכריע בין יצר ההישרדות החרדי לציוני.

על שלוש אידיאולוגיות עומדת ההישרדות הכלכלית של חברת הלומדים: הסוציאליזם הבן-גוריוני, הקפיטליזם האמריקאי והאינטלקטואליזם החרדי. האידיאולוגיות הללו, שנפגשו על אדמת ארץ ישראל, אפשרו את ההצלחה המסחררת של פרויקט שנדמה כבלתי אפשרי. אך האם החרדים עומדים להפוך לקורבנות של ההצלחה של עצמם?

בפרק הקרוב נעמיק בנסיבות הייחודיות שהובילו לשגשוג של חברת הלומדים, ננתח את העתיד הדמוגרפי והכלכלי שלה, ונבחן מדוע ההצלחה הזו עלולה לסכן את החברה החרדית ואת הפרויקט הציוני כולו.