משדרים ביטחון

ניהול משבר הקורונה בישראל: מנהל המכון אודי דקל מנתח את הממדים המערכתיים של ניהול המשבר בארץ מראשיתו, וכן את היעדים והחלופות שיש לבחון בהמשך הדרך: מה הייעוד וההיקף הנדרש של בדיקות נרחבות באוכלוסייה? כיצד יתאפשר למערכת הבריאות, במצבה הקיים, לעמוד בנטל? ומדוע חשוב שיהיה לאירוע הזה מנהל?

משבר קורונה בישראל - מבחן למנהיגות ולחברה: ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בוחנים את מאפייניו הייחודיים של משבר קורונה כמצב חירום, והשלכותיו על קשרי הגומלין בין מוסדות המדינה, האזרחים וההנהגה המדינית. מהם המדדים הכלכליים, בריאותיים, תודעתיים ופוליטיים של האירוע? מה תפקידם של חוסן, אמון הציבור ואמינותה של ההנהגה בהקשר זה? והאם יש להפריד את הפוליטיקה מניהול המשבר?

מנהל המכון אודי דקל מנתח את הממדים המערכתיים של ניהול המשבר בארץ מראשיתו, וכן את היעדים והחלופות שיש לבחון בהמשך הדרך: מה הייעוד וההיקף הנדרש של בדיקות נרחבות באוכלוסייה? כיצד יתאפשר למערכת הבריאות, במצבה הקיים, לעמוד בנטל? ומדוע חשוב שיהיה לאירוע הזה מנהל?

ד"ר מאיר אלרן וד"ר כרמית פדן בוחנים את מאפייניו הייחודיים של משבר קורונה כמצב חירום, והשלכותיו על קשרי הגומלין בין מוסדות המדינה, האזרחים וההנהגה המדינית. מהם המדדים הכלכליים, בריאותיים, תודעתיים ופוליטיים של האירוע? מה תפקידם של חוסן, אמון הציבור ואמינותה של ההנהגה בהקשר זה? והאם יש להפריד את הפוליטיקה מניהול המשבר?

פייק ניוז בימי קורונה – דודי סימנטוב ורועי שולמן מנתחים את תופעת ההפצה של חדשות כוזבות במקביל להתפשטות הנגיף ברחבי העולם: אילו סוגים של פייק ניוז מופצים בימים האחרונים? מיהם השחקנים המעורבים בהפצת המידע הכוזב ומהם האינטרסים שלהם? ומה חברות ומדינות יכולות לעשות כדי למנוע פגיעה בביטחון האישי והלאומי על ידי ידיעות שקריות?

התפשטות הקורונה במדינות המפרץ – הנפט, היציבות הפנימית והיחסים עם איראן: יואל גוז'נסקי מנתח את אופן התפשטות המגפה בסעודיה ובאמירויות - אילו מדינות נפגעו בצורה הקשה ביותר וכיצד? מהן ההשלכות המידיות על הכלכלה של המדינות וכיצד הן מנהלות את המשבר? ומה ההשפעה של המשבר על היחסים העכורים עם הרפובליקה האסלאמית?

דודי סימנטוב ורועי שולמן מנתחים את תופעת ההפצה של חדשות כוזבות במקביל להתפשטות הנגיף ברחבי העולם: אילו סוגים של פייק ניוז מופצים בימים האחרונים? מיהם השחקנים המעורבים בהפצת המידע הכוזב ומהם האינטרסים שלהם? ומה חברות ומדינות יכולות לעשות כדי למנוע פגיעה בביטחון האישי והלאומי על ידי ידיעות שקריות?

יואל גוז'נסקי מנתח את אופן התפשטות המגפה בסעודיה ובאמירויות - אילו מדינות נפגעו בצורה הקשה ביותר וכיצד? מהן ההשלכות המידיות על הכלכלה של המדינות וכיצד הן מנהלות את המשבר? ומה ההשפעה של המשבר על היחסים העכורים עם הרפובליקה האסלאמית?

המשבר בין טראמפ לקהילת המודיעין האמריקאית: סגן ראש המכון, תא"ל (במיל.) איתי ברון ונתן ברגר מנתחים את רצף המתחים וחילופי ההאשמות בין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לראשי קהילת המודיעין האמריקאית, מאז ראשית כהונתו. מהן נקודות המחלוקת - ומה הטענות של טראמפ? מה החידושים שהכניס הנשיא לדיאלוג בין הממשל לגופי הביון? ומה צריכה ללמוד קהילת המודיעין הישראלית מהמתרחש בארה"ב?

הפרויקט הימי המשוגע של ארדואן: ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל מסבירים מדוע גברה נחישותו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, להקים את "תעלת איסטנבול", נתיב שיט מקביל למצר הבוספורוס, על אף הנזק הסביבתי והמתחים הבינ"ל שהקמתו צפויה לעורר. מהם התמריצים הפנימיים והבינלאומיים של ארדואן ומפלגת השלטון הגלומים בפרויקט זה? וכיצד הוא צפוי להשפיע על יחסיה של טורקיה עם יתר מדינות האזור, עם רוסיה ועם ארצות הברית, על רקע המתחים הקיימים בים התיכון ובסוריה?

סגן ראש המכון, תא"ל (במיל.) איתי ברון ונתן ברגר מנתחים את רצף המתחים וחילופי ההאשמות בין נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לראשי קהילת המודיעין האמריקאית, מאז ראשית כהונתו. מהן נקודות המחלוקת - ומה הטענות של טראמפ? מה החידושים שהכניס הנשיא לדיאלוג בין הממשל לגופי הביון? ומה צריכה ללמוד קהילת המודיעין הישראלית מהמתרחש בארה"ב?

ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל מסבירים מדוע גברה נחישותו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, להקים את "תעלת איסטנבול", נתיב שיט מקביל למצר הבוספורוס, על אף הנזק הסביבתי והמתחים הבינ"ל שהקמתו צפויה לעורר. מהם התמריצים הפנימיים והבינלאומיים של ארדואן ומפלגת השלטון הגלומים בפרויקט זה? וכיצד הוא צפוי להשפיע על יחסיה של טורקיה עם יתר מדינות האזור, עם רוסיה ועם ארצות הברית, על רקע המתחים הקיימים בים התיכון ובסוריה?

בעקבות מות נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארכ, בחנו את יחסי השלום האמביוולנטיים בין קהיר וירושלים, במשך כשלושים שנות כהונתו. אופיר וינטר והפרשן לענייני ערבים ג'קי חוגי מסבירים מדוע העדיף מובארכ לרסן, ואף לבלום, תהליכי התקרבות בין שני העמים, ולשמור על מתכונת של "שלום קר", הנשען על קשרים דיפלומטיים ושיתוף פעולה בנושאים ביטחוניים-אסטרטגיים. מה הוביל לכך שגם אחרי חתימת חוזה השלום, הדימוי של ישראל בתוכניות הלימודים ובתקשורת המצרית נותר שלילי? באיזו מידה השפיעה הסביבה האזורית על עיצוב היחסים בין מצרים לישראל, ובפרט הסכסוך הישראלי-פלסטיני? וכיצד השפיעה מורשת מובארכ על אופי השלטון והיחסים בין הצבא לשלטון במצרים, אחרי המהפכה ב-2011?