לקראת יום עיון במלאת 25 שנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שיתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי ב-25 בספטמבר, ד"ר עודד ערן משוחח עם ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, על מצבם המעורער של היחסים בין המדינות ועל הצעדים החשובים שצריכה הממשלה החדשה לנקוט על מנת לשקם את השלום בגבולה הארוך ביותר של מדינת ישראל, שעשוי להפוך גם לרגיש ביותר. מדוע ישראל היא האחראית לסכנה הממשית להמשכו של הסכם השלום, בין השאר על רקע הצהרת נתניהו ערב הבחירות על הכוונה לספח את בקעת הירדן, שמגיעה אחרי שנים ארוכות של התדרדרות ביחסים המדיניים בין המדינות? באיזה אופן היחסים עם הממלכה ההאשמית הם תמונת מראה ליחסים בין ישראל לפלסטינים, וכיצד ניתן לראות את הביטוי לכך ב"תוכנית המאה" הצפויה של הנשיא טראמפ?

מנהל המכון אודי דקל, חבר הכנסת לשעבר ד"ר יהודה בן מאיר וד"ר ציפי ישראלי מנתחים את תוצאות הבחירות ודנים בהשפעה ההדדית בין ההתפתחויות הפוליטיות לבין היציבות הביטחונית בתקופה הרגישה הנוכחית: כיצד עשויה המתיחות הביטחונית בזירות השונות להשפיע על הרכבת ממשלה חדשה במבוי הסתום הפוליטי שנוצר, ומהי הסכנה בתקופה רגישה זו לניצול של אותה מתיחות לצרכים פוליטיים? האם ניתן לומר כי ישנה התאמה בין עמדות הציבור והפערים בין שמאל, מרכז וימין בנושאי פנים וחוץ, לבין תוצאות הבחירות? וכיצד עשויות התוצאות להצביע על מרכזיותו של נושא שלטון החוק והשמירה על הדמוקרטיה (במערכת הבחירות האחרונה ובכלל), בהשוואה לנושאים מדיניים-ביטחוניים?

Ari Heistein and Dr. Yoel Guzansky sit down to discuss recent developments in the Saudi-led campaign in Yemen and their implications for regional security. What was the impetus behind the intervention? Why was it unable to achieve its goals? And will the Saudi-UAE relationship be damaged by UAE's withdrawal from Yemen or can the impact of their diverging policies be contained?

לקראת מועד ב': על התערבות זרה בבחירות

איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר?

התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה בעקבות הבחירות האחרונות

על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור (החל מדקה 20:26) מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין?

אימוץ מודל הפיתוח הכלכלי הסיני במצרים

ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה (החל מדקה 33:48) בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?

איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר?

על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין?

ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?

על ישראל, חזבאללה וקווים אדומים

יורם שוייצר ואורנה מזרחי בשיחה משותפת על האירועים האחרונים בגבול הצפוני, בעקבות תגובת חזבאללה על תקיפות שיוחסו לישראל מספר ימים קודם לכן בסוריה ובלבנון. למחרת התקיפה שיגר נצראללה איום חדש לישראל: ה"קווים האדומים", שבכפוף להם פעל נגד ישראל בגבול, אינם רלוונטיים עוד. האם מדובר בהזמנה להמשך התכתשות וחימום הגבול הצפוני או בקלף שנצראללה שלף בניסיון לחזק את יסוד ההרתעה בעימות מול ישראל, שמבחינתו נשחק בהדרגה? מהם השיקולים של חזבאללה בנוגע לתגובה בה בחר, מבחינת עיתויה והמידתיות שלה? כיצד באו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה ריבוי הזהויות והאינטרסים של חזבאללה בתחום הפעילות הצבאית נגד ישראל ומה התרחישים האפשריים להמשך?

התקיפות בעיראק – תגובות והשלכות אפשריות

אלדד שביט (החל מדקה 17:46) בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל?

החברה הערבית ומערכת הבחירות

ח'דר סואעד, וד"ר מורסי אבו מוך, ראש עיריית באקה אל-ע'רביה (החל מדקה 31:23), מנתחים את המרחב הפוליטי הערבי - המפלגות והציבור - לקראת הבחירות לכנסת ה-22: מה מסביר את הדינמיקה שהתעצבה מאז 2015 בין המפלגות שמרכיבות את הרשימה המשותפת, על רקע "תחייתה" בשבועות האחרונים? מהן נקודות ההשקה ומהן נקודות המחלוקת בין המפלגות? אילו מגמות מסתמנות בדפוסי ההצבעה ובמידת המעורבות של הציבור הערבי בבחירות לכנסת וגם לרשויות המקומיות, והאם צפוי שינוי בדפוסים הללו ב-17 בספטמבר?

אורנה מזרחי ויורם שוייצר בשיחה משותפת על האירועים האחרונים בגבול הצפוני, בעקבות תגובת חזבאללה על תקיפות שיוחסו לישראל מספר ימים קודם לכן בסוריה ובלבנון. למחרת התקיפה שיגר נצראללה איום חדש לישראל: ה"קווים האדומים", שבכפוף להם פעל נגד ישראל בגבול, אינם רלוונטיים עוד. האם מדובר בהזמנה להמשך התכתשות וחימום הגבול הצפוני או בקלף שנצראללה שלף בניסיון לחזק את יסוד ההרתעה בעימות מול ישראל, שמבחינתו נשחק בהדרגה? מהם השיקולים של חזבאללה בנוגע לתגובה בה בחר, מבחינת עיתויה והמידתיות שלה? כיצד באו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה ריבוי הזהויות והאינטרסים של חזבאללה בתחום הפעילות הצבאית נגד ישראל ומה התרחישים האפשריים להמשך?

אלדד שביט בניתוח עומק של השלכות התקיפות במחסני הנשק בעיראק. סדרת התקיפות המסתוריות שכוונה נגד אמצעי לחימה שאוחסנו בחסות המשטר האיראני, הובילה לגל של ביקורות ואיומים בתוך עיראק נגד הממשל האמריקאי ונוכחותו הצבאית בעיראק. מה נאמר באופן רשמי על ידי הפנטגון על התקיפות ומה צוטט בכלי התקשורת הזרים, בנוגע לגורם האחראי על התקיפות? מה הסיכוי שהאיומים יובילו לפגיעה ממשית בכוחות האמריקאים בעיראק? לאן הדינמיקה של האירועים יכולה להוביל וכיצד עשויה להשפיע על חופש הפעולה של ישראל?