פרופ' תמר הרמן בשיחה מרתקת על הספר שכתבה על שביל ישראל, מסלול ההליכה הארוך ביותר בארץ המתפתל על תוואי שאורכו יותר מ-1000 מק"מ מדן ועד אילת. מיהם יותר מ-1000 ישראלים הצועדים לאורכו של השביל מדי שנה, מה סיפורם, ומה ניתן ללמוד מהשביל - שהפך לאייקון לאומי - על החברה הישראלית ועל המדינה כיום, גם בהקשר פוליטי-מדיני? מה היו השקולים והעקרונות שלפיהם נקבע תוואי המסלול, ומדוע אינו עובר בישובי קו התפר הסמוכים לגדה המערבית? מדוע ובאיזה מובן, לפי פרופ' הרמן, יש בהליכה לאורך שביל ישראל מן האסקפיזם מהמציאות הישראלית, ומהם האתוסים המקושרים לשביל?

ד"ר מרק הלר, שערך בשבע השנים האחרונות את כתב העת של המכון "עדכן אסטרטגי", מתארח לשיחה מעמיקה על הסוגיות הביטחוניות והמדיניות שעלו לדיון בשנותיו כעורך כתב העת ועל השינויים שחלו בתכנים שלו. מהן תובנותיו לגבי השינויים במחקר על המציאות הביטחונית והאתגרים שעמם מדינת ישראל צריכה להתמודד, ומדוע לדעתו חשוב שהמחקר הביטחוני יעסוק בסוגיות שנופלות תחת הקטגוריה של "ביטחון רך"? כיצד הקשר ההדוק בין פוליטיקה פנימית לפוליטיקה בינלאומית בא לידי ביטוי בסוגיות ש"עדכן אסטרטגי" עסק בהן בשנים האחרונות?

האם ישראל וחמאס מצויות בתיקו אסטרטגי א-סימטרי? האם וכיצד ההנחה שישראל צריכה לשמר את חמאס כ"כתובת אחראית" השפיעה על הפעלת הכוח בעת מבצע צוק איתן? כיצד נתפס בשני הצדדים המחיר שגבו התקיפות הצבאיות הישראליות ומה היו הביקורות השונות על היבט זה של הלחימה? האם ניתן ליישב את המתחים בין מגוון היעדים והאינטרסים הישראליים מול עזה, ומהם היעדים הריאליים אליהם צריך לשאוף? וגם, תרחיש המערכה הבאה מול עזה: איך רצוי שתתחיל מבחינה צבאית ותסתיים בערוץ המדיני? בחלוף חמש שנים ממבצע צוק איתן, ראש המכון אלוף (מיל.) עמוס ידלין וסגן ראש המכון למחקר תא"ל (מיל.) איתי ברון (ראש חטיבת המחקר באמ"ן בזמן המבצע), משוחחים על תוצאותיו ועל הלקחים ששני הצדדים הפיקו ממנו.

מיכאל מילשטיין מנתח את משמעויות צבר האירועים הביטחוניים של השבוע האחרון: חדירות מגבול רצועת עזה, פיגוע דקירה שבו נרצח חייל בגוש עציון וגם מתיחות ואלימות בהר הבית על רקע ט' באב חג הקורבן. חמאס לא לקח אחריות והתייחס לאירועים באופן מינורי, בעוד ברשתות החברתיות מתגבשת תמונה של ביקורת חריפה על בלימתה של חמאס את מאמצי ההתנגדות שעולים מן השטח. האם חמאס הוא היד המכוונת או ששליטתו בשטח רופפת? האם רצח החייל הוא פיגוע אסטרטגי של חמאס כחלק ממאמץ להבעיר את השטח בגדה המערבית? האם המהומות בהר הבית הן אירוע שהתפתח באופן ספונטני או מכוון, בשטח ומאחורי הקלעים?

דה-לגיטימציה של מקדמי שלום

עו"ד גלעד שר מתאר את תהליך הדה-לגיטימציה שעבר מושג השלום בחברה הישראלית, עד לכדי כך שהשלום ועתיד התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים נדחקו לשולי סדר היום במערכות הבחירות האחרונות ונראה שהמילה "שלום" יצאה מהלקסיקון הפוליטי. התהליך נמתח מאז הסכמי אוסלו ועד היום, וניתן לשרטט מהם האירועים המרכזיים שדחקו הצידה את הדיון על שלום עם הפלסטינים. לגבי שיח השלום בצד הפלסטיני, האם בכלל ניתן לייחל להסדר עם הרשות הפלסטינית בימים בהם היא מאיימת לשים קץ למה שכן הצליח לשרוד מהסכמי אוסלו?

אירועי ספורט על כוונת ה-BDS

ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי ותומר פדלון (החל מדקה 13:00) משוחחים על דוגמאות מעולם הספורט למאמצי דה-לגיטימציה בינלאומית נגד ישראל, וגם על אירועים ספורטיביים שמצליחים לגבור ולהגדיל את הלגיטימציה, ובכך לסמן מגמה חיובית עבור ישראל. מה דוחף את תנועת ה-BDS לניסיונות לערער את הלגיטימציה של ישראל בספורט? כיצד פעל הארגון לבטל את הגעתה של נבחרת ארגנטינה בכדורגל למשחק ידידות בישראל בשנה שעברה ואת ביקורה של אלופת ה-NBA טורונטו ראפטורס בארץ בשבועות האחרונים? ואיך קשורה לכך "דיפלומטיית הפינג פונג"?.

שאיפותיה של טורקיה במזרח הים התיכון

רמי דניאל (החל מדקה 29:34) מנתח את המתיחות הגוברת בקרבת גבולה הימי של ישראל, בין טורקיה לקפריסין ומדינות האיחוד האירופי, על רקע קידוחי הנפט הטורקיים באיזור קפריסין. מהן השאיפות המדיניות והכלכליות של טורקיה בזירה רוויית הסכסוכים המדיניים והכלכליים של הים התיכון, וממה היא חוששת? כיצד מהלכיה של טורקיה מעידים על חוסר שביעות רצונה מכך שהיא לא משתתפת במסגרות איזוריות כגון "פורום הגז של מזרח הים התיכון"? והאם יש קשר בין המתיחות הגוברת בים התיכון לבין שיתוף הפעולה הגובר בין טורקיה לרוסיה במישור הצבאי?

עו"ד גלעד שר מתאר את תהליך הדה-לגיטימציה שעבר מושג השלום בחברה הישראלית, עד לכדי כך שהשלום ועתיד התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים נדחקו לשולי סדר היום במערכות הבחירות האחרונות ונראה שהמילה "שלום" יצאה מהלקסיקון הפוליטי. התהליך נמתח מאז הסכמי אוסלו ועד היום, וניתן לשרטט מהם האירועים המרכזיים שדחקו הצידה את הדיון על שלום עם הפלסטינים. לגבי שיח השלום בצד הפלסטיני, האם בכלל ניתן לייחל להסדר עם הרשות הפלסטינית בימים בהם היא מאיימת לשים קץ למה שכן הצליח לשרוד מהסכמי אוסלו?

ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי ותומר פדלון משוחחים על דוגמאות מעולם הספורט למאמצי דה-לגיטימציה בינלאומית נגד ישראל, וגם על אירועים ספורטיביים שמצליחים לגבור ולהגדיל את הלגיטימציה, ובכך לסמן מגמה חיובית עבור ישראל. מה דוחף את תנועת ה-BDS לניסיונות לערער את הלגיטימציה של ישראל בספורט? כיצד פעל הארגון לבטל את הגעתה של נבחרת ארגנטינה בכדורגל למשחק ידידות בישראל בשנה שעברה ואת ביקורה של אלופת ה-NBA טורונטו ראפטורס בארץ בשבועות האחרונים? ואיך קשורה לכך "דיפלומטיית הפינג פונג"?.

רמי דניאל מנתח את המתיחות הגוברת בקרבת גבולה הימי של ישראל, בין טורקיה לקפריסין ומדינות האיחוד האירופי, על רקע קידוחי הנפט הטורקיים באיזור קפריסין. מהן השאיפות המדיניות והכלכליות של טורקיה בזירה רוויית הסכסוכים המדיניים והכלכליים של הים התיכון, וממה היא חוששת? כיצד מהלכיה של טורקיה מעידים על חוסר שביעות רצונה מכך שהיא לא משתתפת במסגרות איזוריות כגון "פורום הגז של מזרח הים התיכון"? והאם יש קשר בין המתיחות הגוברת בים התיכון לבין שיתוף הפעולה הגובר בין טורקיה לרוסיה במישור הצבאי?

הטכנולוגיה בשירות חמאס — צעד קדימה, שניים אחורה

ד"ר לירן ענתבי ואביעד מנדלבאום מנסים להסביר מהן הסיבות האפשרויות לכך שעל אף הצטיידותו באמצעי לחימה מתקדמים, חמאס מעדיף בעימות הנוכחי - שתחילתו בצעדות השיבה במרץ 2018 - לעשות שימוש נרחב דווקא באמצעים פרימיטיביים כמו בלוני תבערה. כיצד האמצעים הטכנולוגיים הזמינים לרכישה דרך האינטרנט הפכו לכלי בשירות ארגוני טרור וארגוני מורדים, וכיצד ישראל מתמודדת עם איום הרחפנים, שהם למעשה זרוע אוירית-צבאית חדשה של חמאס?

תכנון ופיתוח הישובים הערביים בישראל

פרופ' ראסם חמאיסי (החל מדקה 14:28) בשיחה לרגל פרסום ספר חדש בהוצאת המכון ובשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז היהודי-ערבי ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, העוסק ברפורמה בתחום פיתוח הישובים הערביים, שהוצאה אל הפועל לפני שנים אחדות. איך מושפעות סוגיות התכנון והבניה ביישובים הערביים מתמונת המצב של החברה הערבית כיום? עד כמה הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה במגזר הערבי נותנת מענה הולם ויעיל לבעיות, ומהם החסמים שמונעים את מימוש הרפורמה במלואה?

ההתחממות ביחסי ישראל עם מזרח אפריקה

ד"ר ירון סלמן (החל מדקה 30:03) מנתח את השינויים שהובילו לכך שבשנים האחרונות ישראל פועלת להידוק קשרי החוץ עם מדינות אפריקה, בדגש על מזרח היבשת. מה עומד ברקע להתחממות היחסים בשנים האחרונות ומהי התועלת הדיפלומטית והמדינית שמפיקה ישראל מכך? מהו "ארגז הכלים" שבו יכולה ישראל להשתמש על מנת להרחיב את ההשפעה ולהעמיק את מגמת הידוק הקשרים, ואולי אף לפתח יחסים עם עוד מדינות ביבשת אפריקה?

ד"ר לירן ענתבי ואביעד מנדלבאום מנסים להסביר מהן הסיבות האפשרויות לכך שעל אף הצטיידותו באמצעי לחימה מתקדמים, חמאס מעדיף בעימות הנוכחי - שתחילתו בצעדות השיבה במרץ 2018 - לעשות שימוש נרחב דווקא באמצעים פרימיטיביים כמו בלוני תבערה. כיצד האמצעים הטכנולוגיים הזמינים לרכישה דרך האינטרנט הפכו לכלי בשירות ארגוני טרור וארגוני מורדים, וכיצד ישראל מתמודדת עם איום הרחפנים, שהם למעשה זרוע אוירית-צבאית חדשה של חמאס?