בעקבות גל המחאה והעימותים בין מפגינים לממשלה בהונג קונג, דורון אלה מנתח את יחסי הונג קונג-סין מאז סיום השלטון הבריטי בהונג קונג, בסוף שנות ה-90. מהם התהליכים העומדים ברקע להתפרצות גל המחאה הנוכחי ומה משמעויות המחאה עבור סין - בהקשר הפנימי ובהקשר הבינלאומי? מה ניתן ללמוד מן ההשוואה בין מחאת הונג קונג לבין המחאה נגד השלטון הסיני בכיכר טיאנאנמן ב-1989? האם התפרצות המחאה הנוכחית משפיעה על המתחים בין סין לשכנותיה, ובפרט טאיוואן?

מורן דייטש מסבירה את היווצרותם של סכסוכים דתיים בעידן המודרני ואת מאפייניהם כתופעה כלל-עולמית. מה מסביר את משך הזמן שעל פניו נמשכים סכסוכים אלה ומדוע חלה עלייה חדה בהופעתם מאז סוף שנות ה-70? מדוע, למרות מגמות של חילון ומודרניזציה, סכסוכים אלה ממשיכים להתקיים ואף מחריפים?

על רקע התייחסות נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לאפשרות של חתימת ברית הגנה בין ישראל לארה"ב, גבי סיבוני וששון חדד משוחחים על המשמעות של מהלך כזה במישורים הביטחוני, המדיני והכלכלי. מה הרקע לדיון בברית הגנה אמריקנית-ישראלית ומהן המשמעויות שלה עבור שתי המדינות. מה היתרונות והחסרונות שניתן למצוא בסיוע הכלכלי של ארה"ב, עבור ביטחונה של מדינת ישראל כיום, והאם הוא הכרחי במתכונתו הקיימת, בהתחשב במצבה הכלכלי של ישראל?

חשיבות הפיקוח אזרחי על משימות שיטור צבאיות: בהתייחס לתקריות שאירעו במהלך עימותים ביו"ש ובגבול רצועת עזה וביטאו דילמות ערכיות, בנוגע לאופן הפעלת הכוח הצבאי, קובי מיכאל וכרמית פדן דנים בחשיבות הפיקוח האזרחי על משימות שיטור צבאיות בתנאים של עימות היברידי, בו הצבא מתמודד עם יריב המפעיל מגוון טקטיקות ואסטרטגיות לחימה בו זמנית. מהם המאפיינים הבולטים של משימות שיטור אלה ומה הסוגיות הערכיות הכרוכות בהם? מדוע מעורבות הדרג המדיני במשימות צבאיות אלה, דרך מנגנוני הפיקוח האזרחי, הכרחית למימוש מטרותיהן?

על רקע התייחסות נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לאפשרות של חתימת ברית הגנה בין ישראל לארה"ב, גבי סיבוני וששון חדד משוחחים על המשמעות של מהלך כזה במישורים הביטחוני, המדיני והכלכלי. מה הרקע לדיון בברית הגנה אמריקנית-ישראלית ומהן המשמעויות שלה עבור שתי המדינות. מה היתרונות והחסרונות שניתן למצוא בסיוע הכלכלי של ארה"ב, עבור ביטחונה של מדינת ישראל כיום, והאם הוא הכרחי במתכונתו הקיימת, בהתחשב במצבה הכלכלי של ישראל?

חשיבות הפיקוח אזרחי על משימות שיטור צבאיות: בהתייחס לתקריות שאירעו במהלך עימותים ביו"ש ובגבול רצועת עזה וביטאו דילמות ערכיות, בנוגע לאופן הפעלת הכוח הצבאי, קובי מיכאל וכרמית פדן דנים בחשיבות הפיקוח האזרחי על משימות שיטור צבאיות בתנאים של עימות היברידי, בו הצבא מתמודד עם יריב המפעיל מגוון טקטיקות ואסטרטגיות לחימה בו זמנית. מהם המאפיינים הבולטים של משימות שיטור אלה ומה הסוגיות הערכיות הכרוכות בהם? מדוע מעורבות הדרג המדיני במשימות צבאיות אלה, דרך מנגנוני הפיקוח האזרחי, הכרחית למימוש מטרותיהן?

שיחה מיוחדת בפתח השנה החדשה בין ראש המכון, אלוף (מיל.) עמוס ידלין לסר פרנק לואי, יו"ר הועד המנהל של המכון. לואי, פילנתרופ ואיש עסקים, שרד את השואה, לחם במלחמת העצמאות ובנה אימפריה כלכלית באוסטרליה. השנה עלה לארץ בפעם השנייה, בגיל 88. השניים משוחחים על עתידה של מדינת ישראל ועל תפקידיו של המכון למחקרי ביטחון לאומי כגוף מחקר המבקש להשפיע על מדיניות. באילו דרכים מצליח המכון להגיע למקבלי ההחלטות ולהוביל תהליכים? בנוסף מתייחסים השניים לשאלה מדוע נעלם ה"שלום" מהשיח הציבורי, וכיצד המכון משתלב ומנסה להשפיע על ההיערכות הישראלית לקראת פרסום "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ?

לקראת יום עיון במלאת 25 שנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שיתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי ב-25 בספטמבר, ד"ר עודד ערן משוחח עם ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, על מצבם המעורער של היחסים בין המדינות ועל הצעדים החשובים שצריכה הממשלה החדשה לנקוט על מנת לשקם את השלום בגבולה הארוך ביותר של מדינת ישראל, שעשוי להפוך גם לרגיש ביותר. מדוע ישראל היא האחראית לסכנה הממשית להמשכו של הסכם השלום, בין השאר על רקע הצהרת נתניהו ערב הבחירות על הכוונה לספח את בקעת הירדן, שמגיעה אחרי שנים ארוכות של התדרדרות ביחסים המדיניים בין המדינות? באיזה אופן היחסים עם הממלכה ההאשמית הם תמונת מראה ליחסים בין ישראל לפלסטינים, וכיצד ניתן לראות את הביטוי לכך ב"תוכנית המאה" הצפויה של הנשיא טראמפ?

מנהל המכון אודי דקל, חבר הכנסת לשעבר ד"ר יהודה בן מאיר וד"ר ציפי ישראלי מנתחים את תוצאות הבחירות ודנים בהשפעה ההדדית בין ההתפתחויות הפוליטיות לבין היציבות הביטחונית בתקופה הרגישה הנוכחית: כיצד עשויה המתיחות הביטחונית בזירות השונות להשפיע על הרכבת ממשלה חדשה במבוי הסתום הפוליטי שנוצר, ומהי הסכנה בתקופה רגישה זו לניצול של אותה מתיחות לצרכים פוליטיים? האם ניתן לומר כי ישנה התאמה בין עמדות הציבור והפערים בין שמאל, מרכז וימין בנושאי פנים וחוץ, לבין תוצאות הבחירות? וכיצד עשויות התוצאות להצביע על מרכזיותו של נושא שלטון החוק והשמירה על הדמוקרטיה (במערכת הבחירות האחרונה ובכלל), בהשוואה לנושאים מדיניים-ביטחוניים?

Ari Heistein and Dr. Yoel Guzansky sit down to discuss recent developments in the Saudi-led campaign in Yemen and their implications for regional security. What was the impetus behind the intervention? Why was it unable to achieve its goals? And will the Saudi-UAE relationship be damaged by UAE's withdrawal from Yemen or can the impact of their diverging policies be contained?

לקראת מועד ב': על התערבות זרה בבחירות

איתי ברון ודודי סימן טוב מציגים את אתגרי ההתערבות הזרה בבחירות, בראי המדינה וספציפית קהילת המודיעין: מהם ההבדלים בין השפעה זרה לבין התערבות בניסיון להשפיע על תוצאות בחירות? כיצד מאתגרים השחקנים המדינתיים והלא-מדינתיים את המדינה הריבונית כיום בהיבטי השפעה חיצונית במרחב הדיגיטלי? מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ומהמקרה האמריקאי על ההתמודדות של קהילת המודיעין עם ההפתעה, ומהו האתגר שהתגלה? וגם – מהם הממצאים וההמלצות המרכזיים מהסימולציה שנערכה במכון בנושא, לקראת הבחירות לכנסת ב-17 ספטמבר?

התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה בעקבות הבחירות האחרונות

על רקע ציון שמונים שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, עדי קנטור (החל מדקה 20:26) מנתחת את המגמה המדאיגה של התחזקות הימין הקיצוני בגרמניה ובפולין. האינדיקציה הברורה להתחזקות התופעה מגיעה מהתבטאויות ותקריות אנטישמיות, וגם מתוצאות הבחירות המקומיות במדינות מחוז במזרח גרמניה. כיצד נחלק הדור הצעיר בגרמניה מבחינה פוליטית ועד כמה התופעה של הקצנה ימינה מכה שורשים בקרבו? 80 שנים לפרוץ מלחמת העולם השניה וכמעט 30 שנים לנפילת חומת ברלין - כיצד האירועים ההיסטוריים מעצבים עד היום את המגמות הפוליטיות באירופה, דרך המקרה של גרמניה ופולין?

אימוץ מודל הפיתוח הכלכלי הסיני במצרים

ד"ר אופיר וינטר ודורון אלה (החל מדקה 33:48) בשיחה על החיבור המעניין בין מצרים לסין – וליתר דיוק האופן בו אימצה מצרים אם מודל הפיתוח הכלכלי של סין. מדוע מצרים, שנאבקת עם משבר כלכלי מתמשך לצד ניסיונות בינלאומיים להושיט לה סיוע, בחרה דווקא במודל הפיתוח הכלכלי הסיני? מה כולל המודל, שהוביל אותה ל-10 אחוזי צמיחה כלכלית בשנה? באיזו מידה הפכה סין לבעלת ברית של מצרים? ובמבט ממזרח, מהם האינטרסים של סין במצרים, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, והאם וכיצד היא מצליחה להשיגם?