משדרים ביטחון

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציגו אתמול את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה. בחלוף כיממה ממסיבת העיתונאים בבית הלבן, טרם התקבלה תשובה מחמאס.

מה בתוכנית עשוי להיטיב עם העמדה הישראלית? מה צפוי להציב מכשול בפני חמאס? ומהן בעצם קורה אם חמאס אומר לא?

ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית "מסכסוך להסדרים", עפר שלח, מנהל תוכנית המחקר מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, ואלדד שביט, ראש תחום יחסי ישראל וארה"ב במכון, מנסים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, לעשות סדר בתרחישים ובהשלכות האפשריות של ההכרזה הדרמטית.

"המצב הביטחוני טוב מלפני שנה, אך הביטחון הלאומי בסכנה חמורה יותר" - כך מסכם אלוף (במיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, את השנה שתמה. במבט קדימה הוא מסביר עד כמה מצבה של מדינת ישראל קשור להמשך או סיום המלחמה בעזה, הן בסוגיית הבידוד הבינלאומי והן במישור הפנים, חברתי וכלכלי.

בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא גם מתייחס להישגים מול הציר השיעי ולפעולות הנדרשות על מנת לשמר אותם. לבסוף, הוא ממליץ לעסוק ברצינות בשנה הקרובה בסוגייה מהותית לעתידנו: הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ברקע סערת "נאום ספרטה" של ראש הממשלה, כינסנו את החוקרים הבכירים מהתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון - ד"ר תומר פדלון ופרופ' אסטבן קלור, כדי לדון במצב הכלכלי הישראלי אחרי שנתיים של לחימה, ולנסות לבחון מחדש את הטענה הרווחת על חוזקו של המשק הישראלי במלחמה.

צה"ל החל בתמרון הצבאי בעיר עזה והודיע כי שתי אוגדות מתקדמות קרקעית ללב העיר. לפי גורם רשמי בצה"ל, התחזיות צופות לחימה מול 2,000 עד 3,000 מחבלים במקום שמוגדר "מעוז מרכזי" של חמאס. זהו לא המעוז האחרון, וההערכה היא שרבים מן המחבלים נעו דרומה.

מה משמעות התפתחויות אלה בכל הנוגע לחטופים המוחזקים ברצועה, ובעיר עזה בפרט? מה צפוי לקרות בתמרון והאם זהו תחילת הסוף של המלחמה? פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - שניהם חוקרים בכירים במכון, מתווכחים על התשובות לשאלות אלה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אבל מסכימים על דבר אחד: כל מעשה צבאי חייב להיגמר במעשה מדיני.

מדוע פוטין מכנה את האוקראינים 'נאצים'? אילו ערכים מסורתיים נפוצים בקרב האליטה הרוסית? והאם יש בכלל אידיאולוגיה שמכווינה את השלטון במוסקבה?

חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" ברעיונות שמשרתים את המשטר הרוסי.

ב״חרבות ברזל״ הופעלו בפעם הראשונה כמה מאמצעי הלחימה המתקדמים ביותר שפיתחו ישראל ואויביה, לתקיפה ולהגנה, במיוחד בתחום האווירי.

בפודקאסט זה, ד״ר ירון שניידר וד״ר יהושע קליסקי, בוחנים לעומק את ההיערכות בצה״ל למלחמות העתיד, ובפרט את מערכות הנשק שעשויות להשתלב במלחמות הבאות - מהו נשק מוכוון אנרגיה? כיצד גלי מיקרו יכולים לפגוע ואף להשבית מערכות נשק ותשתיות לאומיות? מהם היתרונות והחסרונות של שימוש בקרני לייזר ליירוט, במקום אמצעים קינטיים? האם הבינה המלאכותית (AI) תאפשר שימוש במכונות במקום לוחמים בשדה הקרב? מהם האמצעים הצבאיים המתקדמים שמפתחים אויבינו, בדגש על כטב״מים אוטונומיים וטילים מהירים שכבר עתה נמצאים בשימוש החות׳ים בתימן, ומהו המענה לאיומים אלה בישראל? וגם: השפעת שינויי האקלים והשימוש בחלל החיצון על מאפייני הנשק והמלחמה.

ראש ממשלת קטר, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן אל ת'אני, הכחיש כי התקבל במדינה עדכון מראש על כוונתה של ישראל לתקוף את בכירי הלשכה המדינית של חמאס בשטחה. את המתקפה, שתוצאותיה טרם ברורות נכון לרגע ההקלטה שלנו, הוא כינה "בוגדנית".

אל ת׳אני כינה את ישראל - ״שחקן סורר שמתנהל באנרכיה פוליטית מתמשכת באזור ומפר את ריבונותן של מדינות שם" ואמר שקטר שומרת לעצמה את הזכות להגיב.

בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גונז'סקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, את המשמעותיות של תקיפה ישראלית על אדמת קטר, ומונה את ההשלכות הפוטנציאליות של מהלך כזה, לא רק בהקשר המשולש של קטר, ארה"ב וישראל, אלא גם עבור שאר מדינות המפרץ.

בנוסף, לרגל ציון חמש שנים להסכמי אברהם, ידבר על החלשת ההסכמים ומה עלול לגרום להם נזק דרמטי.

בסוף חודש ספטמבר תתקיים העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, בה צפויה צרפת להכיר באופן חד צדדי במדינה פלסטינית. היא לא היחידה. עוד תשע מדינות, ביניהן פורטוגל, ניו-זילנד, בריטניה, גרמניה וקנדה, הצהירו שהן שוקלות לעשות זאת גם, כתלות בתנאים מסוימים שהציבה כל מדינה.

תא״ל (במיל׳) אודי דקל, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים”, כתב כך:

"אומנם השלכותיה המעשיות של ההכרה הבינלאומית הן מוגבלות, אך תגובות לה ופעולות שיתפרשו כעדות לכך שאין ישראל מתכוונת לחפש וליישם הסדר עם הפלסטינים, שתכליתו ליישב את הסכסוך, צפויות להאיץ ולהעצים את הצונאמי המדיני המתרגש עליה – על משמעויותיו הביטחוניות והכלכליות המאיימות".

יחד עם ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, הם מסבירים בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מה צפוי להשתנות בשטח, איך הגענו למצב הזה ולמה השיחה הזאת היא על המציאות ביהודה ושומרון, לא פחות מאשר על סיום המלחמה בעזה?

אה, והאם צריך ואפשר עוד, לעצור את המהלכים החד צדדים של אותן מדינות?

זוהרן ממדאני הוא המועמד של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לראשות עיריית ניו יורק שצפויות להיערך ב-4 בנובמבר. הוא מוסלמי, מבקר חריף של ישראל - אבל האם הוא אנטישמי? וחשוב יותר, מה צריך ללמוד מהבחירה בו לגבי יהודי ניו יורק, לגבי השינויים בתוך המפלגה הדמוקרטית ולגבי הקשר בין יהודי ארה"ב לישראל? ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, מסביר הכל בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שלוש וחצי שנים כמעט אחרי פרוץ המלחמה של פוטין באוקראינה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרס שטיח אדום בפני נשיא רוסיה. לאחר מכן הוא נפגש עם מנהיגי אירופה ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, וכעת הוא עובד על מפגש משולש – זלנסקי, פוטין וטרמאפ כמתווך.

איזה סוג של תיווך מביא טראמפ למצב הכה מורכב, ועל מה זלנסקי יהיה מוכן להתפשר? האם פוטין יכבד הסכמים, ובכלל, האם יש טעם לכל הדיבורים האלה או שהפסקת אש והסכמים ארוכי טווח כלל לא ריאליים? ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר, ראש תוכנית רוסיה במכון ומי שהיה שגריר ישראל ברוסיה, יענה על הכל בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.