משדרים ביטחון

ביום חמישי, 28 באוגוסט, בריטניה, גרמניה וצרפת החלו בתהליך של החזרת הסנקציות על איראן - מנגנון ״הסנאפבק״. איראן מצדה תנסה לשכנע את אותן מדינות לדחות את הצעדים על ידי מתן התחייבויות לגבי תוכנית הגרעין שלה. יש לה 30 יום. על הפרק, בין היתר, סוגיית העשרת אורניום על אדמת איראן, וביקור של פקחי סבא"א במתקנים הגרעיניים. במקביל לכל זה, אתמול בפעם הראשונה מאז מלחמת 12 הימים אפשר המשטר האיראני גישה לפקחים של האו"ם. אבל, למתקן אחד בלבד, ספציפי מאוד.

סימה שיין, חוקרת בכירה במכון ולשעבר בכירה במוסד, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הפעלת המנגנון, השפעותיו על ישראל ועל איראן, וגם - האם האירוע מקרב אותנו למלחמה נוספת מול הרפובליקה האסלאמית?

"הקוצים והציפורן" - זהו שם הספר שכתב יחיא סינוואר, מחולל טבח ה-7 באוקטובר, מנהיג חמאס ברצועת עזה בין 2017 ל-2024. את הרומן הביוגרפי הוא חיבר ב-2004, כשישב בכלא הישראלי, אבל חוקרים רבים נחשפו אליו רק אחרי ה-7.10. מאז, הוא תורגם לשפות רבות ומשמש כמעין צוואה של סינוואר, מניפסט אידיאולוגי של ממש. אז מה יש שם?

ד"ר רונית מרזן, חוקרת חברה ופוליטיקה פלסטינית בקבוצת תמרור ובקתדרת חייקין באוניברסיטת חיפה, וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון, קראו את הספר וניתחו אותו, כל אחד בנפרד ומנקודת מבט ייחודית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם חולקים את מסקנותיהם

תא״ל (מיל') יובל אילון, איש חיל הים לשעבר וכיום חוקר בכיר במכון, משוחח עם חוקר המכון, ד״ר ירון שניידר, על האתגרים הימיים של ישראל ודרכי ההתמודדות עמם.

‎כיצד ישראל מאותגרת בזירה הימית בשגרה ובמלחמה, לא רק במובן הקלאסי של ״איומים צבאיים״? מאילו בחינות ישראל, ומדינות העולם בכלל, מחוברות דרך הים ואף תלויות בו לצורך קיום תשתיות לאומיות? מהן ״נקודות חנק״ וכיצד הן מנוצלות על ידי אויבי ישראל, ובפרט על ידי החות׳ים בים האדום? אילו הזדמנויות לשת״פ יוצרים איומים ימיים אלה עבור ישראל ושכנותיה, והאם מצב זה מעלה את הנכסיות של ישראל? כיצד הזירה הימית הגלובלית משתלבת בעימותים בינ״ל ובתחרות בין מעצמות, ובפרט ארה״ב וסין? וגם - על חשיבותו של התווך התת-ימי ועולמן המסתורי של הצוללות, שהשתלב אף הוא באסטרטגיה הישראלית להתמודדות עם איומים במרחב.

לקריאת המזכר מאת יובל איילון ויואל גוז'נסקי על האיומים בים האדום, היכנסו: ‪https://www.inss.org.il/he/publication/red-sea/

יותר מחודשיים חלפו מאז מלחמת 12 הימים בין ישראל וארה"ב לאיראן, ומשטר האייתוללות נמצא בעיצומו של תהליך הפקת לקחים. מה הגישות השונות לתהליך בין הפרמגטים לרדיקלים? מדוע נדרש שינוי לטענת האיראנים למרות שהם מציגים את המלחמה כניצחון? וכיצד קרסו הקונספציות האיראניות לאור המלחמה?

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בסוף חודש יולי, מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן ערב הסעודית, מצרים וגם קטאר, קראו יחד לארגון חמאס להניח את נשקו ולוותר על השלטון ברצועת עזה.

צעד זה, חסר התקדים, תואם את מה שיוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, מזהה בשיח של הוגים ואינטלקטואלים ערבים. במאמר שפירסם כתב צורף: "הכעס הגובר כלפי חמאס — נוכח הסבל האנושי האדיר ברצועת עזה, ההרס שגרם, וכישלונו להשיג את המטרות שטען כי פועל למענן — הוביל את מרבית המבקרים, כולל את הקרובים לארגון, למסקנה שתקופת המאבק המזוין חייבת להסתיים, וכי על המיליציות החמושות ברחבי המזרח התיכון להתפרק מנשקן ולאמץ צורות התנגדות לא אלימות." בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר ומרחיב.

לקריאת המאמר: https://www.inss.org.il/he/publication/muqawama/

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.

בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר פרופ' קובי מיכאל.

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.

בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את חוקר המכון, פרופ' קובי מיכאל. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן והחוקר הבכיר, הח"כ לשעבר עפר שלח.

האישור שניתן בקבינט להחלטה להיכנס לעיר עזה עורר סערה בשיח הישראלי והעולמי - וגם אצלנו במכון למחקרי ביטחון לאומי. כדי לבחון את הנושא מכל כיווניו החלטנו לתת במה לקולות השונים שנשמעים ב-INSS, ולהעניק לכם, הקהל, הצצה לדיון המתנהל בחדרי המכון.

בפרק זה מראיינת העיתונאית עמנואל אלבז פלפס את אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון. אנו מזמינים אתכם להאזין לשני הפרקים הנוספים של הפרויקט בהשתתפות חוקרי המכון - הח"כ לשעבר עפר שלח ופרופ' קובי מיכאל.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע שבכוונתו להכיר במדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב. אחריו, מנהיגי קנדה ובריטניה הודיעו כי גם הם יעשו זאת, אולי, בכפוף לתנאים מסויים. גרמניה? עוד לא שם. לניסוח המדויק של ההצהרות הדיפלומטיות האלה, יש חשיבות, כפי שמזכיר בפרק הזה של "משדרים ביטחון" ד"ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה במכון. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מדגיש שלכל מילה יש משמעות ומשקל, בטח ב"אירופית". עוד הוא טוען כי אם ממשלת ישראל רוצה לעצור את מה שמכונה "הצונאמי המדיני", יש ביכולתה לעשות זאת. זה מתחיל, לטענתו, במנהיגות וריסון הצהרות ומעשים של גורמים ממשלתיים בכירים, בהם התפילות של השר בן גביר בהר הבית והצהרות השר סמוטריץ על סיפוח.

הקבינט של ממשלת לבנון הטיל על הצבא הלבנוני להציע תוכנית כדי לאחד תחתיו את כל הנשק שבמדינה. במילים אחרות, תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו. במקביל, ארה"ב מפעילה לחץ כבד על הממשלה הלבנונית בעניין. בחיזבאללה, מן הסתם, טוענים שלא כדאי לקחת מהם את הנשק כי אין לצבא לבנון את האמצעים והיכולת להגן על המדינה מפני ישראל, כשהמטרה היא כמובן להישאר שחקן פוליטי מרכזי וכוח צבאי משמעותי במדינה.

ההתפתחות הדרמטית הזאת היא הזדמנות לשאול באיזה מצב נמצא הארגון אחרי המכה הקשה שספג מישראל, ומה יש ללמוד מהעובדה שלא הצטרף למלחמת 12 הימים לצד איראן? ונניח שממשלת לבנון וארה"ב יצליחו לגרום לחזבאללה למסור את נשקו או חלק ממנו - האם זהו סופו של האיום מצפון? ספוילר: ממש לא.

בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם אורנה מזרחי, חוקרת בכירה המרכזת את תחום חיזבאללה ולבנון במכון ויורם שוויצר, מומחה לטרור אזורי ובינלאומי.