משדרים ביטחון

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חשף בפני המצלמות שלא רק מנהיגים ערבים אלא גם ראש הממשלה נתניהו ביקש ממנו להסיר את הסנקציות על סוריה. מצב שקשה מאוד עד בלתי אפשרי היה לדמיין עד לפני 7 חודשים, עם עלייתו של אחמד א-שרע לשלטון. המדיניות הישראלית ביחס לסוריה השתנתה מאוד בחודשים האחרונים עד כדי דיווחים חוזרים ונשנים על אפשרות שסוריה, אותה מדינת אויב מולה נלחמה ישראל שוב ושוב מאז הקמתה, תצטרף ל"הסכמי אברהם".

בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית הזירה הצפונית, תספר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, כי בעוד בישראל מרבים להשתמש במילה "נורמליזציה" בהקשר לאפשרות של הסכם מדיני עם סוריה, בצד השני, הטרמינולוגיה אחרת. אז האם זה אפשרי באמת? מהם התנאים שחייבים להתקיים לפני? והאם תצא בקרוב רכבת מחיפה לדמשק?

בלילה שעבר נפגשו בבית הלבן נשיא ארה"ב דולנד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו. שוב. הם לא הכריזו על עסקה לשחרור חטופים וסיום המלחמה, גם לא על הפסקת אש. השניים דנו על עזה, על איראן ועל נורמליזציה (או כפי שנאמר - על "שלום"). אבל האמת היא שלא ברור לנו, בשלב הזה, מה באמת נאמר הרחק מהמצלמות.

אם כך - לאן פנינו ברצועת עזה? האם עדיין יש סיכוי אמיתי לעסקה – או אפילו לסיום המלחמה? ובמקרה של כישלון השיחות, איך יראה השלב הבא בלחימה ומה השלכותיו על חיי החטופים? ומה אם ההחלטה תהיה לא להחליט, ולדשדש. וגם: מה תהיה המדיניות המוסכמת בין ארה"ב לישראל מול איראן? ומה התסריט הגרוע ביותר בהקשר הזה?

בפרק הזה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מפנה את השאלות לאלוף במילואים, תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.

מלחמת "עם כלביא" העמידה את הקשרים הבינ"ל של איראן במבחן מעשי, ונראה כי בשעת הצורך, הרפובליקה העממית של סין לא עמדה לצידה של הרפובליקה האסלאמית. המשטר הקומוניסטי לא פעל במישור הדיפלומטי באופן שיסבך את העניינים בעבור ממשלת ישראל, ובעיקר, ככל הידוע, לא סיפק לאיראן נשק, תחמושות או הגנה צבאית מול המתקפה של ישראל. זאת, למרות הסכם שיתוף פעולה ענק, במישורים הצבאיים והביטחוניים, שנחתם בין שתי המדינות ב-2021

אז איך כדאי להבין את התגובה הסינית למלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן? ומה כדאי למקבלי ההחלטות בישראל להסיק מכך בכל הנוגע לביטחון הלאומי הישראלי? בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס בשיחה עם גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש המרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי.

זה היה צפוי - נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, מיהר לגנות את ישראל לאחר התקיפה באיראן. אלא שחלק מההתבטאויות שיצאו מטורקיה היו אפילו חריפות מהרגיל, וכללו אף קריאה של ארדואן להצטייד בטילים ארוכי טווח.

מה צריך להבין באמת מהתגובה של ארדואן? איך הקשר הלבבי החדש בין נשיא ארה"ב טראמפ לנשיא טורקיה משפיע על מעמדה של ישראל בעיניי היריבה הטורקית? ועד כמה המלחמה המתמשכת בעזה משפיעה על היחסים בין אנקרה לירושלים? בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת עם ד"ר גליה לינדשטראוס, חוקרת בכירה במכון, שמתמחה במדינות החוץ העכשווית של טורקיה.

פחות משבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לאיראן, אין עוד דרך לדעת בוודאות ובמפורט את היקף הנזק שנגרם למתקני הגרעין של איראן ולתוכנית כולה. אין ספק שהייתה פגיעה משמעותית, אבל שאלת הזמן - בכמה זמן הורחקה איראן מנשק גרעיני - תלויה בעיקרון בשאלת המוטיבציה של המשטר להשיג כזה. וזאת, במידה רבה, בדיוק כפי שהיה לפני שממשלת ישראל החליטה לצאת ל"מלחמת מנע". האם ישראל באמת עמדה בפני איום קיומי מיידי והאם האיום הזה הוסר? האם המשטר האיראני מצא את עצמו רועד עד לכדי סכנת נפילה במהלך המלחמה הזאת ואיפה עומד העם האיראני, שסולד ממשטרו, ביחסו לישראל? האם מלחמת ישראל-איראן תישאר חד פעמית וכיצד היא עלולה דווקא להאיץ את משטר האייתוללות לעבר נשק גרעיני?

בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר באותה תוכנית, יעשו סדר בהישגי המלחמה ובהשלכותיה.

בוקר 25 ביוני 2025 הוא הבוקר הראשון מזה 12 ימים שישראלים רבים ישנו לילה שלם, בלי אזעקות ובלי טילים איראניים המשוגרים לעברם. אבל בעבור שבע משפחות ישראליות, הוא בוקר נורא שבו נודע להן על נפילת בנם ברצועה. המלחמה בעזה לא עצרה בזמן המלחמה שהתנהלה מול איראן. היא גם לא התקדמה. היא מדשדשת, לכל הדעות.

בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת, ובעיקר מקשיבה, לשניים עם עמדות מנוגדות בבסיסן על אודות המהלכים שממשלת ישראל צריכה לעשות לדעתם ברצועת עזה, מול חמאס.

כיצד להתמודד עם ארגון טרור זה, כיצד להחזיר את החטופים, כיצד להתייחס לעתיד האזרחים הפלסטינים שמדי יום נהרגים סמוך למרכזי סיוע הומניטרי, ומה עם כיבוש הרצועה, חלקי או מלא? תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, ופרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, הביאו טיעונים הפוכים ומנוגדים, תוך כדי שיחה מכבדת והקשבה אחד לשני.

תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר.

מדינת המפרץ הקטנה חוששת מאיראן יותר מכל מדינה אחרת וכך גם השכנות שלה, שרואות באיראן גרעינית איום ממשי. המלחמה שיזמה ישראל נגד המדינה הפרסית הענקית האירה באור מעניין את תפקידן של מדינות המפרץ באזור, שמצד אחת גינו בחריפות את המהלך הישראלי ומהצד השני, בחדרים סגורים, מברכות עליו.

בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, טוען ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, שבתום המלחמה ההיסטורית, מדינות ערב והמפרץ נותרו חלשות ושהסיכויים לנורמליזציה גברו, אך רק מעט.

דונלד טראמפ לא היה זקוק לשבועיים. בלילה שבין שבת לראשון, ב-22 ביוני, טייסי חיל האוויר האמריקני הטילו פצצה אחר פצצה על מתקני הגרעין של איראן בנתנז, בפורדו ובאספהאן. נשיא ארה"ב וראש הממשלה הכתירו את הפעולה בהצלחה גדולה והודו זה לזה.

מה הושג בתקיפה? האם הוסר האיום הקיומי שמהווה תוכנית הגרעין של איראן על ישראל? האם למעשה מולאו מטרות המלחמה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, ופרופ' צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וחוקר בכיר במכון, שהכדור כעת במגרש האיראנים.

כמעט שבוע למלחמת ישראל-איראן, והערכות וניחושים בנוגע לשרידות משטר האייתוללות משתלטים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל. ומה באיראן? איך רואים שם את הדברים מבפנים? ואם חמינאי אכן יפול, בדרך זו או אחרת, האם כל חלופה עדיפה או שעלולה להיות אחת אף גרועה יותר? וגם, כיצד מתייחסים בתוך איראן לתעמולה של שופרות המשטר? האם זה משכנע?

בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בני סבטי, מומחה איראן במכון (והחל מהערב גם דמות ב"ארץ נהדרת"), טוען בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס שהקרב על הנרטיב היא זירת מלחמה לכל דבר.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון - הרצועה השבועית למיטיבי לכת - חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי משוחח עם ד"ר ירון שניידר על מערכות הנשק של ישראל, של איראן, ושל ארה״ב, שבאמצעותן מתנהלת מלחמת ישראל-איראן.

מה המשמעות של "הגנה רב שכבתית" ואיך היא באה לידי ביטוי? אילו כלי נשק נותרו ברשות איראן ומה היה קורה אם לא היו משמידים מראש מערכות הגנ״א מתקדמות של משטר האייתולות?

אילו טילים איראניים מאיימים עלינו כעת, כיצד מנסה איראן לאתגר את מערכות ההגנה של ישראל - ומהן המגבלות של הטילים האיראניים? מהן הפצצות ״המככבות״ במלחמה של חיל האוויר הישראלי? איך מבצעים סיכול ממוקד ממטוס? ומהי ״אם כל הפצצות״ הנמצאת רק בידי ארה״ב?

וגם: האם ישראל כבר עוברת מיירוט קינטי ללייזר?