משדרים ביטחון

בוקר קשה בתום הלילה הרביעי של מבצע "עם כלביא", מלחמת ישראל-איראן. שמונה אנשים נוספים נהרגו במתקפת טילים בליסטיים איראנים נוספת. כמה זמן זה יימשך? מה הם יעדי המלחמה בדיוק ומתי ניתן יהיה לדעת שאלה הושגו? מה זה אומר "להסיר את האיום הגרעיני של איראן" ולמה התכוון צחי הנגבי, ראש המל"ל, כשאמר שלא ניתן יהיה לעשות זאת רק באמצעות פעילות צבאית? וגם, למה מחכה טראמפ כדי להיכנס למערכה?

פרק זה של "משדרים ביטחון" מוקלט מרחוק, בהתאם להנחיות החירום של פיקוד העורף שלא מאפשרות להתכנס באולפן. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, יחד עם אלוף משנה במילואים אלדד שביט, חוקר בכיר, ראש תחום ארה"ב ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ועפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", עונים לשאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, שמביאה גם את השאלות שעולות בשיחות שלכם במקלטים.

רוסיה, איראן וארגוני הטרור מנסים כל הזמן לחדור לשיח הישראלי וגם לשדה הפוליטי, לערער את החברה ואת הדמוקרטיה בכלל. מדי פעם, יותר מדי פעמים, בהצלחה. לעיתים, גורמים מקומיים, ביודעין או בתמימות, ממשיכים את העבודה ומתרגמים את הקמפיינים הדיגיטליים למעשים במרחב הציבורי. לממשלה יש כמובן אחריות לפעול נגד האתגר האסטרטגי והמודיעיני שעלול לאיים גם על הבחירות שעתידות להתקיים במוקדם או במאוחר, אבל בהיעדר הבנה עמוקה של הדחיפות, על החברה האזרחית להגן על עצמה כבר עכשיו. בהקשר הזה, יש לחינוך, בבית ובמוסדות השונים, תפקיד חיוני.

בפרק זה של "משדרים ביטחון", סגן אלוף במילואים דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון העוסק בתחום התודעה, ועידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הדרך שבה ניתן להתמודד עם האיום.

לרגל יציאת מזכר המכון "בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון", התכנסו מחבר המזכר הח"כ לשעבר עפר שלח וראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, כדי לדון בשאלה: מדוע וכיצד יש לבצע שינויים במשרד הביטחון ובהגדרת תפקיד שר הביטחון?

מהן הבעיות במצב הקיים במשרד הביטחון ואיך הן באות לידי ביטוי בשטח? מה יכולים הדוברים לספר מניסיונם על הגורמים שהביאו אותם להמליץ על שינויים הכרחיים במשרד הביטחון? ואילו רפורמות יש לבצע על מנת לשנות את המצב?

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/ministry-of-defense/

כמה מהישראלים סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" מונע משיקולים פוליטיים? וכמה מאותם אנשים בכל זאת תומכים בלחימה? איך מסבירים את הנתון לפיו יותר מ-60% מהישראלים לא מתעניינים במצב ההומניטרי בעזה, אבל הולך וגדל מספר הישראלים שמוטרדים מבידוד בינלאומי? 

בפרק זה של "משדרים ביטחון" מתארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון ואחראית על תחום צבא וחברה. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מסבירה אילו מגמות משתקפות מהסקרים שנעשים במכון באופן תדיר וקבוע לאורך כל המלחמה, ומדגישה: ההתנגדות למדיניות הממשלה בסוגיות ליבה אמנם חוצה מחנות פוליטיים, אך אין להסיק מכך על תוצאות הבחירות עתידיות.

ירי הח'ותים לעבר ישראל הפך לשגרה. הם יורים, מיליוני ישראלים וישראליות יורדים למקלטים, הטיל לרוב מיורט, ואחרי יום יומיים כל זה חוזר על עצמו. "טפטוף" מסוכן שהפך להישג אסטרטגי של מיליציה שיעית שישראל לא הכירה די כשנאלצה להתמודד איתה. עד כמה הארגון תלוי באיראן ומקבל פקודות ישירות ממשטר האייתולות לפני שהוא מחליט לירות, איזה תפקיד משחקת האידאולוגיה בפעולותיו ומדוע לא מחסלים את העומד בראשו?

דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, עונה לכל השאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הארגון שמאוד מציק ואף מזיק יותר ממה שנדמה, ולא נראה שניתן יהיה להיפטר ממנו בזמן הקרוב.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות שלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו השבוע בעזה: חלוקת הסיוע החדשה בדרום הרצועה, הביזה של מחסני הקמח של חמאס ע״י הציבור במרכז וצפון הרצועה, ״וטיהור הצפון״ - 100 בניינים ב-48 שעות - השטחת קו הרקיע של העיר עזה כאשר עשרות משפחות נותרו ברחובות. שלושת מקרי הבוחן הללו מאפשרים לנו ללמוד על מצבה של חמאס ומדוע העזתים מכריזים על תבוסה, ובנוסף מראים כיצד נראית עזה כשמחסום הפחד נפרץ.

בחלק הראשון סוקרת פרלוב את השיח הציבורי והחמאסי סביב נקודות חלוקת האוכל החדשות. מדוע הציבור מעדיף לקחת אוכל מהאמריקאים ולא מחמאס ומה חמאס עושה כדי לסכל את ניסיונות חיסולה? האם הצלחת הפרויקט בסכנה או שישראל תצליח הפעם לחתוך את צינור החמצן של חמאס? כמו כן נכיר דמות חדשה, יאסר אבו שהאב, ונלמד על תפקידה בגיבוש הסדר חדש בדרום הרצועה.

בחלק השני דנה פרלוב בתופעת הביזה במרכז ובצפון הרצועה. נבין כיצד התהפכו היוצרות: אם עד כה חמאס בזז את משאיות הסיוע כעת הציבור העזתי בוזז את מחסני חמאס, ונבין האם זה נתפס כבגידה או לאו.

בחלק השלישי מנסה פרלוב להבין מה עומד בבסיס המגמה החדשה בעיר עזה, כאשר חיה״א שיטח בסוף השבוע למעלה מ-100 בניינים ב-48 שעות, אירוע שמכונה ברשת ״טיהור הצפון״ והכנה לגירוש מאות אלפי עזתים לדרום הרצועה. האם המהלך הזה יצליח? האם העזתים יסכימו לעבור דרומה? והאם החיבור בין חמאס לאוכלוסייה ינותק באופן סופי ?

מצבה ומעמדה בעולם של מדינת ישראל משתנה, ברקע הביקורת החריפה של ממשלות אירופה על ממשלת ישראל וניהול המלחמה בעזה. כך לדוגמא, הולנד, בעלת ברית של ישראל, יוזמת בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה, החיוני לכלכלה הישראלית ונשיא צרפת וראש הממשלה מחליפים מהלומות למרות היחסים ההיסטוריים בין מדינותיהם.

מה ההשלכות של התרחקות בין ישראל למדינות אירופה ולאיחוד האירופי בפרט? כיצד מערכת היחסים המשתנה גם עם ארה"ב משפיעה על שאר הדינמיקות הבינלאומיות והאם אירופה באמת מוכנה לוותר על הקשרים שלה עם ישראל? עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", וד"ר רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על היחסים המסובכים - והאם עוד ניתן לתקן.

פרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת. בתוכנית זו תדון חוקרת טורקיה והכורדים במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, עם חוקר המכון ירון שניידר על סיפורם של הכורדים ומאבקם לעצמאות במזרח התיכון: ממקורותיו והתיישבותו באזור של העם הכורדי - הגדול ביותר שאין לו מדינה עצמאית כיום, המאבק הכורדי ארוך השנים לעצמאות והסיבות לכשלונו, הפנייה לפעילות טרור והמעורבות במלחמות נגד מדינות וארגוני טרור שניסו להשתלט על השטחים שבהם הוא יושב, לצד ההצלחה להשיג הכרה בינ״ל, דרך קשרים חובקי עולם, במיוחד עם ארה״ב, ולהפיכה לשחקן משפיע בזירת המזרח התיכון. עוד נדבר על קשרי הנפט, הלחימה בדאע״ש בסוריה שהביאה לידי ביטוי את שילובן של לוחמות כורדיות נועזות בחזית, ולבסוף גם על הזיקה לישראל והשינויים שחלו בנושא זה לאורך השנים: מאז ברית הפריפריה של בן גוריון, הקשרים עם המוסד בצפון עיראק והצהרת המנהיג הצבאי של הכורדים בסוריה על השאיפה לשיתוף פעולה עם ישראל.

תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי.

אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה.

השבוע אנו מציינים 600 יום למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה במתקפת הטרור של חמאס ב-7.10.23. 58 חטופים עוד בשבי חמאס בעזה, בהם 25 שנקבע מותם. 20 חיים בוודאות לפי ראש הממשלה נתניהו. לפני כעשרה ימים, הלחימה אף עלתה שלב עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון".

איך כל זה נראה בשטח? מה באמת נותר מחמאס בשלב הזה ומה היחס אליו מצד האוכלוסייה האזרחית בעזה? האם יש סיכוי שחמאס ייכנע כפי שדורשת הממשלה? וגם, אילו אופציות מוחשיות נמצאות עכשיו על השולחן כדי לסיים את המלחמה ולנצח את חמאס?

אורית פרלוב, חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים שלהן.