משדרים ביטחון

בעקבות תכנית העלאת המכסים של הנשיא טראמפ, ואישור תקציב המדינה בכנסת, חוקר המכון פרופ' אסטבן קלור מנתח את המשמעויות בטווח הנראה לעין:

כיצד צפוי להשפיע השינוי הדרמטי במכסים שמטילה ארה״ב על ישראל, על מצב השווקים בישראל ועל כלכלת ישראל בכלל? מה המגמות המרכזיות המסתמנות בתחום הגירעון והמצב הכלכלי בכלל, אחרי אישור תקציב המדינה המוגדל בכנסת? אילו מהלכים יכולים להפחית את הסיכון בהורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל? וגם - הנטל הכלכלי של המשך המלחמה בעזה.

חוקרי המכון ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן ופרופ' קובי מיכאל בוחנים את המינויים השכיחים של יוצאי חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ״ל לתפקידים במטה הכללי של צה״ל, והשלכותיו האפשריות של דמיון זה בצמרת הצבא (״הטיית הדמיון״), במישור ההתנהגותי ובמישור הקוגניטיבי.

מהי ״הטיית הדמיון״ בצבא ובכלל? מהן הבעיות הנובעות מהיעדר גיוון אנושי בצמרת צה״ל? האם יש לכך קשר למחדל ה-7/10? וכן, אילו צעדים עשויים לצמצם את ההטייה?

חוקר המכון בני סבטי מספר על חשבון הנפש שערכו מספר הוגי דעות ופרשנים איראניים, שהחלו מבקרים את מהלכי המשטר - הן בתוך איראן בתחומי חברה וכלכלה והן במדיניות החוץ, בפרט בתחום הפעילות האזורית של המשטר האיראני וההתנגדות שלו לקיום קשרים תקניים עם העולם המערבי.

נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל

חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.

מעבר לרשת: החזרה ללחימה מהעין העזתית – זעם על חמאס, הפגנות וחיסול חשבונות

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״.

בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים.

בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל.

בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה.

בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה.

מגרש הרוסים - פרק 11: השיטה הרוסית למו"מ

האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה?

בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון?

דרקון במדבר – פרק 7 | סין ושרשראות האספקה במזה"ת.

בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.

בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״.

בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים.

בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל.

בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה.

בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה.

חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.

דיון סוער באולפן: עזה בין התוכנית המצרית לתוכנית הטרנספר

חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר?

עולמו הכלכלי של טראמפ: היעדים שסימן בארה״ב, מדיניות העלאת המכסים וההשפעה על ישראל

חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית.

מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל?

דרקון במדבר – פרק 6 | סין, איראן והמפרציות במזה"ת: משולש יחסים מורכב

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית.

מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל?

האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה?

בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון?