משדרים ביטחון

חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר?

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

בחזרה ללחימה: מבצע״עוז וחרב״, קריסת המו״מ והחלופות של ישראל

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה.

אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים.

צומת טראמפ-איראן: בין תקיפת הגרעין, מו"מ – והמלחמה בחות׳ים

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית.

כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

דרקון במדבר - פרק 5 | המאבק הטכנולוגי והשפעתו על המזרח התיכון

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.

י

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה.

אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים.

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.

י

חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית.

כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?

בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.

מעבר לאוקראינה: ״אפקט טראמפ״ בין אירופה, רוסיה והמזה״ת

חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות.

מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון?

מעבר לרשת: מהי הביצה ומה התרנגולת? המורכבות בדיווחים על ״טבח העלאווים״

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר?

בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים.

בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון.

לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה?

קולות מאיראן פרק 15 | המורדים – גרסת איראן: הביקורת שמגיעה מגורמי הממשל לשעבר

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.