משדרים ביטחון

המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

"הצבא כבר לא משמש כקטליזטור עיקרי לפיתוחים טכנולוגיים"

המפכ"ל וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך, שותף בכיר בקרן AWZ, מדבר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על השקעות בסטארט-אפים ישראליים, על פיתוחים טכנולוגיים בתחום הסייבר, ועל המעורבות של חברות טכנולוגיה בפיתוח אמצעים מיוחדים במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

האם הגז הישראלי מונע מלחמה אזורית במזרח התיכון?

השגרירה לשעבר אמירה אורון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי בישראל ויו"ר ועדת האסטרטגיה באיגוד הגז הבינלאומי (IGU), מדברים בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ועל הקשר ההדוק שבין ישראל ומצרים, שמבוסס על חוזים ארוכי טווח לאספקת גז ישראלי למשק האנרגיה הצמא תמיד של מצרים. וגם: האם הביטחון הלאומי של ישראל תלוי במרבצי הגז בים התיכון?

"איום הכטב"מים צפוי להיפטר בקרוב"

התעשייה האווירית הפכה כבר לפני עשרות שנים לשם דבר בעולם התעשיות הביטחוניות. ב"חרבות ברזל", מפעלי התעשייה האווירית עבדו מסביב לשעון בשלוש משמרות, וכעת משקיעים אנשי הפיתוח מאמצים כבירים כדי לפתור את האיום הנשקף מכטב"מים באוויר, וכדי להעצים את היכולת לייצר הגנה משמעותית בגבולות הקרקעיים של ישראל.

אל"מ (במיל') עמוס הכהן, ראש מנהל יבשה בתעשייה האווירית, מבטיח בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 הפתעות דרמטיות כבר בתקופה הקרובה, מדבר על הביקושים המאמירים למוצרי החברה ברחבי העולם ומבטיח כי מהנדסי החברה ינסו לבצר את גבולות המדינה, למרות כישלון הטכנולוגיה ב-7 באוקטובר.

"חרבות ברזל היא המלחמה הדיגיטלית הראשונה"

אלביט מערכות השקיעה מאמצים גדולים כדי לסייע לצה"ל להפוך נשק קינטי פשוט לאמצעי לחימה מתוחכם. שוקי יהודה, סמנכ"ל בכיר למו"פ ואסטרטגיה באלביט, מספר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18 כי אלביט מייצרת טכנולוגיות שנועדו לשנות את פני שדה הקרב המודרני, ולאפשר ללוחמים בשטח להשתמש בכלים שעד כה היו חלק מתסריטי סרטי מדע בדיוני. "אנחנו מכוונים לכך שנייצר כלים מהחלל ועד החייל, מלוויינים ועד רחפנים שנמצאים בידי לוחמים בשטח. וזה רק חלק מהאמצעים שנתנו לצה"ל. על השאר אסור לדבר".

אחרי כיפת ברזל ומעיל הרוח – מגיע הלייזר

תא"ל (במיל') ניר חלמיש, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, מבטיח כי הכטב"מים יהפכו בקרוב לאיום שדומה לזה של הקסאמים שנורו באלפיהם על העורף הישראלי. "אנחנו מבינים שהאויב חושב שיש פה סוג של שבירה של המשוואה. נביא פתרון תוך שנה-שנתיים", הוא אומר בפודקאסט מיוחד לרגל הכנס השנתי ה-18.

איראן, עזה ונורמליזציה: שיחה אישית עם תמיר הימן לקראת הכנס השנתי

שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף )מיל'( תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת/

להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025

תוכנית טראמפ לרצועת עזה ל"יום שאחרי" | דיון מומחים

חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה.

האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית?

מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת?

וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו?

קטר וישראל: נקודות מפגש והתנגשות

מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה.

מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה.

דרקון במדבר - פרק 3 | בין הדרקון לדוב: רוסיה, סין והמזה"ת

בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

חוקרי המכון צ'ק פרייליך, עפר שלח ועופר גוטרמן דנים באפשרויות ובכלים שיש בידי ישראל ויתר הצדדים המעורבים במאמצים לסיים את המלחמה בעזה ולהוביל למציאות חדשה ביום שאחריה, אחרי שטראמפ פרסם את רעיונותיו בנוגע להגליית תושבי עזה והעברתם למדינות אחרות ובינוי השטח שנחרב במהלך המלחמה.

האם החזון השאפתני שהציג טראמפ יכול להתניע תוכנית מדינית ממשית עם ביצוע בשטח או שמדובר ברעיונות שמחייבים מרכיבים נוספים כדי שיתגבשו לכדי תוכנית מדינית? על איזו בעיה במציאות שהתהוותה בעזה במשך שנים מבקש טראמפ לתת מענה וכיצד הוא מעוניין לשלב את הרעיונות האלה בחזונו לגבי הנורמליזציה האזורית?

מה הן התוכניות הקיימות בצבא כיום בנוגע לאפשרות של המשך לחימה או למציאות ה"יום שאחרי"? האם הצבא ינסה להשתלב בעידוד "הגירה מרצון" - והאם מהלך כזה יכול לספק את המטרה של הכרעת חמאס? מדוע צה"ל זקוק לתהליכי בנייה מחדש בעקבות חודשי המלחמה ובהינתן היעדר תוכנית מדינית ליציאה מהמלחמה כעת?

וגם: כיצד העולם הערבי וחמאס מגיבים לתוכנית טראמפ, בדגש על ניסיון לייצר אלטרנטיבה למציאות הנוכחית בעזה, ומהן המשמעויות מבחינת ישראל בכל הנוגע לאלטרנטיבה זו?

בפרק השלישי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארח השגריר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר שגריר ישראל ברוסיה, לדיון על היחסים המורכבים בין סין לרוסיה במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה על המרחב האזורי השותפות האסטרטגית בין שתי המעצמות, במיוחד בעידן שלאחר פלישת רוסיה לאוקראינה.

שבוע לפני הכנס השנתי הבינלאומי של המכון, ומתוך הסתכלות בוחנת לשנה שחלפה, קיימו ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ומנהל הכנס, בן ירושלמי, שיחה פתוחה על המצב המדיני-ביטחוני, מה השגנו ומה החמצנו, תובנות ומסקנות מהשנה האחרונה ומחשבות להמשך, בין פסימיות לאופטימיות מחייבת

להרשמה לכנס השנתי: https://www.bmp.co.il/inss-2025

מדינת האי המפרצית עלתה רבות בשיח הישראלי החל מ-7/10/23 – החל מתמיכתה בחמאס, דרך מעורבותה בתיווך לעסקת חטופים ועד לחשיפת החשד למעורבותה בקשרים עם יועצים במשרד רה״מ. עקב כך, פותח חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי, לדיון את סוגיית הקשרים בין ישראל לקטר, וההשלכות של יחסים מורכבים אלה.

מה שואפת קטר להשיג דרך יצירת ערוצי השפעה, בישראל וברחבי האזור והעולם כולו? מה שאפה ישראל להשיג באמצעות הקשרים עם קטר, במיוחד בהקשר העזתי, עד למלחמה? האם השתנתה המדיניות הישראלית כלפי קטר במלחמה, מעבר להפסקת שידורי אל-ג׳זירה בארץ? האם באמת השתנתה מדיניות קטר כלפי חמאס בעקבות לחץ אמריקאי, ומה השפעת השינוי שמוביל ממשל טראמפ כעת, על מעורבותה במו״מ ובעזה? וגם: על המשמעויות של הפרגמטיות הקטרית לגבי תפקידה כמתווכת כעת, לקראת מו״מ על שלב ב׳ ועתיד השליטה בעזה.

חיל האוויר הישראלי בעידן של תפניות אסטרטגיות | ריאיון עם תמיר הימן לרגל כנס חיל האוויר

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מנתח בפודקאסט מיוחד שהוקלט לרגל כנס חיל האוויר בפתח שנת 2025, ומופץ כעת גם לציבור הרחב, את השינויים הגדולים במערכת האסטרטגית האזורית עמם מתמודד חיל האוויר הישראלי - החל בתקופת המב״מ בזירה הסורית, עבור דרך מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ועד לתקופה הנוכחית של מלחמת ״חרבות ברזל״ הרב-חזיתית.

בהתאם לאילו תרחישים נערך ופעל חיל האוויר לסיכול איומים, בפרט בחזית הצפונית, עד ל-7 באוקטובר, ולעומת זאת, בפני אילו איומים ותפניות אסטרטגיות אזוריות ניצבת ישראל כעת, ומה הפוטנציאל להתפתחותה מחדש של חזית נגד ישראל בסוריה? מהם הלקחים שצריך חיל האוויר להפיק ממתקפת הפתע של חמאס? כיצד השתלבו חיל האוויר וכוחות היבשה (תוך הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים) במתן מענה אווירי לאתגרי המלחמה בחזיתות השונות של ״חרבות ברזל״? ועם הפנים לבאות - כיצד משפיעים המאורעות של החודשים האחרונים, ומהלכי צה״ל, וחיל האוויר בפרט, על הסביבה האסטרטגית בה תידרש ישראל לפעול בתקופה הקרובה?

מעבר לרשת – השיח בעזה לאחר הפסקת האש: בין ״נכבת הניצחון״, הריאליטי "חטופים" ו״הגירה שלא מרצון״

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשלושה מוקדי שיח מרכזיים שהעסיקו את הציבור העזתי מכניסת הפסקת האש לתוקף ותחילת יישום עסקת החטופים.

את החלק הראשון של הפינה ניתן לכנות ״נכבת הניצחון״. השיח העזתי מצביע על תסכול וכעס על חמאס, המנסה למכור לעולם תמונת ניצחון בעוד העזתים מתמקדים בפועל בהיעדר תנאי המחייה בצפון הרצועה. העזתים לא מצליחים להבין כיצד במצב שבו אין מים, אין חשמל, אין בתים, וריח המוות מתנוסס באוויר, חמאס עסוק בצעדות צבאיות ובפסטיבלים.

בחלק השני מציגה פרלוב את השיח הביקורתי והמפוקח של העזתים על "תוכנית הריאליטי" השבועית ״חטופים״, שמשודרת כל שבת ברשת אל-ג׳זירה. העזתים מדגישים את תפקידה של קטאר בהפקה, ואת המניפולציות שהיא עושה על מנת למשוך את הצופים מחד ואת המשתתפים העזתים מאידך. וגם: מדוע ״הרייטינג״ של תוכנית הריאליטי צונח בקרב העזתים?

בחלק השלישי מנסה פרלוב לבחון את השיח המורכב בעזה סביב הצגת תוכניתו של נשיא ארה״ב טראמפ ל"יום שאחרי" בעזה, שבמרכזה עניין עקירתם של 2.2 מיליון עזתים מעזה למצרים ולירדן. האם במצב של מלחמה קיימת בכלל ״הגירה מרצון״? איך השתנה היחס להגירה מעזה לפני ואחרי נאום טראמפ? ומדוע הערבים והפלסטינים מתייחסים למדיניות כאל ״טיהור אתני״?

דרקון במדבר – פרק 2: יחסי ישראל-סין אחרי ה-7 באוקטובר

סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו.

פייקלנד – פרק 31: הדוח שחושף את עומק ההשפעה הזרה בישראל

דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/

סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון: בפרק השני של 'דרקון במדבר' אירחנו את גליה לביא, חוקרת סין וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי. בחנו כיצד השתנתה המדיניות הסינית כלפי ישראל והאזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומדוע, ודנו במשמעויות ארוכות הטווח של שינויים אלו.

דוח השפעה זרה חדש וייחודי, שמבוסס על שלוש שנות מחקר, מפורסם בימים אלה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושופך אור על מאמצי ההשפעה של מדינות זרות בישראל. דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון, ודולב כפיר, יועץ טכנולוגי למכון, על התופעה שמעצבת את התודעה של הישראלים - מבלי שישימו לב לכך. וגם: מה באמת עושה ישראל כדי להלחם בתופעה?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

לדוח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/influence-and-interference-2025/