משדרים ביטחון

המלחמה בין הרשתות החברתיות על תשומת הלב שלנו משפיעה על כולנו, כל יום וכל הזמן. אנחנו לא תמיד ערים למלחמה הזו כי לרוב היא סמויה מן העין ומה שגלוי לפעמים לא מובן. סגנית מנהל מחלקת הדיגטל במכון, מאיה לס, בשיחה עם אופיר דיין, חוקרת במרכז למדיניות ישראל-סין שבמכון, ודרור גלוברמן, מרצה על השפעת הבינה מלאכותית על החברה האנושית ומחבר הניוזלטר ״סקיפ אינטרו״, על השפעת המהלכים של הרשתות החברתיות על השיח העולמי וגם הישראלי, הטעיות האלגוריתם ומה הציבור ומקבלי ההחלטות בישראל צריכים להבין על השפעת הרשתות החברתיות.

עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6

אז מה כן? - פרק 6: עזה ביום שאחרי עסקה - לשנות גישה

עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6

המציאות החדשה בסוריה: השלכות על יחסי ישראל עם טורקיה והכורדים

חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור

האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה?

קולות מאיראן - פרק 14 | הביקורת המתגברת נגד משטר האייתולות

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את הביקורת החריגה הנשמעת בשבועות האחרונים כלפי המשטר בטהראן.

כיצד נשמעת הביקורת כלפי המשטר, ברקע ההחמרה במצב הכלכלי ולאחר נפילת משטר אסד? מי הם המבקרים המגיעים מתוך המחנה השמרני האיראני, ואף מתוך משמרות המהפכה, ולמה נוגעת הביקורת של אגף זה? איך, חרף הביקורת, המשטר ממשיך להקרין עוצמה ולהשרות פחד על הציבור, ברקע התקרבות יום השנה ה-46 למהפכה האסלאמית וכניסתו הקרובה של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב?

חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, בשיחה על השפעת הפלת שלטון אסד בטורקיה על יחסיה של ירושלים עם אנקרה, כמו גם עם הכורדים באזור

האם טורקיה הפכה להיות השכנה החדשה דה-פקטו של ישראל? מהי באופן כללי הבעיה הכורדית ואיך היא מתבטאת בצפון-מזרח סוריה? מהן הגישות הקיימות בישראל לגבי הסוגייה הכורדית והאפשרות של כינון קשרים או חידוש הקשרים עם המיעוט הכורדי, על רקע ההתפתחויות בסוריה?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את הביקורת החריגה הנשמעת בשבועות האחרונים כלפי המשטר בטהראן.

כיצד נשמעת הביקורת כלפי המשטר, ברקע ההחמרה במצב הכלכלי ולאחר נפילת משטר אסד? מי הם המבקרים המגיעים מתוך המחנה השמרני האיראני, ואף מתוך משמרות המהפכה, ולמה נוגעת הביקורת של אגף זה? איך, חרף הביקורת, המשטר ממשיך להקרין עוצמה ולהשרות פחד על הציבור, ברקע התקרבות יום השנה ה-46 למהפכה האסלאמית וכניסתו הקרובה של טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב?

בעיית אונר"א

חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א?

משמעת צבאית

בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן - דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?

מי יציל אותנו מעזה?

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": 15 חודשים לאחר תחילת המלחמה, ושום דבר בנוגע לעתיד עזה לא ברור. הכאוס השתלט על התכנון, וחלומות משיחיים על התיישבות מניעים את הממשלה ואת חבריה. האם המלחמה בעזה רחוקה מסיום, מה האפשרויות לצאת משם בכבוד ואיך כל זה קשור גם למצרים? חוקרי המכון תא"ל (מיל') אודי דקל, השגרירה אמירה אורון ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן מנסים להציע מתווה לסיום הגיוני.

צומת גורלי בלבנון

בעקבות ההפרות של הפסקת האש מאז ה-27/11 ולקראת האירועים שצפויים לעצב את המציאות החדשה בגבול הצפון ובתוך לבנון: הבחירות לנשיאות ותום 60 הימים הראשונים של הפסקת האש, חוקרת המכון סא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגה את תמונת המצב, אחרי יותר מחודש של הפסקת אש, בהתאם לנקודות הבאות: מה סטטוס הפסקת האש, תפקוד ועדת הפיקוח וההפרות - וכיצד הן מטופלות? מהם המסרים שעוברים בין ישראל לחיזבאללה? האם צבא לבנון ממלא את המוטל עליו כנדרש? מהן ההשלכות של נפילת משטר אסד בסוריה על השיקולים של חיזבאללה, יכולותיו וכוונותיו - בלבנון וביחס להפסקת האש בפרט? וכיצד הבחירות לנשיאות לבנון משתלבות בהשלכות המלחמה והפגיעה בציר האיראני: מה הסיכוי שייבחר נשיא שמתנגד לחיזבאללה?

בעקבות ההפרות של הפסקת האש מאז ה-27/11 ולקראת האירועים שצפויים לעצב את המציאות החדשה בגבול הצפון ובתוך לבנון: הבחירות לנשיאות ותום 60 הימים הראשונים של הפסקת האש, חוקרת המכון סא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגה את תמונת המצב, אחרי יותר מחודש של הפסקת אש, בהתאם לנקודות הבאות: מה סטטוס הפסקת האש, תפקוד ועדת הפיקוח וההפרות - וכיצד הן מטופלות? מהם המסרים שעוברים בין ישראל לחיזבאללה? האם צבא לבנון ממלא את המוטל עליו כנדרש? מהן ההשלכות של נפילת משטר אסד בסוריה על השיקולים של חיזבאללה, יכולותיו וכוונותיו - בלבנון וביחס להפסקת האש בפרט? וכיצד הבחירות לנשיאות לבנון משתלבות בהשלכות המלחמה והפגיעה בציר האיראני: מה הסיכוי שייבחר נשיא שמתנגד לחיזבאללה?

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": 15 חודשים לאחר תחילת המלחמה, ושום דבר בנוגע לעתיד עזה לא ברור. הכאוס השתלט על התכנון, וחלומות משיחיים על התיישבות מניעים את הממשלה ואת חבריה. האם המלחמה בעזה רחוקה מסיום, מה האפשרויות לצאת משם בכבוד ואיך כל זה קשור גם למצרים? חוקרי המכון תא"ל (מיל') אודי דקל, השגרירה אמירה אורון ואל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן מנסים להציע מתווה לסיום הגיוני.

חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה.

מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א?

לקריאת נייר המדיניות של ה-INSS בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/unrwa-2024/

בעקבות פרסום ממצאי צוות הבדיקה בראשותו של אלוף (מיל') מוטי ברוך, המתייחסים לתרופפות המשמעת הצבאית במהלך ״חרבות ברזל״ ומצביעים על קשר בינה לבין תאונות מבצעיות וליקויים נקודתיים בפעילות הצבא, חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן - דנים במשמעויות התרופפות המשמעת בהקשר הרחב של המלחמה הממושכת וההסתמכות על מערך המילואים, וביחס להתנהלות הדרג המדיני והדרג הפיקודי, בשורות הצבא ובפעולות הלחימה בכלל. וגם: כיצד משתלבת סוגיית המשמעת הצבאית בדיון על ערכים ונורמות ומה המשמעות של אירועים משמעתיים לגבי אמון הציבור בצבא?