משדרים ביטחון

הזווית הסעודית: בין הח'ותים, הציפיות מטראמפ והסיכוי לשלום אזורי

חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם?

קולות מאיראן - פרק 13 | המצב הכלכלי הקשה באיראן: יש סיכוי לשינוי?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?

חוקר המכון, ד"ר יואל גוז'נסקי מסביר את הלקחים מהמעורבות הסעודית במלחמה – החל מהיכולת להכניע את החות'ים, דרך כוונותיהם כלפי סעודיה ועד לאפשרות להסדר מדיני בתימן. בנוסף מפרט על ההזדמנויות לישראל בעקבות היחלשות הציר האיראני והתחזקות מעמדה האזורי: האם צפוי להתחדש הדטאנט האזוריים בעקבות שינויים אלה? כיצד מתקבלת חזרת טראמפ לממשל בארה״ב במדינות ערב ובפרט בסעודיה? מהם שיקוליו של מוחמד בן סלמאן בעניין נורמליזציה עם ישראל והאם היא קרובה מאי פעם?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מנתח בפרק זה של "קולות מאיראן" את מחאות הפועלים שפרצו ברחבי איראן עקב פיטורים נרחבים, סגירת חלק מהמפעלים במדינה ובעיות יסוד בכלכלה האיראנית. האם יש במחאות הפועלים את הפוטנציאל הנדרש לזעזע את המשטר האיראני?

מבצע הרשות הפלסטינית בג׳נין: כוונות אבו מאזן והמשמעות לישראל

בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה.

מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת?

כתבות, פוסטים ופרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי -

https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/

מתקפות החות'ים לא פוסקות: איך מתמודדים עם הזירה השביעית?

חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות.

כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך?

היכנסו והאזינו לפודקאסטים מומלצים באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי -

https://www.inss.org.il/he/podcast/

טיקטוק וביטחון לאומי

רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל.

אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים?

בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה.

מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת?

חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות.

כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך?

רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל.

אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים?

הפסקת האש בלבנון: הפגיעה בחיזבאללה ושעת המבחן המתקרבת

חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש.

מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון?

מעבר לרשת – חלק א' | מהפכה על סטרואידים: מי נגד מי בסוריה?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד.

בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ?

בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה.

מעבר לרשת – חלק ב' | המהפכה בסוריה: השיח ברחובות דמשק, ומי אתה אל-ג'ולאני?

אחרי שבחלק א' עשתה אורית פרלוב סדר ביחסי הכוחות בסוריה, בחלק השני היא עוקבת אחר השיח ברשתות החברתיות בסוריה ובעולם הערבי.

נלמד מה הן הסיבות, בראייה ציבורית, לנטישתן של איראן ורוסיה את בשאר אל-אסד, מה החלק של יחיא סינוואר, ״מבצע מבול אל-אקצא״ ותבוסת חזבאללה בלבנון בנפילת אסד.

כמו כן נבין מה הן החלופות השונות ל״יום שאחרי״ בסוריה - האם סהר סוני של אסלאם פוליטי בהנהגת טורקיה יחליף את הסהר השיעי בהנהגת איראן? האם אנחנו נראה השתלטות של ג׳יהאד סלאפי בדומה לאפגניסטאן או אולי מלחמות אזרחים בדומה לעיראק ולבנון?

לבסוף, נכיר את איש השעה בסוריה, ראש ארגון הייאת תחריר א-שאם ומנהיג המהפכה - מוחמד אל-ג׳ולאני הרי הוא אחמד א-שרע. האם האיש עם הזקן השחור והרקע הג׳האדסטי שישב בכלא בוקה בעיראק ונמצא ברשימת בטרור של ארה״ב יהיה יום אחד נשיא סוריה? מהמסלול להקמת השלוחה של אל-קאעידה בסוריה ועד למאבק בבשאר אל-אסד, הכינוי שקיבל ״ג׳׳ולאנסקי״ והפיכתו לג׳נטלמן הלבוש בחליפות איטלקיות ומקבל משלחות מאירופה וארה״ב בארמון הנשיאות. היהפוך נמר חברבורותיו?

רוסיה/סוריה: האם פוטין מאבד את הנכס החשוב שלו במזרח התיכון?

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, מנתח את הדרמה בסוריה ומשמעויותיה מהזווית הרוסית. מדוע רוסיה לא נלחמה כדי להציל את משטר אסד עם התרחבות המתקפה של המורדים? מה ההשלכות המיידיות של קריסת המשטר על הנוכחות הרוסית בסוריה? האם רוסיה יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם המורדים כדי לשמר את האינטרסים שלה בסוריה? מה טיב היחסים בין רוסיה לטורקיה, שהשפעתה בזירה הסורית גברה מאוד בעקבות חילופי השלטון בדמשק?

חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, מנתח את הדרמה בסוריה ומשמעויותיה מהזווית הרוסית. מדוע רוסיה לא נלחמה כדי להציל את משטר אסד עם התרחבות המתקפה של המורדים? מה ההשלכות המיידיות של קריסת המשטר על הנוכחות הרוסית בסוריה? האם רוסיה יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם המורדים כדי לשמר את האינטרסים שלה בסוריה? מה טיב היחסים בין רוסיה לטורקיה, שהשפעתה בזירה הסורית גברה מאוד בעקבות חילופי השלטון בדמשק?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד.

בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ?

בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה.