ד"ר אמילי לנדאו עונה על השאלה החמה - האם הגיע לקיצו האיום הגרעיני הצפון קוריאני? בעקבות הפסגה ההיסטורית של דונלד טראמפ וקים ג'ונג און שהסתיימה בחתימה על מסמך הבנות כללי – האם הפגישה חשובה לביטחון העולמי בפועל או שמדובר בחגיגה תקשורתית מבוימת שנועדה לשמר את יוקרתן של שתי המדינות? במידה ויעמוד קים בהבטחותיו – כמה זמן אמור להימשך תהליך פירוק קוריאה הצפונית מנשק גרעיני? מהן ההשלכות הצפויות מעבר לקוריאה הצפונית – מה יכולה ללמוד איראן על הערך האסטרטגי של ניהול משא ומתן לאחר חציית הסף הגרעיני וכיצד צריכה ארה"ב להתנהל מולה?

סימה שיין (החל מדקה 10:00) מנתחת את מצבה האסטרטגי הנוכחי של איראן לאור האתגרים העומדים בפניה – פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והתערערות שליטתה במזרח התיכון. לאחר שמילאה את חלקה בהסכם הגרעין וספגה פגיעה אסטרטגית, גם בכבודה הלאומי, איזו דרך צפויה איראן לקחת בזירה הבינלאומית – הדיפלומטית או הלעומתית? מה תרוויח מכל דרך וכיצד משפיע הלחץ הציבורי הפנימי על המשטר? מה גובר על מה – ההתכנסות סביב הדגל או המצב הכלכלי הקשה בתוך איראן? וגם - כיצד כל אלו משפיעים על יחסי הכוחות בסוריה וכן על המתח בגבולה הצפוני של ישראל?

עדי קנטור ויותם רוזנר (החל מדקה 20:55) בעקבות פרסום מזכר חדש בנושא "האיחוד האירופי בעידן של תהפוכות: מגמות, אתגרים ומשמעויות לישראל". מהן המגמות העיקריות שעליהן ניתן להצביע בהתבוננות על אירופה פנימה בהקשר של הגירה – גורמיה והשפעותיה החברתיות, הכלכליות וגם הפוליטיות על המדינות? האם ההגירה היא הגורם לגל האנטישמיות ביבשת ולכך שהתופעה נכנסת יותר ויותר לתוך שיח המיינסטרים הפוליטי? מדוע נוצר משבר אמון בין ישראל לבין ממשלות אירופה ומהי הסכנה בהתחממות היחסים בין גורמי ימין קיצוני אירופאים וישראלים? וגם - כיצד משתנים יחסי הכוחות הגלובליים בעקבות העליות והמורדות ביחסים בין אירופה למעצמות השונות (ארה"ב, רוסיה וסין)?

מבט על, גיליון 1064, 31 במאי 2018

http://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-international-response-following-the-us-withdrawal-from-the-nuclear-agreement/

מבט על, גיליון 1064, 31 במאי 2018

http://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-international-response-following-the-us-withdrawal-from-the-nuclear-agreement/

מבט על, גיליון 1064, 31 במאי 2018

http://www.inss.org.il/he/publication/iran-and-the-international-response-following-the-us-withdrawal-from-the-nuclear-agreement/

תומר פדלון עוסק בשאלה האם הפוליטיקה היא חלק מהספורט או שהספורט הוא חלק מהפוליטיקה? חלק בלתי נפרד מטורניר המונדיאל הוא הפן הלאומי וכבודן הלאומי של המדינות המשתתפות. האם הדבר השתנה לאורך ההיסטוריה של הטורניר, מאז הטורניר הראשון ב-1930, ומה היו נקודות השיא של המעורבות הפוליטית? מדוע גביע העולם הנוכחי כונה "הפוליטי ביותר", ובתוך כך מהו מעמדם של שחקנים מקהילות של מהגרים מוסלמים שהצליחו להתברג לנבחרות צרפת וגרמניה בעשורים האחרונים, ומדוע חלקם בוחרים לשחק בנבחרות של מדינות המוצא שלהם?

ורה מיכלין שפיר (החל מדקה 11:38) פורשת את הרקע הפוליטי לאירוח המונדיאל על ידי רוסיה, דווקא בתקופה הנוכחית, בה יחסיה עם המערב מתוחים במיוחד. האם פוטין מצליח להחזיר לעמו את ניצוץ הגאווה הלאומית בספורט הרוסי מימי המלחמה הקרה, וכיצד הוא מתגמל ספורטאי עבר? מהי המשמעות הפוליטית של אירוח טורנירים עבור רוסיה ומהו הפוטנציאל לשיקום התדמית של משטר פוטין שנפגעה בשל השערוריות במהלך אולימפיאדת סוצ'י?

ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד (החל מדקה 17:46) בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?

תומר פדלון עוסק בשאלה האם הפוליטיקה היא חלק מהספורט או שהספורט הוא חלק מהפוליטיקה? חלק בלתי נפרד מטורניר המונדיאל הוא הפן הלאומי וכבודן הלאומי של המדינות המשתתפות. האם הדבר השתנה לאורך ההיסטוריה של הטורניר, מאז הטורניר הראשון ב-1930, ומה היו נקודות השיא של המעורבות הפוליטית? מדוע גביע העולם הנוכחי כונה "הפוליטי ביותר", ובתוך כך מהו מעמדם של שחקנים מקהילות של מהגרים מוסלמים שהצליחו להתברג לנבחרות צרפת וגרמניה בעשורים האחרונים, ומדוע חלקם בוחרים לשחק בנבחרות של מדינות המוצא שלהם?

ורה מיכלין שפיר (החל מדקה 11:38) פורשת את הרקע הפוליטי לאירוח המונדיאל על ידי רוסיה, דווקא בתקופה הנוכחית, בה יחסיה עם המערב מתוחים במיוחד. האם פוטין מצליח להחזיר לעמו את ניצוץ הגאווה הלאומית בספורט הרוסי מימי המלחמה הקרה, וכיצד הוא מתגמל ספורטאי עבר? מהי המשמעות הפוליטית של אירוח טורנירים עבור רוסיה ומהו הפוטנציאל לשיקום התדמית של משטר פוטין שנפגעה בשל השערוריות במהלך אולימפיאדת סוצ'י?

ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד (החל מדקה 17:46) בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?

ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?

ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?

ד"ר אופיר וינטר וח'דר סואעד בשיחה משותפת על מספר שיא של נבחרות ערביות ומוסלמיות במונדיאל, ובראשן מצרים ומוחמד סלאח - המלך הבלתי מעורער של הכדורגל במצרים ובמזרח התיכון כולו. הכדורגל במצרים משמש מצד אחד כ"אופיום להמונים", ומנגד כזירה להתקהלות ולמחאה פוליטית ואנטי-ממסדית. עד לאן מגיעה ההערצה לסלאח, כיצד הפופולריות שלו משרתת את המשטר המצרי והאם הנשיא המצרי סיסי צריך להתחיל לחשוש למעמדו? כיצד מתמודדות מדינות ערב עם סוגיית זכויות השידור שנקנו על ידי קטאר והאם יוכלו גם האזרחים העניים לצפות בנבחרות שלהם משחקות? מה סיכויי ההצלחה של הנבחרות הערביות ומהם ההימורים המושכלים של החוקרים שלנו בנוגע להישגיהן בטורניר?

ורה מיכלין שפיר פורשת את הרקע הפוליטי לאירוח המונדיאל על ידי רוסיה, דווקא בתקופה הנוכחית, בה יחסיה עם המערב מתוחים במיוחד. האם פוטין מצליח להחזיר לעמו את ניצוץ הגאווה הלאומית בספורט הרוסי מימי המלחמה הקרה, וכיצד הוא מתגמל ספורטאי עבר? מהי המשמעות הפוליטית של אירוח טורנירים עבור רוסיה ומהו הפוטנציאל לשיקום התדמית של משטר פוטין שנפגעה בשל השערוריות במהלך אולימפיאדת סוצ'י?