משדרים ביטחון

Since October 7 and during the eight months of the war in Gaza, Israel–US relations have known moments of true partnership, as well as moments of crisis. President Joe Biden is reportedly one of only two US presidents to have seriously considered a defense treaty with Israel. In a new memorandum titled “A US–Israeli Defense Treaty: The Time Has Come,” INSS senior researchers Prof. Chuck Freilich and Col. (res.) Eldad Shavit analyze the pros and cons of a bilateral defense treaty from both the Israeli and American perspectives and propose ways of addressing the concerns of both sides. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Prof. Chuck Freilich, co-author of the publication and a former deputy national security advisor in Israel. Together they discuss the feasibility of such an alliance between Israel and the United States under the current conditions. They ask: Why is it important and even crucial to consider a defense treaty with Israel precisely now, and what are the main advantages as well as disadvantages for both the United States and Israel when considering such a treaty?

For the full memorandum: https://www.inss.org.il/publication/defense-treaty/

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" @benisabti توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

כטב"מים מצפון: האיום החדש של חזבאללה – שהפך לשגרה ביישובי הגבול

חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון.

באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם?

וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון?

חוזה הגנה בין ארה"ב לישראל: למה דווקא עכשיו?

בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה.

מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה?

לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7

מגרש הרוסים – פרק 2 | איך תסתיים המלחמה באוקראינה?

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית.

והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי?

קולות מאיראן – פרק 9 | מי יחליף את ראיסי?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את המרוץ האיראני לנשיאות, לקראת הבחירות שייערכו במדינה במועד לא שגרתי בעקבות מותו של הנשיא האיראני ראיסי בהתרסקות מסוק. מי הם המועמדים הפוטנציאלים לעמוד בראש הרפובליקה האסלאמית - ולמי יש את מירב הסיכויים?

בעקבות פרסום מזכר המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא, החוקרים ד"ר צ׳ק פרייליך ואל"מ (מיל') אלדד שביט מנתחים את הסיכויים והתועלת שעשויה לצמוח מחוזה הגנה בין ארה״ב לישראל, דווקא עכשיו - על רקע המלחמה בעזה והתפתחותו של עימות רב-זירתי, וחילוקי הדעות בין ישראל לארה״ב סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות אלה.

מהו חוזה הגנה? האם הנושא עלה לאורך ההיסטוריה של יחסי ישראל-ארה״ב? מהם היתרונות והחסרונות האפשריים של חוזה כזה והאם הוא פוגע בחופש הפעולה של ישראל? כיצד חוזה הגנה יכול להשתלב בארכיטקטורה האזורית של הדיפלומטיה האמריקאית, ובמרכזה הקשרים עם סעודיה?

לקריאת המזכר המלא: https://bit.ly/3KlvKw7

חוקרות המכון ד"ר לירן ענתבי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי מציגות ניתוח של עליית המדרגה בשימוש שעושה חיזבאללה בכלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים, במסגרת הלחימה בישראל באזור הצפון.

באילו סוגים של כטב"מים משתמש חיזבאללה? מדוע הוא מסלים את השיגורים ואף מכניס ללחימה כטב"מים מתקדמים יותר? כיצד מפתח חיזבאללה את כלי הטיס האלה ומהם מקורות הידע והטכנולוגיה שלו? וכיצד יכולה ישראל להפוך את אתגר הכטב"מים להזדמנות מבחינת פיתוח מענה שיש לו רלוונטיות לזירות נוספות באזור ובעולם?

וגם – הצצה אל מעבר לגבול: מהן ההשלכות של הלחימה בתוך לבנון, בהינתן ההרס הרב שיצרו תקיפות חיל האוויר בדרום המדינה ובאזורים נוספים? וכיצד נסראללה מעריך את הכוונות של ישראל והאפשרות של מלחמה בהיקף מלא, לאור האיומים המופנים מצד בכירי מערכת הביטחון והממשלה ללבנון?

הבקשה להוצאת צוווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון: הטעות של בית הדין הפלילי בהאג - והלקח לישראל

חוקרת תוכנית "משפט וביטחון לאומי" במכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, מנתחת את הבקשה המפתיעה של תובע בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בגין פשעי מלחמה – דבר ששם אותם בעיני בית הדין בשורה אחת עם ראשי חמאס, שנגדם הוגשה בקשה דומה.

מהי סמכות בית הדין הפלילי, שישראל אינה חברה בו? האם התרחיש של הוצאת צווי מעצר באופן רשמי ואכיפתם על ידי המדינות החברות בבית הדין הוא בכלל ישים ועשוי להתממש בקרוב? מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע את התרחשות התרחיש, וכיצד עליה להתנהל בהתחשב במערכה המשפטית ארוכת הטווח הצפויה תוך כדי ניהול המערכה הצבאית בעזה? וגם: על ההבדלים בסמכויות ובתחומי המשפט בין בית הדין הפלילי לבית הדין הנוסף בהאג, בית הדין לצדק, בו מתקיים גם כן הליך נגד ישראל.

מותו של נשיא איראן: דיון מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי

חוקרי תוכנית איראן במכון, סימה שיין וד"ר רז צימט, בדיון מיוחד על ההשלכות המידיות של מותו של נשיא איראן אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק בצפון איראן, כמו גם מותו של שר החוץ שהיה עמו על המסוק.

תחילה, ידונו השניים בהשלכות של האירוע על המשטר האיראני – כיצד משפיע מותו של ראיסי על שיקוליו של המנהיג העליון חמינאי – מקבל ההחלטות במדינה? האם, נוכח ההערכות כי ראיסי היה אמור לרשת את תפקיד המנהיג העליון לאחר לכתו של חמינאי, האירוע פותח מחדש את סוגיית הירושה בצמרת המשטר? ומי הם המועמדים הפוטנציאליים להחליף את ראיסי בתפקיד הנשיא?

בהמשך, ידונו השניים בסוגיית יחסי החוץ, ברקע תפקידו המשמעותי שהיה לשר החוץ שנהרג בהידוק הקשרים בין איראן לשחקנים המעורבים בציר האיראני. האם מות שר החוץ ישפיע על יחסי החוץ של איראן? והאם הרפובליקה האסלאמית תיאלץ לקחת פסק זמן מפרויקטים שונים שבהם לקחה חלק באזור?

וגם: מהן השלכות האירוע על הציבור האיראני? כמה משמעותיים הדיווחים על גילויי השמחה של מי שראו בראיסי סמל לדיכוי? ומהי האפשרות שמותו של ראיסי יהווה תמריץ לחידוש המחאה נגד המשטר?

פייקלנד – פרק 20: להפוך את האמת למגניבה שוב

טאיוואן מתמודדת עם מבצעי השפעה ותודעה הרסניים מצד סין, אך לא עומדת בשקט ומחכה שהחברה תתפרק כמו שהאימפריה האדומה רוצה. שרת הדיגיטל היוצאת של טאיוואן בראיון בלעדי לפייקלנד: "אנחנו חייבים לשתף פעולה במאבק נגד הדיסאינפורמציה בכל העולם. דמוקרטיות חייבות לעבוד יחד". פרק מיוחד על מדינה שמנסה ומצליחה להילחם בניסיון לייצר עובדות אלטרנטיביות ולפרק אותה מבפנים.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

רשת ביטחון - פרק 11 | הכוכב ה-51? יחסי ישראל-ארה"ב: מאז ועד היום

בפרק זה של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, ג'סי ויינברג, על היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, מהקמת המדינה ועד ימינו, תוך התייחסות למלחמה הנמשכת מאז ה-7 באוקטובר. דרך נקודות הציון החשובות ביחסים, נבין את האינטרסים האמריקניים והישראליים וכיצד על ישראל לפעול כדי לשמר את מעמדה המיוחד.

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית.

והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי?

טאיוואן מתמודדת עם מבצעי השפעה ותודעה הרסניים מצד סין, אך לא עומדת בשקט ומחכה שהחברה תתפרק כמו שהאימפריה האדומה רוצה. שרת הדיגיטל היוצאת של טאיוואן בראיון בלעדי לפייקלנד: "אנחנו חייבים לשתף פעולה במאבק נגד הדיסאינפורמציה בכל העולם. דמוקרטיות חייבות לעבוד יחד". פרק מיוחד על מדינה שמנסה ומצליחה להילחם בניסיון לייצר עובדות אלטרנטיביות ולפרק אותה מבפנים.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.