משדרים ביטחון

בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה.

על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום?

לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/

On the morning of October 7th, Israeli citizens faced a tragic and monstrous attack, the dimensions of which had not been seen nor imagined in its 75 years of existence. The massacre of Israeli civilians in the Gaza-border communities by Hamas and civilian accomplices—defined as the deadliest atrocity against Jews since the Holocaust—and the subsequent Israel–Hamas war resulted in an unprecedented increase in Jew hatred worldwide. Specifically, on campuses of elite universities across the United States and Europe, antisemitic and anti-Israel demonstrations have been widespread, creating an environment of fear among Jewish students. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Charles Asher Small, founding director of the Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy (ISGAP). Together they discuss the relationship between academia and antisemitism. Who is behind the mass antisemitic demonstrations on campuses? Who supports and funds them? What is the connection to Qatari money? And finally, what can be done to combat this rising hatred toward Jews?

ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה.

מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים?

בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל?

מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

איראן בדרך לגרעין? תמונת מצב

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית.

האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני?

אז מה כן? - פרק 3 : נורמליזציה עם סעודיה - פתרון קסם לישראל?

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים

פייקלנד – פרק 22 | מערך הסייבר הלאומי בוחן מאבק נגד הפייק ברשתות

מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

Since October 8, 2023, Israel and Hezbollah have been engaged in an intense war of attrition, which seems to have accelerated in recent weeks and is accompanied by increasing expressions of threats by both sides. These threatening declarations make clear that in a case of an “all-out war,” the Israeli home front will indeed find itself facing a new, unprecedented challenge. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Carmit Valensi, a senior researcher at INSS and the head of the Northern Arena Program. Together they discuss how close is Israel to an “all-out war” in the north. What scenarios should be taken under consideration, and what are the implications of such a war to the Israeli home front? Is there still a chance of reaching a diplomatic solution, one that will bring back the security to tens of thousands of Israelis evacuated from the north and will finally enable them to return home? And what is the role of Syria in the ongoing escalation between Israel and Lebanon?

פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים

חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית.

האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ביידן, להתפתחויות הללו? ואילו פערים יש בין התפיסה הישראלית לתפיסה האמריקאית בנוגע למידת האיום בתכנית הגרעין של איראן כיום, ומה נגזר מכך לגבי חשיבות הדיאלוג האסטרטגי הישראלי-אמריקאי בנוגע לכוונות המשטר האיראני?

חזית הצפון והמערכה נגד איראן: החלופות של ישראל והסיכויים למלחמה כוללת

חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן.

מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל בזירה הבינ״ל?

הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי: מהן המשמעויות?

כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת.

איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? וגם: מה הייתה ההשפעה של המלחמה בעזה על הקמפיינים ואיך הבחירות ישפיעו על יחסי אירופה-ישראל?

מעבר לרשת: מבצע שחרור החטופים, הכאוס בדיר אל-בלח ופרישת גנץ דרך העין העזתית

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר.

תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון?

בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה בוחן זה על עתיד הרצועה?

ולבסוף, נבחן את השיח שהתעורר בציבור הפלסטיני סביב פרישתו *של בני גנץ מקבינט המלחמה. מה תפקידה של "ההתנגדות" במשבר הפוליטי בתוך ישראל? האם ישראל בשלבי קריסה בראיית העזתים - ומה בראייתם יהיו ההשלכות של התפטרות גנץ על עסקת החטופים והמלחמה בצפון?