משדרים ביטחון

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת | לקריאת מסמך המכון המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/

בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים. השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה?

חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?

חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל.

מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?

בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה:

באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית?

החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס.

לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים .

השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים.

לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה ?

While Israel’s attention is focused on Iran’s proxies in the Middle East (the most recent example being Israel’s aerial attack on the Houthis in Yemen in response to the Tel Aviv drone attack), it seems that Tehran has been expanding its activities in Africa and increasing the threat to Israeli interests on the continent. In a new INSS insight titled “Iran in the Continent of Africa,” Danny Citrinowicz, a research fellow in the Iran Program at INSS, elaborates on the threats to Israel’s fundamental political, security, and economic interests in this region. In this program, Adi Kantor, an INSS researcher, sits down with Citrinowicz to discuss Iran’s fundamental interests in Africa. What is new in relation to Iranian activity in Africa in recent years? Why is Sudan a significant Iranian destination for the transfer of military equipment, and what does it indicate about Iranian intentions in the future? Is the election of a new president in Iran supposed to change Iranian policy? What should Israel do to prevent the growing Iranian influence in Africa?

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים.

מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת.

לקריאת מסמך המכון המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/

היעד - מוחמד דף

כוחו של הארכי-טרוריסט והשלכות מבצע החיסול על המלחמה והמו"מ

חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה.

האיום האיראני על ישראל ביבשת אפריקה

חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה.

עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה?

לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/

מגרש הרוסים – פרק 4 | האיום החדש של פוטין לחמש את אויבי המערב - ישראל על הכוונת?

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה.

בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו.

פייקלנד - פרק 23 | בחירות 2024: ישראל איבדה את הלב של אמריקה

לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

לאורך עשרות שנים ישראל ראתה את האמריקנים מתרחקים מהאחות הקטנה ישראל - אך לא עשתה דבר כדי לשנות ולהשפיע על התודעה. בבחירות 2024 המגמה הזו מחריפה, וישראל עדיין משותקת בזירה הכי חשובה עבורה, הזירה שבלעדיה ישראל בבעיה קשה. חוקר המכון צ'ק פרייליך וליאור ויינטראוב, לשעבר דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, עם תמונת מצב מדאיגה על חוסר התפקוד של מערך התודעה הישראלי בארה"ב בפרק חדש של פייקלנד בהנחיית אטילה שומפלבי.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז כי הוא שוקל לספק נשק לאזורי חיכוך, המאיים על מדינות המערב התומכות באוקראינה.

בפרק הרביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה של INSS בוחנים כיצד החלטה זאת, שלכאורה לא נוגעת לישראל, עלולה לפגוע דווקא בנו.

Mohammed Deif, the military chief of Hamas, was undoubtedly its most symbolic leader, even reaching the level of sainthood among his followers. On July 13, 2024, an attempt was made to assassinate him in the city of Khan Yunis, in a combined operation between the IDF and the Israel Security Agency. What are the consequences for an upcoming hostage deal between Israel and Hamas after this assassination attempt, if it was successful? How will the war in Gaza be affected? What impact does this event have on additional battle fronts with which Israel must cope? In this program, Adi Kantor an INSS researcher, sits down with Yohanan Tzoreff, a senior researcher at INSS and former head of the Palestinian-Arab Division in the Ministry of Intelligence and Strategy. Together they discuss the implications of the assassination attempt and analyze possible future scenarios for the “day after” in Gaza and the Israel–Hamas war.