משדרים ביטחון

Mohammed Deif, the military chief of Hamas, was undoubtedly its most symbolic leader, even reaching the level of sainthood among his followers. On July 13, 2024, an attempt was made to assassinate him in the city of Khan Yunis, in a combined operation between the IDF and the Israel Security Agency. What are the consequences for an upcoming hostage deal between Israel and Hamas after this assassination attempt, if it was successful? How will the war in Gaza be affected? What impact does this event have on additional battle fronts with which Israel must cope? In this program, Adi Kantor an INSS researcher, sits down with Yohanan Tzoreff, a senior researcher at INSS and former head of the Palestinian-Arab Division in the Ministry of Intelligence and Strategy. Together they discuss the implications of the assassination attempt and analyze possible future scenarios for the “day after” in Gaza and the Israel–Hamas war.

חוקר תוכנית איראן במכון, דני סיטרינוביץ, על הפעילות המדינית והצבאית של איראן ביבשת אפריקה והאיומים על ישראל בהקשר זה.

עם אילו מדינות באפריקה הצליחה איראן להדק את היחסים בשנים האחרונות? לאיזו קליינטית ביבשת מייצאת את הכטב״מים התוקפים שלה? מה החשיבות האסטרטגית של המעורבות האיראנית בקרן אפריקה ובקרבת מיצר באב אל-מנדב בים סוף? ועם איזה קואליציה של מדינות יכולה ישראל לפעול כדי לבלום את איום הטרור האיראני באפריקה?

לקריאת מאמרו של סיטרינוביץ בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-africa/

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" بن سبطی توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה.

בין מלחמה עם חזבאללה להסדר מדיני בצפון: תרחישים, חלופות והחלטות קשות

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת?

מחקר INSS: דוחות האו״ם על רעב בעזה - סילוף עובדות

מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה.

בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א).

מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה?

לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/

קולות מאיראן – פרק 10 | הבחירות באיראן מעיניהם של תושבי הרפובליקה האסאלמית וההנהגה

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי.

מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים?

נשיא חדש באיראן - סיכוי לשינוי? | רשת ביטחון

בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי.

מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים?

בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת?

מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה.

בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א).

מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה?

לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/

תשעה חודשים לחרבות ברזל: השלכותיה של מלחמה ארוכה

ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה.

מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים בתפיסת הביטחון, במבנה צה״ל, בתכנון ובביצוע הלחימה, כלקחים מהמלחמה בעזה עד כה, ונוכח אפשרויות ההסלמה בצפון ובחזיתות נוספות? מהן השלכות המלחמה על מעמדה הבינ״ל של ישראל וכיצד קואליציה בינלאומית עם מדינות האזור תוכל לסייע לה להגיע להישגים אסטרטגיים?

סערת "תרחיש העלטה": על משק החשמל וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל

בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפתרון הבעיות וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל?

עשור לדאעש: עלייתה וקריסתה של המדינה האסלאמית

בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה.

על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו המייסד, אבו בכר אל-בגדאדי? מה מקומה של ישראל על מפת האיומים וכוונות הטרור של דאעש? לאן פנה הארגון בעקבות קריסת המעוזים שלו בעיראק ובסוריה ומיהו מנהיגו כיום?

לקריאת הספר המלא >> https://www.inss.org.il/he/publication/junction-9-11/