משדרים ביטחון

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן.

מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות?

סביב השולחן בדוחא ובקהיר: על המו"מ לעסקת חטופים חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר. מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים. קולות מאיראן - פרק 11 | רוצים שינוי? לא הפעם: הממשלה המוצעת של נשיא איראן החדש חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן. מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות? מגרש הרוסים - פרק 6 | פלישה לשטח רוסיה לראשונה מזה 80 שנה: איך אוקראינה הפתיעה את מוסקבה? חיילים שלא אמורים להילחם, היעדר תגובה במשך ימים ארוכים והשוואה לישראל: בפרק השישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תוכנית רוסיה במכון במשמעויות הפלישה הנועזת של אוקראינה לשטח רוסיה והשפעתה על עתיד המלחמה, ומסבירים כיצד המתקפה נגד מחוז קורסק הרוסי חשפה בקיעים עמוקים במערכת הביטחון הרוסית.

חיילים שלא אמורים להילחם, היעדר תגובה במשך ימים ארוכים והשוואה לישראל: בפרק השישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תוכנית רוסיה במכון במשמעויות הפלישה הנועזת של אוקראינה לשטח רוסיה והשפעתה על עתיד המלחמה, ומסבירים כיצד המתקפה נגד מחוז קורסק הרוסי חשפה בקיעים עמוקים במערכת הביטחון הרוסית.

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר.

מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים.

כיצד לתקוף - ומתי? ההתלבטויות בטהראן בנוגע לתגובה לחיסול הנייה סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני? ארה"ב והמזרח התיכון: בין היערכות לתקיפה האיראנית לחתירה להסכם חטופים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה. מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד? מתווה לסיום המלחמה וכינון קואליציה אזורית: האם זה אפשרי? ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע? פייקלנד - פרק 24 | על מי באמת משפיעים הסיכולים בביירות ובטהראן? ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע?

חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה.

מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד?

ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית.

מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני?