משדרים ביטחון

שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה (צולם לפני תחילת מבצע "חיצי צפון")

חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים בלבנון ובגבול הצפוני טרם מבצע "חיצי צפון". כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?

מעבר לרשת | מבצע ״חיצי הצפון״: מגמות השיח בעולם הערבי

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל?

בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל? ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון.

פייקלנד - פרק 26 | מי מפחד מחסן נסראללה?

מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד

מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד.

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״.

החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל?

בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל?

ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון.

חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני.

כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה?

איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?

פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.

על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:

* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.

* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.

* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.

עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים?

מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו.

מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?

רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם

בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

\חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.

על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:

* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.

* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.

* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.

בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.

מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו.

מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?

סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור?

חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור.

האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי?

מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?

מגרש הרוסים - פרק 7 | סיפורו של הטלגרם

בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.

בין היואן לריאל: התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל.

באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.