משדרים ביטחון

חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, סוקרים את השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל, את הפסקת הקשרים המסחריים ואת ההתבטאויות הקשות של ארדואן נגד ישראל בחודשים האחרונים, ומנתחים את הרקע להקצנה של ארדואן, וההקשרים הפנימיים והבינלאומיים המשפיעים על שיקוליו והחלטותיו.

בנוסף, הם מסבירים את ההידרדרות הנמשכת ביחסי טורקיה-ישראל.

מה עמדת טורקיה בקשר לשהותה של הנהגת חמאס בשטחה והאם הדיווחים על מעברה לשם, במקום קטר, נכונים? כיצד מתייחסים בטורקיה לכניסתו של טראמפ לבית הלבן? האם זה יכול לרכך את היחס העוין של טורקיה לישראל? בהקשר של המלחמה באוקראינה והמצב באירופה על רקע בחירת טראמפ: האם טורקיה חושבת מחדש על יחסיה עם הגושים השונים במערכת הבינלאומית? וגם: על המתחים המתעוררים בעת האחרונה בין טורקיה למדינות נוספות בזירת מזרח הים התיכון וכיצד נכון למדינות האזור להתנהל מול מנהיגות בלתי צפויה כשל ארדואן?

יחסי ישראל-מצרים: "התקופה הקשה ביותר מאז הסכמי השלום" | ריאיון עם שגרירת ישראל במצרים לשעבר

חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות - במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי.

מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני המשטר המצרי היחסים עם ישראל כיום, בעקבות העליות והמורדות שידעו בשנים האחרונות?

קולות מאיראן - פרק 12 | בחירת טראמפ בעיניים איראניות

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את האופן שבו מסכל משטר האייתולות על תוצאות הבחירות בארה"ב.מדוע איראן ייחלה לניצחונה של קמלה האריס? מה פשר הדאגה האיראנית מכניסתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025? ואיך השתנתה התנהלות המשטר האיראני בעקבות תוצאות הבחירות?

הקוטב השני: רוסיה וסין בצל ניצחון טראמפ

‎חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא מציגים את המשמעויות של ניצחון טראמפ עבור רוסיה וסין וההתבטאויות בנושא עד כה.

מה היה מצב היחסים בין ארה״ב לשתיים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ? לאילו תרחישים הן יכולות להיערך בהקשר של המלחמה באוקראינה, התחרות הבין-מעצמתית וסוגיות נוספות המשפיעות על יחסי שלוש המדינות? והאם ניתן לצפות להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן על רקע חזרתו של טראמפ לשלטון?

חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן וגליה לביא מציגים את המשמעויות של ניצחון טראמפ עבור רוסיה וסין וההתבטאויות בנושא עד כה.

מה היה מצב היחסים בין ארה״ב לשתיים בתקופת כהונתו הקודמת של טראמפ? לאילו תרחישים הן יכולות להיערך בהקשר של המלחמה באוקראינה, התחרות הבין-מעצמתית וסוגיות נוספות המשפיעות על יחסי שלוש המדינות? והאם ניתן לצפות להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן על רקע חזרתו של טראמפ לשלטון?

חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות - במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי.

מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני המשטר המצרי היחסים עם ישראל כיום, בעקבות העליות והמורדות שידעו בשנים האחרונות?

חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את האופן שבו מסכל משטר האייתולות על תוצאות הבחירות בארה"ב.

מדוע איראן ייחלה לניצחונה של קמלה האריס? מה פשר הדאגה האיראנית מכניסתו הצפויה של טראמפ לבית הלבן בינואר 2025? ואיך השתנתה התנהלות המשטר האיראני בעקבות תוצאות הבחירות?

טראמפ חוזר לבית הלבן: אולפן מומחים מיוחד

בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל".

פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

הזירה העיראקית: שלוחי איראן שמאתגרים את ישראל

בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח.

לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב?

מעבר לרשת - "איבדו את הראש": השיח בעזה לאחר חיסול סינוואר

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר.

החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב.

החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה.

החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים.

בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.

בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל".

פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח.

לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר.

החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב.

החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה.

החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים.

בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.

התקיפה באיראן, תגובת המשטר והמשמעויות להמשך הלחימה

ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

עזה, חמאס והמלחמה אחרי חיסול סינוואר והמבצע בצפון הרצועה

חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה?

פייקלנד - פרק 28 | האם ההרתעה הישראלית חזרה?

בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21?