משדרים ביטחון

בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה.

האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה?

ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני?

ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?

התמרון הקרקעי בדרום לבנון: חלופות, יעדים ריאליים והחיבור להסדרה מדינית

על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות.

מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם?

לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/

מגרש הרוסים – פרק 8 | האם רוסיה תגביר מעורבותה במלחמה במזרח התיכון?

האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות?

חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה?

שנה למלחמה בראי סקרי המכון - תובנות לגבי אמון הציבור בצה"ל ובהנהגה

חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי.

כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי?

לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986

פייקלנד - פרק 27 | בעולם - 7 באוקטובר נגמר

שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם.

האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם.

האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית?

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי.

כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי?

לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986

על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות.

מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם?

לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/

האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות?

חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה?

Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS, leads a special discussion with INSS experts Sima Shine, Dr. Carmit Valensi, and Orna Mizrahi on the Shiite axis.

The four discuss the implications of the assassination of Hassan Nasrallah, Hezbollah’s secretary-general, which may signal a turning point in the war and a possible strategic shift in Israel’s security balance. They focus on the ramifications of this event for Hezbollah and the state of Lebanon, the identity of Nasrallah’s successor, and the broader regional impact, particularly on the two major strategic players—Iran and the United States.

ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי.

הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית.