משדרים ביטחון

חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור.

האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי?

מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל.

באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

ציר פילדלפי: מאתגר ביטחוני לסוגיה מדינית במו״מ | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן

במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו.

באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים?

חזית איו״ש: פיגועי המטענים, מבצע הסיכול ומצב חמאס והרשות הפלסטינית לקראת שנה למלחמה

חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת.

מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?

יהדות ארה״ב וישראל: המלחמה, הבחירות, והאנטישמיות הגואה

לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן רודרמן , שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה.

מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב?

חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת.

מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?

במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו.

באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים?

לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה.

מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב?

לכל הפרטים על הכנס היכנסו: https://www.inss.org.il/he/event/usa-israel-2024/

פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד.

מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע?

ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה: איך האירועים ישפיעו על המשך המערכה?

חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?

הנשק של איראן וחיזבאללה והמענה בישראל: מהגנה אווירית ועד מתקפה מקדימה

חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד.

מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע?

פייקלנד - פרק 25 | זהירות, איראני משחק לך במוח

דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות

הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.

روابط تجاری چین‌ و ایران از ناترازی شدیدی رنج میبرند. اما این روابط بیشتر به نفع کدام یک از کشورهاست؟ و آیا رابطه تجاری با چین مشکلات اساسی ایران را حل م

پادکست موسسه امنیت ملی اسراییل توسط بن سبطی به تحلیل این مسئله‌ می پردازد.