משדרים ביטחון

בפרק הרביעי של סדרת הפודקאסטים לציון 100 שנה לרפובליקה הטורקית מראיינת חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, את ד"ר נדב סולומונוביץ' מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, בנושא טורקיה בתחילת המלחמה הקרה.

מה גרם לטורקיה לצאת מהניטראליות שלה במלחמת העולם השנייה ולהתייצב לצד המערב בתחילת המלחמה הקרה? מה הוביל את טורקיה לשלוח כ-15,000 כוחות למלחמת קוריאה וכיצד הדבר הוביל לצירופה של טורקיה לנאט"ו? מדוע גם בתחילת הרפובליקה הטורקית, עם הדגש על חילוניות, נזקקו לרטוריקה דתית כדי להצדיק את המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה? מה הוביל להתפתחות תופעות של אנטי-אמריקניזם בטורקיה למרות התחלה מבטיחה ביחסים עם ארצות הברית? ולבסוף – היבטים של זיכרון והנצחה - מדוע "נשכחה" המעורבות הטורקית במלחמת קוריאה ורק בשנות ה-2000 החלה התעניינות מחודשת בנושא?

התעצמות צבא סוריה - איום לישראל

חוקרי המכון, ד"ר יהושע קליסקי וטל אברהם, מציגים תמונת מצב עדכנית בנושא צבא סוריה ומשטר אסד.

האם שאריות האורניום שנותרו בסוריה, לאחר השמדת הכור הגרעיני על ידי ישראל ב-2007, עלולות לשמש את המשטר הסורי כדי לחזור על הניסיון לפתח נשק גרעיני? האם המשטר מסוגל להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן טכנולוגיות לייזר, לפיתוחים צבאיים? מה ידוע על פיתוח נשק כימי ונשק ביולוגי על ידי משטר אסד בשנים האחרונות? באילו מדינות נעזר צבא סוריה כדי לחדש את מלאי הנשק שלו? מהן המגבלות שעמן הוא עדיין מתמודד, כתוצאה ממלחמת האזרחים? ובאילו צעדים מומלץ לישראל לנקוט כדי להתמודד אם האיומים הצבאיים הללו?

לקריאת המאמר בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/syrian-army-2023/

שנה למחאת החיג׳אב: מגוון הזהויות בציבור האיראני והפוטנציאל לשינוי פוליטי

על רקע האירועים הדרמטיים באיראן מאז התפרצות מחאת החיג׳אב לפני שנה, ממתח חוקר המכון רז צימט את מגוון הזהויות והמורכבות בציבור האיראני כיום, נוכח מגמות של חילון מול שמרנות ואדיקות דתית, שאינן חופפות להשקפות הפוליטיות של ״הרוב הדומם״ - קרי, תמיכה במשטר או התנגדות לו.

לאור הניתוח, המתבסס על סקרים ומחקרים פנימיים באיראן, צימט מסביר את הקושי להעריך את הסיכויים לשינוי פוליטי מבפנים, בעקבות תופעות של מחאה ובכלל, ומזהיר מפני הכללות לגבי הציבור האיראני - גם בעניין היחס לישראל - והישענות על הערכות שמקורן באופוזיציה האיראנית הגולה.

בתי הדין בהאג: סכנה לישראל?

בתקופה האחרונה נמצא בית הדין הבינלאומי בהאג בכותרות, לאור חוות הדעת המייעצת העתידה להתפרסם על ידו בקרוב, בנושא "השלכות משפטיות של המדיניות וההתנהלות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". אותה חוות דעת, יכולה להשפיע על ישראל, כמדינה, אך גם להוביל לסכנה לאנשיה, אם היא תשפיע על בית הדין השני בהאג - בית הדין הפלילי הבינלאומי.

בפרק השמיני של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך, על ההבדל בין שני בתי הדין הבינלאומיים בהאג, כיצד ומאיזה תוקף הם פועלים ואיך הם יכולים להשפיע על ישראל, מנהיגיה וחייליה בעבר ובהווה בזירה המשפטית והדיפלומטית.

בתקופה האחרונה נמצא בית הדין הבינלאומי בהאג בכותרות, לאור חוות הדעת המייעצת העתידה להתפרסם על ידו בקרוב, בנושא "השלכות משפטיות של המדיניות וההתנהלות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". אותה חוות דעת, יכולה להשפיע על ישראל, כמדינה, אך גם להוביל לסכנה לאנשיה, אם היא תשפיע על בית הדין השני בהאג - בית הדין הפלילי הבינלאומי.

בפרק השמיני של "רשת ביטחון" משוחח בן ירושלמי עם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך, על ההבדל בין שני בתי הדין הבינלאומיים בהאג, כיצד ומאיזה תוקף הם פועלים ואיך הם יכולים להשפיע על ישראל, מנהיגיה וחייליה בעבר ובהווה בזירה המשפטית והדיפלומטית.

על רקע האירועים הדרמטיים באיראן מאז התפרצות מחאת החיג׳אב לפני שנה, ממתח חוקר המכון רז צימט את מגוון הזהויות והמורכבות בציבור האיראני כיום, נוכח מגמות של חילון מול שמרנות ואדיקות דתית, שאינן חופפות להשקפות הפוליטיות של ״הרוב הדומם״ - קרי, תמיכה במשטר או התנגדות לו.

לאור הניתוח, המתבסס על סקרים ומחקרים פנימיים באיראן, צימט מסביר את הקושי להעריך את הסיכויים לשינוי פוליטי מבפנים, בעקבות תופעות של מחאה ובכלל, ומזהיר מפני הכללות לגבי הציבור האיראני - גם בעניין היחס לישראל - והישענות על הערכות שמקורן באופוזיציה האיראנית הגולה.

חוקרי המכון, ד"ר יהושע קליסקי וטל אברהם, מציגים תמונת מצב עדכנית בנושא צבא סוריה ומשטר אסד.

האם שאריות האורניום שנותרו בסוריה, לאחר השמדת הכור הגרעיני על ידי ישראל ב-2007, עלולות לשמש את המשטר הסורי כדי לחזור על הניסיון לפתח נשק גרעיני? האם המשטר מסוגל להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן טכנולוגיות לייזר, לפיתוחים צבאיים? מה ידוע על פיתוח נשק כימי ונשק ביולוגי על ידי משטר אסד בשנים האחרונות? באילו מדינות נעזר צבא סוריה כדי לחדש את מלאי הנשק שלו? מהן המגבלות שעמן הוא עדיין מתמודד, כתוצאה ממלחמת האזרחים? ובאילו צעדים מומלץ לישראל לנקוט כדי להתמודד אם האיומים הצבאיים הללו?

לקריאת המאמר בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/syrian-army-2023/

חוקרי המכון, ד"ר יהושע קליסקי וטל אברהם, מציגים תמונת מצב עדכנית בנושא צבא סוריה ומשטר אסד.

האם שאריות האורניום שנותרו בסוריה, לאחר השמדת הכור הגרעיני על ידי ישראל ב-2007, עלולות לשמש את המשטר הסורי כדי לחזור על הניסיון לפתח נשק גרעיני? האם המשטר מסוגל להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן טכנולוגיות לייזר, לפיתוחים צבאיים? מה ידוע על פיתוח נשק כימי ונשק ביולוגי על ידי משטר אסד בשנים האחרונות? באילו מדינות נעזר צבא סוריה כדי לחדש את מלאי הנשק שלו? מהן המגבלות שעמן הוא עדיין מתמודד, כתוצאה ממלחמת האזרחים? ובאילו צעדים מומלץ לישראל לנקוט כדי להתמודד אם האיומים הצבאיים הללו?

לקריאת המאמר בנושא, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/syrian-army-2023/

In today's podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Arik Agassi, COO and Head of Global Partnerships at the Institute for Monitoring Peace and Cultural Tolerance in School Education (IMPACT-se), and an expert in the field of global policy and education. Agassi leads the work of a think tank that analyzes curricula around the world through UNESCO-defined standards. IMPACT-se's work stimulates positive changes in school textbooks, and its policy recommendations have been used as roadmaps by many governments for introducing systematic reforms in national curricula worldwide. What is the role of a textbook in an era of social media? What influence does it have on young readers, and what role does it play in state policy? How are “Jews” and “Israel” perceived in textbooks across the Arab world? What explains the differences between countries, and what role do educators have? And, finally, what can be done in order to reduce the spread of antisemitic and anti-Israel texts in these books?

בחירות מקומיות, מדיניות הממשלה - והאם על שב"כ להתערב? הזינוק בפשיעה בחברה הערבית

בעקבות העלייה במספר מקרי הרצח על רקע פעילות ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, חוקר המכון, פרופ' מוחמד ותד, מסביר על היפוך המגמה ביחס לשנה שעברה, על הגורמים להחרפה במצב ועל פתרונות הדרושים.

מדוע גל האלימות הנוכחי מהווה בעיה של ביטחון לאומי החורגת מעבר לענייני פנים בחברה הערבית, והבחירות המקומיות הקרבות? כיצד התופעה קשורה לטרור ולהברחות נשק בתוך ישראל ומעבר לגבול? והאם התערבות של שב״כ במאמצים למיגור התופעה היא הפתרון המתבקש?

מותו המסתורי של יבגני פריגוז׳ין: תחילתו של גל חיסולים ברוסיה?

בעקבות מותו של מנהיג קבוצת ווגנר, יבגני פריגוז׳ין, בהתרסקות מטוס, יחד עם בכירי הארגון, חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מסביר את הרקע למעשה, המניעים והחשודים המיידיים, ודן בהשלכות הצפויות של החיסול הפנימי בעיצומה של המלחמה ברוסיה: מה עלה בגורלה של קבוצת וגנר, בעקבות מות מנהיגיה? האם אירוע זה פותח ״תיבת פנדורה״ של תככים ואף חיסולים פנימיים בין בכירי מערכת הביטחון ברוסיה, עקב חשדנות הדדית? כיצד כל זה משפיע על יציבות שלטונו של פוטין ועתיד המלחמה באוקראינה ומה צריכה ישראל ללמוד מן ההתפתחויות האחרונות ברוסיה, בקשר לניהול היחסים עמה?

קולות מאיראן | פרק 3 – על מיעוטים ומחאות

בפרק השלישי של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת "פודקאסטרטגי" של המכון למחקרי ביטחון לאומי, נעסוק בהיבט אחר של המחאות – מידת מעורבות המיעוטים האתניים. האם המרכז והפריפריה באיראן חברו יחד נגד המשטר - או שמא לכל צד היו אינטרסים שונים וזו אחת הסיבות שהביאו לדעיכת המחאה?

בעקבות מותו של מנהיג קבוצת ווגנר, יבגני פריגוז׳ין, בהתרסקות מטוס, יחד עם בכירי הארגון, חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן, מסביר את הרקע למעשה, המניעים והחשודים המיידיים, ודן בהשלכות הצפויות של החיסול הפנימי בעיצומה של המלחמה ברוסיה: מה עלה בגורלה של קבוצת וגנר, בעקבות מות מנהיגיה? האם אירוע זה פותח ״תיבת פנדורה״ של תככים ואף חיסולים פנימיים בין בכירי מערכת הביטחון ברוסיה, עקב חשדנות הדדית? כיצד כל זה משפיע על יציבות שלטונו של פוטין ועתיד המלחמה באוקראינה ומה צריכה ישראל ללמוד מן ההתפתחויות האחרונות ברוסיה, בקשר לניהול היחסים עמה?

בפרק השלישי של הפינה "קולות מאיראן" במסגרת "פודקאסטרטגי" של המכון למחקרי ביטחון לאומי, נעסוק בהיבט אחר של המחאות – מידת מעורבות המיעוטים האתניים. האם המרכז והפריפריה באיראן חברו יחד נגד המשטר - או שמא לכל צד היו אינטרסים שונים וזו אחת הסיבות שהביאו לדעיכת המחאה?