משדרים ביטחון

על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל - נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל.

באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל

יש השפעה על הביטחון הלאומי?

In today's program INSS researcher Adi Kantor sits down with INSS Executive Director, Prof. Manuel Trajtenberg, one of the world's leading experts in economy and economic growth. Together they discuss the current worrying developments in the Israeli economy, in light of recent steps towards a Judicial Overhaul . To what extent is the Israeli economy already damaged by the reform? What are the dangers ahead and how can they affect the everyday life of citizens in Israel?? How are the relations between the economy and Israel's national security affected by the current situation? How do international economic actors act in light of these developments? and what can be a 'way out strategy'- is the situation still reversible?

הסלמה בזירה הפלסטינית: הערכת מצב

בעקבות פיגועי הירי האחרונים בישראל והחשד להרג פלסטיני בעימות עם יהודים בכפר בורקא, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, מציגים הערכת מצב עדכנית של המציאות הביטחונית והמדינית בין ישראל לפלסטינים: אילו לקחים ניתן להפיק מפיגועי הטרור האחרונים, בפרט לגבי מידת ההשפעה של מבצעים צבאיים לסיכול טרור כדוגמת ״בית וגן״? האם מדינת ישראל צריכה להגדיר את המתקפות של יהודים נגד פלסטינים כ״טרור״? אילו מוטיבציות ותפיסות עולם עומדות ברקע למתקפות אלה, מהי האחריות המוטלת על הדרג המדיני וכיצד מעשים אלה עלולים להשפיע על מעמדה הבינ״ל של מדינת ישראל? וגם: אילו החלטות שקיבלה הממשלה הנוכחית בתקופה האחרונה מחזקות את הרשות הפלסטינית ומה נובע מכך לגבי מדיניות הממשלה בשטחים בפועל?

המדריך המלא לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: מה עומד על הפרק?

בעקבות הניסיונות לקדם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, בתיווך ארה״ב, מציג פאנל חוקרי המכון הבכירים - ד"ר יואל גוז'נסקי, אלדד שביט, תא"ל (מיל') אודי דקל וסימה שיין - ניתוח של עיקרי התפתחויות בנושא זה, ובוחן את ההיתכנות של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית בעתיד הקרוב, בחסות ממשל ביידן.

מדוע ההנהגה הסעודית שואפת לפחות מהסכם נורמליזציה מלא (במתכונת ״הסכמי אברהם״) ומגדירה את יעד ההתקרבות לישראל כעת כאינטגרציה? מהן הדרישות שהעלו הסעודים בפני האמריקנים בתמורה למהלך המדובר, והאם יש בהן בעיה מדינית או ביטחונית עבור ישראל? מה שואף להשיג ממשל ביידן במגעים הללו, האם זה חופף את האינטרסים הסעודיים וכיצד יעדי מדיניות החוץ מושפעים מיחסי ממשל ביידן והקונגרס עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן? כיצד הסוגיה הפלסטינית באה לידי ביטוי במגעים הללו ועד כמה היא חשובה לשלטון הסעודי? האם לפלסטינים יש השפעה בהקשר זה והאם התמורה לפלסטינים היא עניין עקרוני מבחינת הממשל האמריקני? בהמשך לכך, מה הסיכוי לגבש הסכמות בנושא זה עם הממשלה הנוכחית בישראל? ובהקשר האזורי הרחב יותר - כיצד האיומים מצד איראן משפיעים על הסוגיות העולות לדיון בדיאלוג בין ממשל ביידן להנהגה הסעודית והאם היענות לדרישה הסעודית לסיוע בפיתוח תכנית גרעין אזרחית, בתמורה לצעדי הנורמליזציה, עלולה לדחוף את האזור למירוץ חימוש גרעיני?

בעקבות הניסיונות לקדם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, בתיווך ארה״ב, מציג פאנל חוקרי המכון הבכירים - ד"ר יואל גוז'נסקי, אלדד שביט, תא"ל (מיל') אודי דקל וסימה שיין - ניתוח של עיקרי התפתחויות בנושא זה, ובוחן את ההיתכנות של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית בעתיד הקרוב, בחסות ממשל ביידן.

מדוע ההנהגה הסעודית שואפת לפחות מהסכם נורמליזציה מלא (במתכונת ״הסכמי אברהם״) ומגדירה את יעד ההתקרבות לישראל כעת כאינטגרציה? מהן הדרישות שהעלו הסעודים בפני האמריקנים בתמורה למהלך המדובר, והאם יש בהן בעיה מדינית או ביטחונית עבור ישראל? מה שואף להשיג ממשל ביידן במגעים הללו, האם זה חופף את האינטרסים הסעודיים וכיצד יעדי מדיניות החוץ מושפעים מיחסי ממשל ביידן והקונגרס עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן? כיצד הסוגיה הפלסטינית באה לידי ביטוי במגעים הללו ועד כמה היא חשובה לשלטון הסעודי? האם לפלסטינים יש השפעה בהקשר זה והאם התמורה לפלסטינים היא עניין עקרוני מבחינת הממשל האמריקני? בהמשך לכך, מה הסיכוי לגבש הסכמות בנושא זה עם הממשלה הנוכחית בישראל? ובהקשר האזורי הרחב יותר - כיצד האיומים מצד איראן משפיעים על הסוגיות העולות לדיון בדיאלוג בין ממשל ביידן להנהגה הסעודית והאם היענות לדרישה הסעודית לסיוע בפיתוח תכנית גרעין אזרחית, בתמורה לצעדי הנורמליזציה, עלולה לדחוף את האזור למירוץ חימוש גרעיני?

בעקבות פיגועי הירי האחרונים בישראל והחשד להרג פלסטיני בעימות עם יהודים בכפר בורקא, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקר הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, מציגים הערכת מצב עדכנית של המציאות הביטחונית והמדינית בין ישראל לפלסטינים: אילו לקחים ניתן להפיק מפיגועי הטרור האחרונים, בפרט לגבי מידת ההשפעה של מבצעים צבאיים לסיכול טרור כדוגמת ״בית וגן״? האם מדינת ישראל צריכה להגדיר את המתקפות של יהודים נגד פלסטינים כ״טרור״? אילו מוטיבציות ותפיסות עולם עומדות ברקע למתקפות אלה, מהי האחריות המוטלת על הדרג המדיני וכיצד מעשים אלה עלולים להשפיע על מעמדה הבינ״ל של מדינת ישראל? וגם: אילו החלטות שקיבלה הממשלה הנוכחית בתקופה האחרונה מחזקות את הרשות הפלסטינית ומה נובע מכך לגבי מדיניות הממשלה בשטחים בפועל?

האיומים הביטחוניים על ישראל – ברקע המשבר הפנימי: אלוף (מיל') תמיר הימן באולפן

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מפרט על האיומים הביטחוניים העדכניים, ההשלכות של המשבר הפנימי על החישובים של אויבינו והמשמעויות של המשך המשבר לגבי לכידות הצבא ורכיב כוח האדם, בטווח הקצר ובטווח הארוך.

מהן הזירות הנפיצות ביותר בתקופה זו – ומדוע דווקא הזירה הפלסטינית נמצאת בראש רשימה זו? במה מתבטא האיום האיראני על ישראל בתקופה הנוכחית והאם טהראן עלולה להרים עוד יותר את ראשה? האם הביטחון הגובר של חזבאללה אכן מעמיד אותנו על סיפה של מלחמה בצפון? כיצד משפיעה החקיקה האחרונה על הצבא ועל כשירותו? האם הנזק שנעשה עד כה הפיך? וגם – האם המשבר ביחסים עם ארה"ב אכן חמור יותר ממשברי העבר מול וושינגטון?

בין מודי'ס לעילת הסבירות: השלכות המשבר הפנימי על כלכלת ישראל

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, והחוקר ד"ר תומר פדלון, דנים בהשלכות המשבר הפנימי, המחריף בעקבות ביטול עילת הסבירות, על הכלכלה.

מה מסביר את סיפור ההצלחה של הכלכלה הישראלית מאז אמצע שנות ה-80 ובאילו גורמים מבחוץ היא תלויה? מה המשמעות של הודעות חברות דירוג האשראי? כיצד המצב הפוליטי אמור להשפיע על השקעות חוץ ישירות?

האם כבר רואים פגיעה מסוימת בכלכלת ישראל והאם המקרה הישראלי הוא בר השוואה, בהקשר הכלכלי, לפולין ולהונגריה? והאם יש להשלכות הכלכליות של המשבר השפעה על הבטחון הלאומי של ישראל?

המב"ם על פרשת דרכים – מה הלאה?

לרגל יציאת מזכר המכון "המב"ם על פרשת דרכים: המערכה בין המלחמות 2023-2013 – מה הלאה?", הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר כרמית ולנסי נפגשים לשיחה עם מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, לדיון ביקורתי על המערכה שבין המלחמות.

מהם מאפייני המערכה שבין המלחמות, מה היא כוללת – ומה לא? מתי התחילה? מה היו יעדיה והאם הם השתנו לאורך הזמן? כיצד השפיעה המב"ם על הזירה הצפונית ועל השחקנים המרכזיים בה – איראן, סוריה וחזבאללה? אילו התאמות, שינויים ותהליכי למידה אירעו בקרב שחקנים אלה בעקבות התקיפות התכופות בשטח הסורי? כיצד המב"ם משפיע על המוכנות של צה"ל למלחמה? ומהן המלצות החוקרים לשינויים הנדרשים בחשיבה ובהתנהלות הישראלית כדי שהמב"ם לא תאבד מתועלתה?

לקריאת המזכר המלא https://www.inss.org.il/he/publication/the-war-between-the-wars/

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, והחוקר ד"ר תומר פדלון, דנים בהשלכות המשבר הפנימי, המחריף בעקבות ביטול עילת הסבירות, על הכלכלה.

מה מסביר את סיפור ההצלחה של הכלכלה הישראלית מאז אמצע שנות ה-80 ובאילו גורמים מבחוץ היא תלויה? מה המשמעות של הודעות חברות דירוג האשראי? כיצד המצב הפוליטי אמור להשפיע על השקעות חוץ ישירות?

האם כבר רואים פגיעה מסוימת בכלכלת ישראל והאם המקרה הישראלי הוא בר השוואה, בהקשר הכלכלי, לפולין ולהונגריה? והאם יש להשלכות הכלכליות של המשבר השפעה על הבטחון הלאומי של ישראל?

לרגל יציאת מזכר המכון "המב"ם על פרשת דרכים: המערכה בין המלחמות 2023-2013 – מה הלאה?", הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר כרמית ולנסי נפגשים לשיחה עם מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, לדיון ביקורתי על המערכה שבין המלחמות.

מהם מאפייני המערכה שבין המלחמות, מה היא כוללת – ומה לא? מתי התחילה? מה היו יעדיה והאם הם השתנו לאורך הזמן? כיצד השפיעה המב"ם על הזירה הצפונית ועל השחקנים המרכזיים בה – איראן, סוריה וחזבאללה? אילו התאמות, שינויים ותהליכי למידה אירעו בקרב שחקנים אלה בעקבות התקיפות התכופות בשטח הסורי? כיצד המב"ם משפיע על המוכנות של צה"ל למלחמה? ומהן המלצות החוקרים לשינויים הנדרשים בחשיבה ובהתנהלות הישראלית כדי שהמב"ם לא תאבד מתועלתה?

לקריאת המזכר המלא https://www.inss.org.il/he/publication/the-war-between-the-wars/

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מפרט על האיומים הביטחוניים העדכניים, ההשלכות של המשבר הפנימי על החישובים של אויבינו והמשמעויות של המשך המשבר לגבי לכידות הצבא ורכיב כוח האדם, בטווח הקצר ובטווח הארוך.

מהן הזירות הנפיצות ביותר בתקופה זו – ומדוע דווקא הזירה הפלסטינית נמצאת בראש רשימה זו? במה מתבטא האיום האיראני על ישראל בתקופה הנוכחית והאם טהראן עלולה להרים עוד יותר את ראשה? האם הביטחון הגובר של חזבאללה אכן מעמיד אותנו על סיפה של מלחמה בצפון? כיצד משפיעה החקיקה האחרונה על הצבא ועל כשירותו? האם הנזק שנעשה עד כה הפיך? וגם – האם המשבר ביחסים עם ארה"ב אכן חמור יותר ממשברי העבר מול וושינגטון?

אחרי ביטול עילת הסבירות: כיצד ייראה העתיד הקרוב?

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הבכירים הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן בשיחה מיוחדת על השלכות ביטול עילת הסבירות.

מהן המשמעויות של החקיקה שאירעה אתמול ומחאת הענק שבאה בעקבותיה? האם אכן מדובר ב"קץ הדמוקרטיה"? ואיך ייראה העתיד הקרוב שלנו - מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית, פוליטית ומשפטית? מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו - והאם ישנן הזדמנויות?

מחאת אנשי המילואים: דיון מומחי ה-INSS

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקרי המכון הבכירים - ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל; ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח – בדיון מיוחד על השפעתה הרחבה של מחאת אנשי המילואים על הביטחון הלאומי של ישראל, על צה"ל ועל החברה הישראלית.

קולות מאיראן | פרק 1 - מדוע מתרחקים הצעירים האיראנים מהאסלאם?

הפינה החדשה "קולות מאיראן", מבית פודקאסטרטגי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, תספק לכם הצצה למתרחש מאחורי חומת הברזל המקיפה את הרפובליקה האסלאמית. בכל תוכנית, יציג בני סבטי – מומחה לאיראן במכון שעלה לישראל לאחר המהפכה האסלאמית והיה ממקימי דובר צה"ל בפרסית, זוויות חדשות בסוגיה האיראנית שלא נידונות בחדשות או מעל דפי העיתונות, הכוללות סוגיות חברתיות ופנימיות וזוויות שיח חדשות שמשנות את פני החברה האיראנית.

בתוכנית הראשונה יציג סבטי את אחד התהליכים המרתקים שפוקדים את הציבור האיראני ומנוגד לקו המשטר האסלאמי באופן מהותי - התרחקות הדור הצעיר מערכי האסלאם והמהפכה והתקרבותו לאידיאולוגיות או לדתות אחרות. מהן הסיבות לתופעה, מהו יחס הציבור הרחב אליה (כאן יביא סבטי את קולו של חברו המתגורר בתוך איראן), והאם היא צפויה להמשיך או להיבלם?