משדרים ביטחון

In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with Jan Grabowski, Professor of History at the University of Ottawa, a leading scholar in Holocaust research in Poland. Together they discuss the role of Holocaust memory in contemporary Polish public discourse. What is the role of the historical truth in today’s Poland? of historical facts? How much can denial and distorted narratives of the past affect and even determine what younger generations know about the Holocaust in Poland today, and especially about crimes committed by large parts of Polish society against their Jewish neighbors during World War Two? What happens when narratives compete and are even contradictory?

במקביל לחקירת האירוע בצה״ל, והמסקנות וההחלטות שכבר התקבלו בעניין, הפיגוע שביצע שוטר מצרי נגד חיילים ישראלים נחקר גם בצד המצרי ומעורר רצף של תגובות. חלק מהתגובות עוין במיוחד כלפי ישראל, בעוד שתגובות אחרות מוקיעות את המעשה ואת תופעת האהדה למחבל ברחוב המצרי. חוקר המכון ד"ר אופיר וינטר מציג את מסקנותיו מניתוח השיח המתנהל בימים אלה במצרים, בנושא זה: מהי תמונת המצב הידועה על הפיגוע בחלוף עשרה ימים, לפי המידע המגיע ממצרים? כיצד ניתן להסביר את הגירסה שהציג המשטר לאירוע? איך מגיבה דעת הקהל במצרים לפיגוע? מה אפשר ללמוד מהתקרית על מצב השלום בין ישראל למצרים? ועוד בהקשר זה: מה ניתן ללמוד מספרי הלימוד שנכנסו לתכנית הלימודים בבתי הספר, בתקופת שלטונו של הנשיא עבד אלפתאח א-סיסי , על היחס ליהודים ולישראל?

ישראל נמצאת במקום האחרון בשוויון מגדרי בין מדינות ה-OECD. מה זה אומר עלינו כמדינה שהשוויון החברתי היה נר לרגליה? חוקרי המכון תא"ל (דימ.) ד"ר מאיר אלרן ואיציק דסה דנים בהמשגת השוויון מול האפליה המובנית והשלכותיהם על החברה הישראלית בכלל ובתקופת המשבר הפוליטי/חברתי בפרט, ועל הביטחון הלאומי.

ההתקדמות המטרידה של תכנית הגרעין האיראנית

חוקרי המכון הבכירים, סימה שיין ואלדד שביט, מציגים את ההתפתחויות המטרידות בקשר לתכנית הגרעין האיראנית, העולות מהדו״ח הרבעוני של סבא״א. עד כמה קרובה איראן ליכולת גרעינית צבאית ובמה זה תלוי? מה סוכם בין איראן לסבא״א בנוגע לאתרים החשודים ומה המשמעויות בנוגע לפיקוח הבינלאומי על תכנית הגרעין האיראנית? מה ניתן ללמוד מהדיווחים על מגעים לעסקה או הבנות, בין איראן לארה״ב, בניסיון לעצור את המשך העשרת האורניום? האם איראן מוכנה לחזור למגבלות שהוטלו עליה קודם לכן, או מנהלת משא ומתן ללא כוונה אמיתית להגיע להסכם? ומהן ההמלצות לממשלת ישראל, ביחס לסבא״א וביחס לתיאום המדיניות עם הממשל האמריקני?

ישראל בעיני אל-קאעדה ודאעש: בעקבות פרסום הספר ״צומת 11/9״

בעקבות השקת הספר ״צומת 11/9: מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם״ וכנס של המכון בנושא זה,

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר מציג את הרקע לכתיבת החיבור ואת הסוגיות הייחודיות שבהן הוא מתמקד: כיצד נתפסת ישראל בעיני אל-קאעדה, דאעש וארגונים נוספים מזרם הסלפיה-ג׳יהאדיה, וכיצד פעלה ישראל בתקופות שונות כדי למגר איומי טרור מצד ארגונים אלה? מדוע מייחסים ארגונים אלה חשיבות רבה לתודעה, בפרט במעבר לעידן הדיגיטלי? ומה היה חלקו של חאלד שייח׳ מוחמד, בכיר אל-קאעדה העצור בידי האמריקנים, בהכנות למתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה?

השפעה דרך קהילות ברשת: מה הקשר בין K-POP ל"שומר החומות"?

כיצד מנוצלת קהילה שקמה באינטרנט כחלק מתופעת הערצה של פופ קוריאני, לשם מבצעי תודעה והשפעה, בסוגיות אסטרטגיות, פוליטיות וביטחוניות?

חוקרי המכון דודי סימן טוב ועמוס הרביץ, יחד עם חביאר שוקרון – סמנכ"ל חברת "נקסט דים", מנתחים את הרלבנטיות של קהילות גלובליות ברשת לתחום התודעה וההשפעה בכלל ובפרט את המקרה של K-POP - קהילת מעריצי תרבות הפופ הדרום-קוריאנית, ששימשה כתשתית להעברת מסרים פרו-פלסטיניים בזמן מבצע "שומר החומות". הפודקאסט מבהיר את מאפייניהן הייחודיים של קהילות גלובאליות, ובכלל זה קהילות תרבותיות, את הסוציולוגיה שלהן ואת ניצולן לצורך מבצעי השפעה ותודעה גלובאליים. במסגרת השיחה, מודגמים דפוסי הפעולה של מבצעים כאלה, במהלך קמפיין פוליטי או בזמן מבצע צבאי. כמו כן, מוצגות המסקנות העולות ממקרה הבוחן הנדון לגבי השפעת המתרחש בעולם הדיגיטלי על ההתרחשויות בעולם הפיזי והמשמעויות האסטרטגיות הרחבות של התופעה המדוברת.

כיצד מנוצלת קהילה שקמה באינטרנט כחלק מתופעת הערצה של פופ קוריאני, לשם מבצעי תודעה והשפעה, בסוגיות אסטרטגיות, פוליטיות וביטחוניות?

חוקרי המכון דודי סימן טוב ועמוס הרביץ, יחד עם חביאר שוקרון – סמנכ"ל חברת "נקסט דים", מנתחים את הרלבנטיות של קהילות גלובליות ברשת לתחום התודעה וההשפעה בכלל ובפרט את המקרה של K-POP - קהילת מעריצי תרבות הפופ הדרום-קוריאנית, ששימשה כתשתית להעברת מסרים פרו-פלסטיניים בזמן מבצע "שומר החומות". הפודקאסט מבהיר את מאפייניהן הייחודיים של קהילות גלובאליות, ובכלל זה קהילות תרבותיות, את הסוציולוגיה שלהן ואת ניצולן לצורך מבצעי השפעה ותודעה גלובאליים. במסגרת השיחה, מודגמים דפוסי הפעולה של מבצעים כאלה, במהלך קמפיין פוליטי או בזמן מבצע צבאי. כמו כן, מוצגות המסקנות העולות ממקרה הבוחן הנדון לגבי השפעת המתרחש בעולם הדיגיטלי על ההתרחשויות בעולם הפיזי והמשמעויות האסטרטגיות הרחבות של התופעה המדוברת.

בעקבות השקת הספר ״צומת 11/9: מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם״ וכנס של המכון בנושא זה,

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר מציג את הרקע לכתיבת החיבור ואת הסוגיות הייחודיות שבהן הוא מתמקד: כיצד נתפסת ישראל בעיני אל-קאעדה, דאעש וארגונים נוספים מזרם הסלפיה-ג׳יהאדיה, וכיצד פעלה ישראל בתקופות שונות כדי למגר איומי טרור מצד ארגונים אלה? מדוע מייחסים ארגונים אלה חשיבות רבה לתודעה, בפרט במעבר לעידן הדיגיטלי? ומה היה חלקו של חאלד שייח׳ מוחמד, בכיר אל-קאעדה העצור בידי האמריקנים, בהכנות למתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה?

חוקרי המכון הבכירים, סימה שיין ואלדד שביט, מציגים את ההתפתחויות המטרידות בקשר לתכנית הגרעין האיראנית, העולות מהדו״ח הרבעוני של סבא״א. עד כמה קרובה איראן ליכולת גרעינית צבאית ובמה זה תלוי? מה סוכם בין איראן לסבא״א בנוגע לאתרים החשודים ומה המשמעויות בנוגע לפיקוח הבינלאומי על תכנית הגרעין האיראנית? מה ניתן ללמוד מהדיווחים על מגעים לעסקה או הבנות, בין איראן לארה״ב, בניסיון לעצור את המשך העשרת האורניום? האם איראן מוכנה לחזור למגבלות שהוטלו עליה קודם לכן, או מנהלת משא ומתן ללא כוונה אמיתית להגיע להסכם? ומהן ההמלצות לממשלת ישראל, ביחס לסבא״א וביחס לתיאום המדיניות עם הממשל האמריקני?

מחאת קציני המילואים והקשר בין ערכי הדמוקרטיה לפעילות הצבא | ריאיון עם פרופ׳ אסא כשר

מחאת קציני המילואים כנגד הרפורמה המשפטית מאתגרת מחדש את מקומם של ערכי הדמוקרטיה בפעילות הצבאית, ומעוררת ביקורת בטענה לפגיעה בממלכתיות צה"ל. פרופ' אסא כשר בפודקאסט שנערך בנושא מציג את השקפתו. מדוע לדעת פרופ׳ כשר זהו מהלך ראוי מבחינה דמוקרטית ומבחינת ערכי צה"ל בפרט? מה עומד ביסוד הזיקה בין שירות המילואים לדמוקרטיה? מדוע אין זו מחאה פוליטית לא ראויה או פגיעה בממלכתיות צבא העם? וגם - על איזה עקרונות וכללים יש להקפיד במסגרת המחאה הדמוקרטית?

לקריאה נוספת בנושא כנסו למאמרו של פרופ' אסא כשר במסגרת סדרת 'מבט על':

https://www.inss.org.il/he/publication/protest-soldiers/

טורקיה 2023 - שנת המאה | פרק 3: הבחירות בטורקיה - כיצד יראה העשור השלישי של שלטון ארדואן?

בפרק השלישי של סדרת הפודקאסטים לציון 100 שנה לרפובליקה הטורקית מראיינת חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס את ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, ממרכז משה דיין באונ' ת"א וממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, על משמעות תוצאות הבחירות בטורקיה.

מה היו הגורמים שתרמו לניצחונו של של הנשיא המכהן, רג'פ טאיפ ארדואן גם בסבב הנוכחי? האם האופוזיציה הטורקית בחרה מועמד מתאים? עם יותר מעשרים שנות שלטון מאחוריו ולקראת חמש שנים נוספות, מה הוא סוד כוחו של ארדואן? איך הנשיא הטורקי מתכונן להתמודד עם המשבר הכלכלי במדינה ביום שאחרי הבחירות? האם צפויה התגברות בהגירה השלילית מטורקיה, בעקבות נצחונו האחרון של ארדואן? ולבסוף, הזווית הישראלית – האם ארדואן צפוי להמשיך בנורמליזציה ביחסים עם ישראל, ומדוע לנשיא יצחק הרצוג יש תפקיד משמעותי בקידום היחסים?

רשת ביטחון | פרק 2: מה איראן רוצה מאיתנו?

מה מוביל את איראן להיות בקדמת הקו הלוחמני ביותר נגד ישראל?

איראן מציבה שורה של אתגרים ארוכי טווח וקצרי טווח לישראל, כאשר סוגיית תכנית הגרעין לצד תוכנית הטילים המתקדמת, טומנות בחובן איום אסטרטגי חריג על הביטחון הלאומי של ישראל. בפרק השני של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט חוקר עמית בתכנית איראן, כדי להבין מה עומד מאחורי העוינות האיראנית כלפי ישראל - מתי היא התחילה, כיצד היא באה לידי ביטוי, מה העם האיראני חושב עלינו ומה היכולות של ישראל להתמודדות עם הבעיה

בפרק השלישי של סדרת הפודקאסטים לציון 100 שנה לרפובליקה הטורקית מראיינת חוקרת המכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס את ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, ממרכז משה דיין באונ' ת"א וממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, על משמעות תוצאות הבחירות בטורקיה.

מה היו הגורמים שתרמו לניצחונו של של הנשיא המכהן, רג'פ טאיפ ארדואן גם בסבב הנוכחי? האם האופוזיציה הטורקית בחרה מועמד מתאים? עם יותר מעשרים שנות שלטון מאחוריו ולקראת חמש שנים נוספות, מה הוא סוד כוחו של ארדואן? איך הנשיא הטורקי מתכונן להתמודד עם המשבר הכלכלי במדינה ביום שאחרי הבחירות? האם צפויה התגברות בהגירה השלילית מטורקיה, בעקבות נצחונו האחרון של ארדואן? ולבסוף, הזווית הישראלית – האם ארדואן צפוי להמשיך בנורמליזציה ביחסים עם ישראל, ומדוע לנשיא יצחק הרצוג יש תפקיד משמעותי בקידום היחסים?

In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Meir Litvak, professor in the Department of Middle Eastern History and a senior research associate at the Alliance Center for Iranian Studies at Tel Aviv University. Together they discuss the ever-growing problem of antisemitism in the Arab-Muslim space today. What are the origins of this phenomenon when looking specifically at Arab societies? Are they rooted in ideas imported from Western discourses or rather from old Islamic traditions? What are the leading narratives and how do external narratives (for example, from the West) affect local regional ones and vice versa, regarding Jews and Israel? Who are the main actors fueling antisemitic discourses? And also, what are the ways to combat this dangerous phenomenon?