משדרים ביטחון

בלילה שבין 8 ל-9 במאי החלה ישראל במבצע יזום ״מגן וחץ״, שבו חוסלו שלושת בכירי ארגון הג׳האד האסלאמי בעזה. יחד עם שלושת בכירי הארגון נהרגו גם 10 פלסטינים לא מעורבים, מתוכם 4 ילדים, 5 נשים וראש המרכז הרפואי וופא. בפינתה השבוע בוחנת פרלוב את השיח ברשתות בעזה בהתייחס לשלושת ימי הלחימה הראשונים, מבלי שטרם הצליחו מאמצי התיווך של מצרים וקטאר להפסקת אש.

בחלק הראשון ננסה להבין מדוע הפלסטינים שמים דגש על חיסול הילדים והנשים ולא על חיסול בכירי הגא"פ. כמו כן נבחן האם מופעל לחץ ציבורי על חמאס להצטרף לימי הלחימה או לאו ואיזו ביקורת נמתחת על הארגון.

נתייחס ללוחמה הפסיכולוגית המנוהלת מעזה, אשר שמה דגש על הבהלה הציבורית שמשתקפת מישראל כאשר בקריקטורות היוצאות מעזה רואים את הישראלים צמודים לממ״דים, צמודים למסכים, צמודים לפלאפונים וממתינים לדעת מה תהיה התגובה של ההתנגדות. הציבור הפלסטיני לא מצליח להבין איך למרות שלישראל יש כיפת ברזל, אזעקות ומקלטים (כל מה שאין לעזתים) הם (הישראלים) עדיין מפחדים?

בנוסף ננסה להבין מדוע חמאס בחר בפעם השלישית ״להישאר על הגדר״ ולא לירות רקטות. האם הוא העדיף להשהות את התגובה עד לשבוע הבא - יום ירושלים ו״צעדות הדגלים"? מדוע הוא רוצה להיתפס כ״מגן ירושלים״ ולא ״כנוקם הגא"פ״? האם הסבב הנוכחי הוא רק ״המנה הראשונה״ ובשבוע הבא נקבל את ״המנה העיקרית" כפי שרומזים בכירי חמאס בחו״ל? ואיך כל זה קשור לפתיחת חזית רב-זירתית?

מבצע "מגן וחץ": מומחי ה-INSS בדיון מיוחד

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מראיין בפודקאסט מיוחד את חוקרי המכון הבכירים – פרופ' קובי מיכאל, ד"ר ענת קורץ, תא"ל (מיל') אסף אוריון ויוחנן צורף - על המבצע שהחל ברצועת עזה עם חיסול שלושה מפקדים של הג'יהאד האסלאמי.

האם המהלך הישראלי, שהתמקד בג'יהאד האסלאמי ולא במטרות חמאס, הינו מהלך נכון - ומה השלכותיו? האם חמאס יצטרף למערכה למרות שכוונה נגד הגא"פ בלבד, ואם כן באיזה אופן? מהו הסיכוי שגם הפעם נראה איחוד של הזירות, ותתרחש הסלמה ביתר גבולותיה של ישראל? וכיצד איראן רואה את האירועים בישראל?

מעבר לרשת: ״מבצע מגן וחץ״ - מבט מעזה

בלילה שבין 8 ל-9 במאי החלה ישראל במבצע יזום ״מגן וחץ״, שבו חוסלו שלושת בכירי ארגון הג׳האד האסלאמי בעזה. יחד עם שלושת בכירי הארגון נהרגו גם 10 פלסטינים לא מעורבים, מתוכם 4 ילדים, 5 נשים וראש המרכז הרפואי וופא. בפינתה השבוע בוחנת פרלוב את השיח ברשתות בעזה בהתייחס לשלושת ימי הלחימה הראשונים, מבלי שטרם הצליחו מאמצי התיווך של מצרים וקטאר להפסקת אש.

בחלק הראשון ננסה להבין מדוע הפלסטינים שמים דגש על חיסול הילדים והנשים ולא על חיסול בכירי הגא"פ. כמו כן נבחן האם מופעל לחץ ציבורי על חמאס להצטרף לימי הלחימה או לאו ואיזו ביקורת נמתחת על הארגון.

נתייחס ללוחמה הפסיכולוגית המנוהלת מעזה, אשר שמה דגש על הבהלה הציבורית שמשתקפת מישראל כאשר בקריקטורות היוצאות מעזה רואים את הישראלים צמודים לממ״דים, צמודים למסכים, צמודים לפלאפונים וממתינים לדעת מה תהיה התגובה של ההתנגדות. הציבור הפלסטיני לא מצליח להבין איך למרות שלישראל יש כיפת ברזל, אזעקות ומקלטים (כל מה שאין לעזתים) הם (הישראלים) עדיין מפחדים?

בנוסף ננסה להבין מדוע חמאס בחר בפעם השלישית ״להישאר על הגדר״ ולא לירות רקטות. האם הוא העדיף להשהות את התגובה עד לשבוע הבא - יום ירושלים ו״צעדות הדגלים"? מדוע הוא רוצה להיתפס כ״מגן ירושלים״ ולא ״כנוקם הגא"פ״? האם הסבב הנוכחי הוא רק ״המנה הראשונה״ ובשבוע הבא נקבל את ״המנה העיקרית" כפי שרומזים בכירי חמאס בחו״ל? ואיך כל זה קשור לפתיחת חזית רב-זירתית?

טורקיה 2023 - שנת המאה | פרק 2: דברים שרואים משם לא רואים מכאן - הזווית היוונית לגבי טורקיה

בפרק השני של סדרת הפודקאסטים לרגל 100 שנים לרפובליקה הטורקית, תראיין ד"ר גליה לינדנשטראוס את ד"ר גבריאל חריטוס, חוקר במכון בן גוריון וכן חוקר במכון היווני ELIAMEP, על האופן שבו מתמודדת יוון לאורך השנים עם טורקיה, לאור המתיחות בין השתיים.

מהם המכשולים סביב יישוב המחלוקות על קביעת הגבולות הימיים בים האגאי ובים התיכון? מה המצב באי קפריסין, שמחולק דה-פקטו מאז 1974, וכאשר בצפון האי יש יישות פוליטית שרק טורקיה מכירה בה? כיצד ישפיעו הבחירות הקרובות בטורקיה וביוון על היחסים בין המדינות? הזווית הישראלית – האם הנורמליזציה ביחסי ישראל-טורקיה באה על חשבון יחסי ישראל-יוון ויחסי ישראל-קפריסין? ולבסוף, מה היוונים מבינים לגבי טורקיה, שהישראלים טרם תופסים?

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מראיין בפודקאסט מיוחד את חוקרי המכון הבכירים – פרופ' קובי מיכאל, ד"ר ענת קורץ, תא"ל (מיל') אסף אוריון ויוחנן צורף - על המבצע שהחל ברצועת עזה עם חיסול שלושה מפקדים של הג'יהאד האסלאמי.

האם המהלך הישראלי, שהתמקד בג'יהאד האסלאמי ולא במטרות חמאס, הינו מהלך נכון - ומה השלכותיו? האם חמאס יצטרף למערכה למרות שכוונה נגד הגא"פ בלבד, ואם כן באיזה אופן? מהו הסיכוי שגם הפעם נראה איחוד של הזירות, ותתרחש הסלמה ביתר גבולותיה של ישראל? וכיצד איראן רואה את האירועים בישראל?

INSS Managing Director Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman speaks with INSS senior researchers Prof. Kobi Michael, Dr. Anat Kurz, Brig. Gen. (res.) Assaf Orion, and Yohanan Tzoreff about the operation that began with the targeted killing of three Islamic Jihad commanders. Was the Israeli action, which focused on Islamic Jihad rather than on Hamas targets, correct? What are its implications? Will Hamas join the campaign, despite the focus on Islamic Jihad, and if so, how? In addition, what are the chances that this time as well we will see a convergence of arenas, with escalation along Israel’s other borders?

בפרק השני של סדרת הפודקאסטים לרגל 100 שנים לרפובליקה הטורקית, תראיין ד"ר גליה לינדנשטראוס את ד"ר גבריאל חריטוס, חוקר במכון בן גוריון וכן חוקר במכון היווני ELIAMEP, על האופן שבו מתמודדת יוון לאורך השנים עם טורקיה, לאור המתיחות בין השתיים.

מהם המכשולים סביב יישוב המחלוקות על קביעת הגבולות הימיים בים האגאי ובים התיכון? מה המצב באי קפריסין, שמחולק דה-פקטו מאז 1974, וכאשר בצפון האי יש יישות פוליטית שרק טורקיה מכירה בה? כיצד ישפיעו הבחירות הקרובות בטורקיה וביוון על היחסים בין המדינות? הזווית הישראלית – האם הנורמליזציה ביחסי ישראל-טורקיה באה על חשבון יחסי ישראל-יוון ויחסי ישראל-קפריסין? ולבסוף, מה היוונים מבינים לגבי טורקיה, שהישראלים טרם תופסים?

ההתכשות בין כוחות איראניים על אדמת סוריה לבין כוחות אמריקנים by INSS

מדוע ישראל מאפשרת לחמאס לקבוע את כללי המשחק? פודקאסט מיוחד בעקבות האירועים בעזה

ראש הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, משוחח בפודקאסט מיוחד עם חברי התוכנית – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – על ההסלמה האחרונה שהחלה במותו של אסיר ביטחוני ששבת רעב (ולדברי אשתו "רצה למות"), המשיכה בסבב לחימה בן יממה ברצועה שכלל ירי רקטות לעוטף ותקיפות צה"ל נגד מטרות בעזה, והסתיימה בהפסקת אש הדדית שבהמשכה חמאס והג'האד האסלאמי מכריזות על הצלחת ההתנגדות, ועל סיום הסבב אך המשך המערכה. אם כן, מדוע ישראל מאפשרת לחמאס לקבוע את כללי המשחק מולה והיא חסרת יוזמה ויצירתיות? האם מדובר בהעדר תוכנית אסטרטגית של הממשלה או שישנם דברים הנסתרים מעינינו?

החברה הערבית בישראל כיום:

אלימות גואה ומשבר ביחסים עם המדינה

על רקע היתרבות מקרי הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית בישראל, וההשלכות הצפויות של המהפכה המשפטית על אמון האזרחים הערבים במוסדות השלטון, ובפרט במערכת המשפט, חוקר המכון הבכיר, פרופ' מוחמד ותד, מסביר מדוע בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית לא תיפתר במסגרת המדיניות הקיימת וללא חיזוק כושר הפעולה של גורמי האכיפה; כיצד משפיעה המהפכה המשפטית על תחושותיהם של אזרחי החברה הערבית ביחס למדינה בתקופות מבחן, כגון תקופת המתיחות והאירועים הבטחוניים שליוותה את חודש רמדאן האחרון; ולסיום- סיכום תהליך השתלבותם של הערבים כאזרחים בישראל ב-75 שנותיה הראשונות ומה שיש עוד לעשות בעניין זה.

המלחמה באוקראינה וטכנולוגיות מתקדמות ישראליות

האם המלחמה בין רוסיה ואוקראינה משפיעה על מגמות של בניין כוח בעולם? בהחלט כן ובמגוון דרכים.

מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, ד"ר לירן ענתבי, שוחחה עם אריאל קארו, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, על הלקחים שניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה, מאפייני הלחימה והאמצעים המודגמים בה, האופן שבו הדבר משפיע על התעשיות בישראל, היתרונות הישראליים בפיתוח ויצוא של טכנולוגיה ביטחונית והשפעה של מאפייני האקו-סיסטם הישראלי על היכולות שישראל מדגימה.

בין היתר עלו בשיחה טילי הספייק והיצוא הנרחב שלהם לעשרות מדינות בעולם, יכולות ההגנה האווירית הרב שכבתית של ישראל, ובתוכן כיפת ברזל ומערכות לייזר ואחרות, וכן הלקחים שניתן ללמוד גם כאן בישראל מהאתגרים של האוקראינים והרוסים במלחמה המתרחשת כבר למעלה משנה.

על רקע היתרבות מקרי הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית בישראל, וההשלכות הצפויות של המהפכה המשפטית על אמון האזרחים הערבים במוסדות השלטון, ובפרט במערכת המשפט, חוקר המכון הבכיר, פרופ' מוחמד ותד, מסביר מדוע בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית לא תיפתר במסגרת המדיניות הקיימת וללא חיזוק כושר הפעולה של גורמי האכיפה; כיצד משפיעה המהפכה המשפטית על תחושותיהם של אזרחי החברה הערבית ביחס למדינה בתקופות מבחן, כגון תקופת המתיחות והאירועים הבטחוניים שליוותה את חודש רמדאן האחרון; ולסיום- סיכום תהליך השתלבותם של הערבים כאזרחים בישראל ב-75 שנותיה הראשונות ומה שיש עוד לעשות בעניין זה.

האם המלחמה בין רוסיה ואוקראינה משפיעה על מגמות של בניין כוח בעולם? בהחלט כן ובמגוון דרכים.

מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון, ד"ר לירן ענתבי, שוחחה עם אריאל קארו, סמנכ"ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל, על הלקחים שניתן ללמוד מהמלחמה באוקראינה, מאפייני הלחימה והאמצעים המודגמים בה, האופן שבו הדבר משפיע על התעשיות בישראל, היתרונות הישראליים בפיתוח ויצוא של טכנולוגיה ביטחונית והשפעה של מאפייני האקו-סיסטם הישראלי על היכולות שישראל מדגימה.

בין היתר עלו בשיחה טילי הספייק והיצוא הנרחב שלהם לעשרות מדינות בעולם, יכולות ההגנה האווירית הרב שכבתית של ישראל, ובתוכן כיפת ברזל ומערכות לייזר ואחרות, וכן הלקחים שניתן ללמוד גם כאן בישראל מהאתגרים של האוקראינים והרוסים במלחמה המתרחשת כבר למעלה משנה.

Prof. Kobi Michael and Yohanan Tzoreff, researchers in the INSS program on the Palestinian issue, discuss the escalation that began following the death of a Palestinian security prisoner who was on a hunger strike (and according to his wife, “wanted to die”). The escalation continued over the course of a day with rocket fire at Israel’s southern towns and cities and IDF strikes on targets in Gaza, and ended with a ceasefire. Hamas and Islamic Jihad announced a victory for the resistance, and declared that while the round was over, the campaign would continue. Why is Hamas allowed to set the rules of the game while Israel remains without creativity and initiative? Does this represent the lack of a strategic plan by the government, or are there other elements at work not plainly visible?