משדרים ביטחון

חוקר המכון הבכיר, ד"ר צ׳ק פרייליך, על המשמעויות וההשלכות של המשבר המדיני המתהווה בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל, על רקע הביקורת בעניין מדיניות הממשלה, והמהפכה המשפטית בפרט.

מדוע היחסים המיוחדים בין ישראל לארה״ב מושפעים דווקא מהשינויים בתוך ישראל? האם עשויות להיות לכך השלכות בתחום הסיוע הכלכלי והצבאי, ובמישור הדיפלומטי, בסוגיה הפלסטינית ובסוגיה האיראנית? כיצד משבר מדיני בין ישראל לארה״ב עשוי להשפיע על היחסים בין ישראל למדינות האזור? ומדוע ההזדהות והמחויבות כלפי ישראל נמצאת במגמת דעיכה בקרב הקהילות היהודיות, על פי סקרים, ומהן ההשלכות המדיניות של מגמה זו?

United States administrations and US allies, including Israel, face structural and resource challenges in protecting the security and integrity of research and innovation in the face of China's all-of-country efforts to "introduce, digest, absorb, and re-innovate" their achievements for modernizing their military. These efforts also seek to realize Beijing's ambition to make China the dominant global actor across all high-end and strategic technologies by mid-century. Institutions in the academic and private sectors are ill-equipped to identify, assess, and mitigate risks to research and innovation. Tuvia Gering is joined by Dr. Glenn Tiffert, co-chair of the Hoover Institute's China's Global Sharp Power initiative, and Jeff Stoff, director of the Center for Research Security and Integrity (CRSI), to discuss their extensive work on how institutions can protect research security and integrity while maintaining a healthy relationship with China

ברקע הדיונים על חקיקת הרפורמה המשפטית בבית הנשיא, וכן בצל המשך המחאות מימין ומשמאל, התכנסו מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הח"כ לשעבר עפר שלח, ד"ר עידית שפרן גיטלמן ותא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, כדי לדון במשמעויות המשך החקיקה כפי שהיא על הצבא ומשרתיה.

תחילה, ינתחו החוקרים את ההשפעות של החקיקה המוצעת על ארבעה תחומים: רצון ההתנדבות, עולם המילואים, עולם הסדיר ויחסי צבא וחברה. בהמשך יספקו הארבעה המלצות לממשלה ולנושאים ונותנים במשכן הנשיא בירושלים.

דיון ה-INSS: התרעת גלנט, פיטוריו ומחאות הענק

חוקרי המכון הבכירים - תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח - התכנסו לפודקאסט מיוחד כדי לדון באירועים הדרמטיים האחרונים: התרעת שר הביטחון יואב גלנט, פיטוריו, והפגנות הענק הספונטניות. כל זאת, תוך התייחסות להתרעה האסטרטגית שפרסם המכון בשבוע שעבר.

מהם הנזקים האפשריים שיכולים להיגרם לצבא אם הרפורמה המשפטית תעבור? עד כמה סכנת הסרבנות ממשית? האם ישנה סכנה לצבא הסדיר? מהן הסכנות שיכולות להתפתח מצדם של אויבי ישראל? מהן ההשפעות של הרפורמה על היחסים בין ישראל למדינות האזור ולקהילה הבינלאומית? וגם - האם עדיין ישנה אפשרות של איחוי השברים בחברה הישראלית?

חזבאללה והרפורמה המשפטית: נסראללה, קורי העכביש והפיגוע במגידו

חוקר המכון יורם שוייצר על תפיסת המציאות המסוכנת של נסראללה ותפקידו כשחקן על הציר האיראני בימים מתוחים אלה. מדוע נסראללה מתגרה בישראל כיום יותר מבעבר, ועלול להוביל להתלקחות? כיצד הוא מחבר את המשבר הפוליטי בישראל לתפיסת ״קורי העכביש״ שלו, על חולשת החברה הישראלית? מה מלמדת חקירת הפיגוע במגידו על האופן בו חיזבאללה מנסה לחבר בין הזירות בהן ישראל מתמודדת עם איומי טרור? וכיצד יכולה לישראל להגיב, בלי להיגרר למלחמה?

כוננות רמדאן - איומי ארגוני הטרור והמאמצים לרגיעה

על רקע ההתרעות הגוברות בחודש רמדאן שהחל בשבוע שעבר, והמשך ההסלמה באזור שכם בדגש על רצף הפיגועים בחווארה, פעולות הנקם והעימותים בין מתנחלים לפלסטינים בשומרון, חוקרת תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, נועה שוסטרמן, מציגה תמונת מצב עדכנית לגבי כוונות הארגונים שמעורבים בהסתה ובתכנון הפיגועים, דווקא בחודש זה, ומצד שני - המאמצים להרגיע את השטח, בהשתתפות ישראל, הרש״פ וגורמים בינלאומיים שהתכנסו בעקבה ובשארם א-שייח׳.

ובהמשך התכנית: האם הפיגוע במגידו הוא איתות להסלמה יוצאת דופן - חיבור בין כמה זירות טרור? והאם איומי האסירים הביטחוניים בהסלמה שתגלוש מעבר לכותלי הכלא, צפויים להתממש?

מעורבות סין בהסכמי שלום ובתיווך בין צדדים לסכסוך

בעקבות חתימת ההסכם בין סעודיה לאיראן, בתיווך בייג׳ינג, מסבירה חוקרת המכון גליה לביא מה חלקה של סין בהסכם זה ובניסיונות אחרים לתווך בין צדדים לסכסוך לצורך פיוס ביניהם. בהקשר זה, הפודקאסט דן בביקור נשיא סין במוסקבה ופגישתו עם הנשיא פוטין ובשאיפות של סין למלא תפקיד פעיל יותר בתחום המדיני-דיפלומטי בזירה הבינלאומית, ובכלל זה גם במזרח התיכון.

בעקבות חתימת ההסכם בין סעודיה לאיראן, בתיווך בייג׳ינג, מסבירה חוקרת המכון גליה לביא מה חלקה של סין בהסכם זה ובניסיונות אחרים לתווך בין צדדים לסכסוך לצורך פיוס ביניהם. בהקשר זה, הפודקאסט דן בביקור נשיא סין במוסקבה ופגישתו עם הנשיא פוטין ובשאיפות של סין למלא תפקיד פעיל יותר בתחום המדיני-דיפלומטי בזירה הבינלאומית, ובכלל זה גם במזרח התיכון.

על רקע ההתרעות הגוברות בחודש רמדאן שהחל בשבוע שעבר, והמשך ההסלמה באזור שכם בדגש על רצף הפיגועים בחווארה, פעולות הנקם והעימותים בין מתנחלים לפלסטינים בשומרון, חוקרת תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, נועה שוסטרמן, מציגה תמונת מצב עדכנית לגבי כוונות הארגונים שמעורבים בהסתה ובתכנון הפיגועים, דווקא בחודש זה, ומצד שני - המאמצים להרגיע את השטח, בהשתתפות ישראל, הרש״פ וגורמים בינלאומיים שהתכנסו בעקבה ובשארם א-שייח׳.

ובהמשך התכנית: האם הפיגוע במגידו הוא איתות להסלמה יוצאת דופן - חיבור בין כמה זירות טרור? והאם איומי האסירים הביטחוניים בהסלמה שתגלוש מעבר לכותלי הכלא, צפויים להתממש?

חוקר המכון יורם שוייצר על תפיסת המציאות המסוכנת של נסראללה ותפקידו כשחקן על הציר האיראני בימים מתוחים אלה. מדוע נסראללה מתגרה בישראל כיום יותר מבעבר, ועלול להוביל להתלקחות? כיצד הוא מחבר את המשבר הפוליטי בישראל לתפיסת ״קורי העכביש״ שלו, על חולשת החברה הישראלית? מה מלמדת חקירת הפיגוע במגידו על האופן בו חיזבאללה מנסה לחבר בין הזירות בהן ישראל מתמודדת עם איומי טרור? וכיצד יכולה לישראל להגיב, בלי להיגרר למלחמה?

INSS researcher Adi Kantor sits down with former MK and journalist Ofer Shelah, who served as a member of the Knesset for Yesh Atid from 2013 until 2020 and today is a senior researcher at INSS, and with INSS researcher Noa Shusterman, coordinator of the INSS Israel-Palestinian Research Program. Together they analyze the latest events in Israel in light of the judicial overhaul crisis, focusing on the main threats presented in the INSS Strategic Alert. They try to assess where Israel is headed now, in view of Netanyahu’s suspension of the proposed overhaul; what are the implications of the crisis on the security level; how it affects the IDF; how it is seen from Palestinian eyes? and how will the special relations between Israel and the US be affected by the current events. 2023, the year in which Israel marks its 75th year of independence, will also be remembered as the year in which the country’s democratic and liberal DNA was severely threatened as never before

חוקרי המכון הבכירים - תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח - התכנסו לפודקאסט מיוחד כדי לדון באירועים הדרמטיים האחרונים: התרעת שר הביטחון יואב גלנט, פיטוריו, והפגנות הענק הספונטניות. כל זאת, תוך התייחסות להתרעה האסטרטגית שפרסם המכון בשבוע שעבר.

מהם הנזקים האפשריים שיכולים להיגרם לצבא אם הרפורמה המשפטית תעבור? עד כמה סכנת הסרבנות ממשית? האם ישנה סכנה לצבא הסדיר? מהן הסכנות שיכולות להתפתח מצדם של אויבי ישראל? מהן ההשפעות של הרפורמה על היחסים בין ישראל למדינות האזור ולקהילה הבינלאומית? וגם - האם עדיין ישנה אפשרות של איחוי השברים בחברה הישראלית?

המהפכה המשפטית והזירה הפלסטינית

הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט, אם תעבור במתכונת המוצעת, לא תפגע רק בדמוקרטיה הישראלית ובכלכלת המדינה, אלא גם ביחסי ישראל והפלסטינים, במיוחד כאשר מקודמת מהפכה מקבילה, שבאה לידי ביטוי באסטרטגיית סמוטריץ'-בן גביר להכרעת השאיפות הלאומיות של הפלסטינים, חיסול אופציית ההסדר המבוסס על היפרדות לשתי ישויות נפרדות, והכשרת התנאים לסיפוח כל שטחי C למדינת ישראל.

בנסיבות אלה, התכנסו חוקרי המכון – תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, יוחנן צורף ונועה שוסטרמן – כדי לדון בזיקות בין המתחולל בזירה הפנימית לזירה הפלסטינית, וכדי לברר - האם אכן זיהו גורמים בקואליציה שעת כושר לממש את האידאולוגיה שלהם ולהכריע את הזירה הפלסטינית?

משטרה בימי משבר: דילמות ופתרונות

חוקרי המכון ניצב (גימ') אלון לבבי ותא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן על הדילמות שעומדות בפני משטרת ישראל כאשר היא נקלעת למצבי משבר, המתבטאים בהפגנות והפרות של הסדר הציבורי, כפי שקורה כעת.

מה תפקידה של המשטרה במצבים אלה? מי קובע את הכללים עבורה? על מה מושתתת מערכת היחסים בין הדרג הפיקודי של המשטרה לשר האחראי עליה, וכיצד זה שונה מהיחסים בין הצבא למשרד הביטחון? מהם השיקולים המנחים את עבודת המשטרה בהתמודדות עם הפגנות מעל ומעבר לסוגיות פוליטיות? ומהן ההמלצות להמשך ההתמודדות עם המשבר והלחצים הגוברים על המשטרה בשטח?

מעבר לרשת - סקפטיות זהירה: תגובת תושבי מדינות ערב להסכם בין איראן לסעודיה

בפינתה השבוע עוקבת אורית פרלוב אחר השיח ברשתות החברתיות בקרב הסעודים, על מנת להבין כיצד נתפס ״הסכם הפיוס״ בין איראן לסעודיה שהושג בתיווך סין ב-10 במארס, אחרי חמישה סבבי מו״מ בעיראק ובעומאן בשנים 2020-2021 שלא הגיעו להבשלה. בנוסף, בוחנת פרלוב את השיח האזורי בלבנון, בסוריה, בעיראק ובאיחוד האמירויות גם כן כלפי אותו ההסכם.

השיח בערב הסעודית מצביע על ארבע מגמות עיקריות:

א. סקפטיות - ספק וחוסר אמון מפרצי ברצון משטר האייתולות באיראן לשנות את מדיניותו האזורית, כמו גם סקפטיות בנוגע למנופי ההשפעה של סין אם וכאשר איראן תפר את ההסכם.

ב. תפקיד סין במפרץ הפרסי - מעבר ממשחק של כלכלה וסחר לתפקיד מדיני בטחוני. רבים מנסים להבין מה המשמעויות האסטרטגיות והאם במאבק בין סין לארה״ב ידה של סין התחזקה במפרץ.

ג. מסר לארה"ב - רבים בסעודיה מדגישים שהתיווך הסיני והצלחתו הוא מעין אצבע משולשלת כלפי ארה״ב. אמריקה, בראייתם, מפנה עורף לאזור ועוסקת באירופה ורוסיה ולכן הוחלפה בסין.

ד. המגמה החסרה – הזווית הישראלי - חוסר ההתעסקות באופן מוחלט בזווית הישראלית באירוע זה. אין עיסוק או השוואה לתהליכי הנורמליזציה עם ישראל. מדוע דווקא הציר עם איראן בתיווך סין התקדם והבשיל בעוד התקדמות ביחסים עם ישראל בתיווך האמריקאי לא הבשיל (בינתיים)?

לצד השיח בערב הסעודית, השיח האזורי מצביע בעיקר על התעניינות ברווחים ומהו האינטרס של כל אחד מהצדדים בחתימת ההסכם. כמו כן, תושבי האזור מנסים לבחון מה הסיכויים שההסכם ישפיע גם עליהם לחיוב.