משדרים ביטחון

חוקרי המכון ניצב (גימ') אלון לבבי ותא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן על הדילמות שעומדות בפני משטרת ישראל כאשר היא נקלעת למצבי משבר, המתבטאים בהפגנות והפרות של הסדר הציבורי, כפי שקורה כעת.

מה תפקידה של המשטרה במצבים אלה? מי קובע את הכללים עבורה? על מה מושתתת מערכת היחסים בין הדרג הפיקודי של המשטרה לשר האחראי עליה, וכיצד זה שונה מהיחסים בין הצבא למשרד הביטחון? מהם השיקולים המנחים את עבודת המשטרה בהתמודדות עם הפגנות מעל ומעבר לסוגיות פוליטיות? ומהן ההמלצות להמשך ההתמודדות עם המשבר והלחצים הגוברים על המשטרה בשטח?

הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט, אם תעבור במתכונת המוצעת, לא תפגע רק בדמוקרטיה הישראלית ובכלכלת המדינה, אלא גם ביחסי ישראל והפלסטינים, במיוחד כאשר מקודמת מהפכה מקבילה, שבאה לידי ביטוי באסטרטגיית סמוטריץ'-בן גביר להכרעת השאיפות הלאומיות של הפלסטינים, חיסול אופציית ההסדר המבוסס על היפרדות לשתי ישויות נפרדות, והכשרת התנאים לסיפוח כל שטחי C למדינת ישראל.

בנסיבות אלה, התכנסו חוקרי המכון – תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, יוחנן צורף ונועה שוסטרמן – כדי לדון בזיקות בין המתחולל בזירה הפנימית לזירה הפלסטינית, וכדי לברר - האם אכן זיהו גורמים בקואליציה שעת כושר לממש את האידאולוגיה שלהם ולהכריע את הזירה הפלסטינית?

בפינתה השבוע עוקבת אורית פרלוב אחר השיח ברשתות החברתיות בקרב הסעודים, על מנת להבין כיצד נתפס ״הסכם הפיוס״ בין איראן לסעודיה שהושג בתיווך סין ב-10 במארס, אחרי חמישה סבבי מו״מ בעיראק ובעומאן בשנים 2020-2021 שלא הגיעו להבשלה. בנוסף, בוחנת פרלוב את השיח האזורי בלבנון, בסוריה, בעיראק ובאיחוד האמירויות גם כן כלפי אותו ההסכם.

השיח בערב הסעודית מצביע על ארבע מגמות עיקריות:

א. סקפטיות - ספק וחוסר אמון מפרצי ברצון משטר האייתולות באיראן לשנות את מדיניותו האזורית, כמו גם סקפטיות בנוגע למנופי ההשפעה של סין אם וכאשר איראן תפר את ההסכם.

ב. תפקיד סין במפרץ הפרסי - מעבר ממשחק של כלכלה וסחר לתפקיד מדיני בטחוני. רבים מנסים להבין מה המשמעויות האסטרטגיות והאם במאבק בין סין לארה״ב ידה של סין התחזקה במפרץ.

ג. מסר לארה"ב - רבים בסעודיה מדגישים שהתיווך הסיני והצלחתו הוא מעין אצבע משולשלת כלפי ארה״ב. אמריקה, בראייתם, מפנה עורף לאזור ועוסקת באירופה ורוסיה ולכן הוחלפה בסין.

ד. המגמה החסרה – הזווית הישראלי - חוסר ההתעסקות באופן מוחלט בזווית הישראלית באירוע זה. אין עיסוק או השוואה לתהליכי הנורמליזציה עם ישראל. מדוע דווקא הציר עם איראן בתיווך סין התקדם והבשיל בעוד התקדמות ביחסים עם ישראל בתיווך האמריקאי לא הבשיל (בינתיים)?

לצד השיח בערב הסעודית, השיח האזורי מצביע בעיקר על התעניינות ברווחים ומהו האינטרס של כל אחד מהצדדים בחתימת ההסכם. כמו כן, תושבי האזור מנסים לבחון מה הסיכויים שההסכם ישפיע גם עליהם לחיוב.

"המהפכה המשפטית" – סכנה לדמוקרטיה הישראלית? דיבייט באולפן ה-INSS

הארץ סוערת והשבר בתוך העם נראה חריף מתמיד, כשעולות תהיות האם הוא ניתן לגישור או שהגענו לסופה של תקופה ולראשית הפירוק של החברה הישראלית. לדיון בשאלה גדולה זו זימנו לאולפן הפודקאסט את חוקרת המכון הבכירה, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ואת ד"ר אסף מלאך, ראש המכללה למדינאות בירושלים ואיש מרכז שלם.

האם החששות הקיימים בקרב מתנגדי הרפורמה הם מוצדקים? האם אכן ישנה סכנה לדמוקרטיה הישראלית? האם אחרי הרפורמה תצליח המדינה לשמור על זכויות המיעוטים בישראל? וגם – האם עדיין נוכל להמשיך לחיות ביחד?

הסכם חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן - בתיווך סין

חוקרי המכון ד"ר יואל גוז'נסקי והשגריר ד"ר עודד ערן מסבירים את הרקע ואת המשמעויות של הסכם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן, בתום משא ומתן ממושך שהסתיים בתיווך סיני:

מה למדנו מההתפתחות הדיפלומטית הזאת לגבי מעורבותה של סין במזרח התיכון כיום? האם חידוש היחסים צפוי להפחית את הסכסוך בין שתי המדינות ובאיזו מידה הוא מבטא פיוס או התקרבות בין השתיים? כיצד ההסכם משתלב במדיניות החוץ של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן? האם ההסכם מעיד על דעיכת ההשפעה האמריקנית באזור? האם יש להסכם השלכות על סיכויי הנורמליזציה עם סעודיה ומהן המשמעויות עבור ישראל?

טורקיה 2023 – שנת המאה | פרק 1: בין הרפובליקה האסלאמית לרפובליקה הטורקית

2023 תהיה שנה גורלית עבור טורקיה. המדינה תחגוג מאה שנה להקמת הרפובליקה הטורקית שעליה הכריז מוסטפה כמאל אטאטורק ב-1923. בנוסף, הנשיא הטורקי רג'פ טאייפ ארדואן יעמוד מול המבחן הקשה ביותר בחייו הפוליטיים עם הבחירות המתוכננות לחודשים הקרובים. לרגל המאורעות, תוכנית טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי עורכת סדרת פודקאסטים מיוחדת.

בפרק הראשון יראיין מנחה הסדרה, רמי דניאל, את חוקר תוכנית איראן במכון, ד"ר רז צימט, כדי לנסות ולמצוא קווי דמיון ושוני בין איראן וטורקיה, שהחברות בהן עברו תהליכים דומים - מהתמערבות להתקרבות לאסלאם. מהם קווי הדמיון והשוני בין החברה האיראנית והטורקית? האם אנו רואים בטורקיה תהליכים דומים לאלה שקדמו למהפכה האסלאמית באיראן ב-1979? מה בין חומייני לארדואן?

INSS Strategic Analysis for Israel 2023 (part 2): The legislative crisis in Israel, Israeli-Palestinian conflict and the regional arena

On January 23rd 2023, researchers of the Institute for National Security Studies (INSS) submitted the Strategic Analysis for Israel 2023 to the President of Israel. This document serves as a comprehensive analysis of Israel's strategic environment from the perspective of national security, focusing on the main current threats as well as potential opportunities and includes a series of policy recommendations for decision makers.

On part two of this special program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Major General (res.) Tamir Hayman, the Managing Director of the Institute, to discuss current challenges and opportunities regarding Israel's internal and regional arenas focusing on three main issues: The legislative crisis in Israel, the Israeli-Palestinian conflict and Israel and the region. Israel of 2023 is a country in a deep crisis, experiencing one of its most critical social and political disputes. What is at stake for Israel’s national security balance sheet in the upcoming year regarding these crucial issues? Adi Kantor and Tamir Hayman discuss INSS views and recommendations.

Read the full Strategic Analysis for Israel 2023 >> https://www.inss.org.il/publication/strategic-analysis-israel-2023/

חוקרות המכון, ד"ר כרמית ולנסי – ראש תוכנית הזירה הצפונית, ועדן כדורי, מסכמות עשור למב״מ שמנהלת ישראל נגד ההתבססות האיראנית בסוריה: מהם היעדים המרכזיים של התקיפות האוויריות? אילו תגובות הן מעוררות בצד הסורי? מהם ההישגים ומהן המגבלות של התקיפות האוויריות עד כה והאם הן משפיעות על יחסי משטר אסד עם איראן והמיליציות הפרו-איראניות ועל המוטיבציה שלהן? אילו ממדים אזרחיים יש להתבססות האיראנית בסוריה ומה נדרש לעשות כדי לשלב את ההישגים הטקטיים של המב״מ באסטרטגיה כוללת להתמודדות עם איומי הציר השיעי בסוריה?

חוקרי המכון ד"ר יואל גוז'נסקי והשגריר ד"ר עודד ערן מסבירים את הרקע ואת המשמעויות של הסכם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן, בתום משא ומתן ממושך שהסתיים בתיווך סיני:

מה למדנו מההתפתחות הדיפלומטית הזאת לגבי מעורבותה של סין במזרח התיכון כיום? האם חידוש היחסים צפוי להפחית את הסכסוך בין שתי המדינות ובאיזו מידה הוא מבטא פיוס או התקרבות בין השתיים? כיצד ההסכם משתלב במדיניות החוץ של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן? האם ההסכם מעיד על דעיכת ההשפעה האמריקנית באזור? האם יש להסכם השלכות על סיכויי הנורמליזציה עם סעודיה ומהן המשמעויות עבור ישראל?

הארץ סוערת והשבר בתוך העם נראה חריף מתמיד, כשעולות תהיות האם הוא ניתן לגישור או שהגענו לסופה של תקופה ולראשית הפירוק של החברה הישראלית. לדיון בשאלה גדולה זו זימנו לאולפן הפודקאסט את חוקרת המכון הבכירה, אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ואת ד"ר אסף מלאך, ראש המכללה למדינאות בירושלים ואיש מרכז שלם.

האם החששות הקיימים בקרב מתנגדי הרפורמה הם מוצדקים? האם אכן ישנה סכנה לדמוקרטיה הישראלית? האם אחרי הרפורמה תצליח המדינה לשמור על זכויות המיעוטים בישראל? וגם – האם עדיין נוכל להמשיך לחיות ביחד?

2023 תהיה שנה גורלית עבור טורקיה. המדינה תחגוג מאה שנה להקמת הרפובליקה הטורקית שעליה הכריז מוסטפה כמאל אטאטורק ב-1923. בנוסף, הנשיא הטורקי רג'פ טאייפ ארדואן יעמוד מול המבחן הקשה ביותר בחייו הפוליטיים עם הבחירות המתוכננות לחודשים הקרובים. לרגל המאורעות, תוכנית טורקיה במכון למחקרי ביטחון לאומי עורכת סדרת פודקאסטים מיוחדת.

בפרק הראשון יראיין מנחה הסדרה, רמי דניאל, את חוקר תוכנית איראן במכון, ד"ר רז צימט, כדי לנסות ולמצוא קווי דמיון ושוני בין איראן וטורקיה, שהחברות בהן עברו תהליכים דומים - מהתמערבות להתקרבות לאסלאם. מהם קווי הדמיון והשוני בין החברה האיראנית והטורקית? האם אנו רואים בטורקיה תהליכים דומים לאלה שקדמו למהפכה האסלאמית באיראן ב-1979? מה בין חומייני לארדואן?

שנה למלחמה בין רוסיה לאוקראינה: לקחים ותובנות לישראל

לציון שנה למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כינסנו דיון מומחים על מנת לבחון לקחים ותובנות לישראל. שאלנו כיצד משפיעה תמיכת מדינות אירופה וארה"ב על הלחימה? כיצד לכידות חברתית וחוסן פנימי משפיעים על שדה הקרב? מהו תפקידן של חברות ענק בשיח הציבורי ומהי יכולתן להשפיע על שדה הקרב? האם סנקציות מהוות אמצעי אפקטיבי לסיום המלחמה? וגם – מדוע ישראל צריכה לחשוש מסיוע איראני לצבא רוסיה?

פודקאסט זה בהשתתפות: ראש אמ"ן לשעבר ומנהל המכון האלוף (מיל') תמיר הימן, ראש תכנית רוסיה במכון השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ראש תכנית איראן במכון סימה שיין וחוקר בכיר במכון והח"כ לשעבר עפר שלח

נשים, השראה וביטחון לאומי

לרגל יום האישה הבינלאומי 2023 ערכנו פודקאסט מיוחד בהנחיית חוקרת המכון ד"ר עידית שפרן גיטלמן ובהשתתפות מעיין ארזי מלינרסקי, מנכ"לית עמותת "שוות", ועפרה אש, מנכ"לית פורום דבורה. השלוש דיברו על נוכחות נשים במוקדי ההשפעה במערכת הביטחון, ושאלו - מדוע נערות עדיין צריכות השראה? מה תפקידה של התקשורת בכך, והאם מיעוט נשים בקורס טיס מלמד על משהו? מהם ההישגים שהושגו עד כה בתחום ומהם החסמים שעדיין עומדים בפני נשים המעוניינות להשתלב במוקדי ההשפעה? וגם - האם זהו מאבק של נשים או שראוי שגם גברים יקחו בו חלק?

השינוי הדמוגרפי בסין ומשמעויותיו לכלכלה העולמית

בתחילת 2023 התפרסמו נתונים המראים כי לראשונה מזה עשרות שנים, חל בסין צמצום של כ-850,000 נפש בגודל האוכלוסייה, במהלך השנה הקודמת. בפודקאסט הזה, ד"ר אורי סלע חוקר בכיר אורח במכון וד"ר תומר פדלון חוקר עמית במכון, שניהם מהמרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, בוחנים את הסיבות לקיטון האוכלוסייה, ההקשר הכלכלי שלהם, המשמעויות עבור החברה הסינית, והמגמות העולות מכך ביחס לכלכלה המקומית וביחס למערכת הכלכלית הגלובלית, המושפעת מכוח הייצור, המסחר והפיתוחים הטכנולוגיים של סין.