משדרים ביטחון

רעידות האדמה הקטלניות: ממדי האסון, קשיי החילוץ והלקחים לישראל

בעקבות שרשרת רעידות האדמה הקטלניות במזרח טורקיה, חוקרי הזירה הטורקית במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל, דנים באסון הקשה, בהשפעתו על המדינה הטורקית ובמסקנות שיש להסיק מהאירוע.

מה אנו יודעים עד כה על האסון הכבד? איזה אירוע קודם רעידת האדמה הנוכחית מזכירה והאם אפשר ללמוד מכך על מידת הנזק שיתברר בהמשך? מהם הקשיים המרכזיים שנתקלים בהם כוחות החילוץ הטורקיים? איך הציבור הטורקי מגיב לאירועים? אילו השלכות פנימיות צפויות להיות לאסון, בהתייחס לתוכניותיו של ארדואן, המשבר הכלכלי והבחירות הצפויות בחודש מאי? וגם - אילו לקחים יכולה המערכת הישראלית והאדם הפרטי ללמוד מהמקרה הטורקי?

ירושלים - מקרה בוחן למציאות של מדינה אחת

בעקבות הפיגועים האחרונים בירושלים, עולה שוב השאלה - האם בירתנו היא עיר מאוחדת, ובאיזה מובן? לאחר 57 שנים שהחלק המזרחי צורף לחלק המערבי, ירושלים מדגימה את התופעות שעלולות להתרחש אם יקודמו תוכניות סיפוח של יהודה ושומרון או פירוק הרשות הפלסטינית.

בפרק זה, תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש אשכול הפלסטינים במכון, ומאיר קראוס ממכון הרטמן, דנים עם חוקרת המכון נועה שוסטרמן במגמות המרכזיות באוכלוסיה הערבית בעיר, במה שאפשר ללמוד מהתהליכים בירושלים, במה שאפשר ללמוד על העתיד הצפוי במסגרת מדינה אחת, ובשאלה האם ירושלים תוכל להיות אי פעם באמת מאוחדת.

מעבר לרשת: בין ג׳נין לירושלים - השיח הפלסטיני סביב מעגל הדמים

בפינתה השבוע מנסה אורית פרלוב לעקוב אחר השיח ברשתות החברתיות בקרב הציבור הפלסטיני בנוגע לסבב הדמים שהחל במבצע של כוחות הביטחון בג׳נין, שהסתיים בחיסולם של 10 פלסטינים, ונמשך בגל של פיגועי טרור בערב שבת ובשבת בבוקר, שהסתיים ברציחתם של 7 ישראלים ופציעתם של נוספים. פרלוב בוחנת את השיח הפלסטיני המצביע על היעדר אחדות פנימית, ומאשים את התיאום הביטחוני והנורמליזציה הערבית בכך שהם מאפשרים ״לאויב הציוני״ להמשיך ״ולהכחיד״ את העם הפלסטיני. לאחר מכן נדון בשיח הנרטיבים הנוגע לתיעוד חגיגות השמחה בחברה הפלסטינית לרצח חפים מפשע – דבר שהעלה את השאלה בקרב הציבור הפלסטיני: האם לגיטימי או לא להרוג גם אזרחים נשים וילדים?

הרשתות החברתיות – סכנה לביטחון הלאומי של ישראל?

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בפודקאסט מיוחד על ההשפעות של המדיה החברתית על הביטחון הלאומי של ישראל. בשיחה עם חוקר המכון הבכיר דודי סימן טוב וסמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר אסף וינר, דנים השלושה ב"זירת הלחימה" התודעתית ובדרכים להתמודד עם האיומים המצויים בה. אילו איומים על הביטחון הלאומי קיימים ברשתות החברתיות? האם ניתן לקיים רגולציה אפקטיבית על הרשתות – וכיצד ניתן להבטיח שהרגולציה לא תיפגע בחופש הביטוי ובדמוקרטיה? האם מדינות אחרות במערכת הבינלאומית מצליחות להסדיר את השימוש ברשת החברתית? ומהן המלצות המומחים למדיניות הישראלית בנוגע להסדרת השימוש ברשת?

בעקבות הפיגועים האחרונים בירושלים, עולה שוב השאלה - האם בירתנו היא עיר מאוחדת, ובאיזה מובן? לאחר 57 שנים שהחלק המזרחי צורף לחלק המערבי, ירושלים מדגימה את התופעות שעלולות להתרחש אם יקודמו תוכניות סיפוח של יהודה ושומרון או פירוק הרשות הפלסטינית.

בפרק זה, תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש אשכול הפלסטינים במכון, ומאיר קראוס ממכון הרטמן, דנים עם חוקרת המכון נועה שוסטרמן במגמות המרכזיות באוכלוסיה הערבית בעיר, במה שאפשר ללמוד מהתהליכים בירושלים, במה שאפשר ללמוד על העתיד הצפוי במסגרת מדינה אחת, ובשאלה האם ירושלים תוכל להיות אי פעם באמת מאוחדת.

בעקבות שרשרת רעידות האדמה הקטלניות במזרח טורקיה, חוקרי הזירה הטורקית במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס ורמי דניאל, דנים באסון הקשה, בהשפעתו על המדינה הטורקית ובמסקנות שיש להסיק מהאירוע.

מה אנו יודעים עד כה על האסון הכבד? איזה אירוע קודם רעידת האדמה הנוכחית מזכירה והאם אפשר ללמוד מכך על מידת הנזק שיתברר בהמשך? מהם הקשיים המרכזיים שנתקלים בהם כוחות החילוץ הטורקיים? איך הציבור הטורקי מגיב לאירועים? אילו השלכות פנימיות צפויות להיות לאסון, בהתייחס לתוכניותיו של ארדואן, המשבר הכלכלי והבחירות הצפויות בחודש מאי? וגם - אילו לקחים יכולה המערכת הישראלית והאדם הפרטי ללמוד מהמקרה הטורקי?

בפינתה השבוע מנסה אורית פרלוב לעקוב אחר השיח ברשתות החברתיות בקרב הציבור הפלסטיני בנוגע לסבב הדמים שהחל במבצע של כוחות הביטחון בג׳נין, שהסתיים בחיסולם של 10 פלסטינים, ונמשך בגל של פיגועי טרור בערב שבת ובשבת בבוקר, שהסתיים ברציחתם של 7 ישראלים ופציעתם של נוספים.

פרלוב בוחנת את השיח הפלסטיני המצביע על היעדר אחדות פנימית, ומאשים את התיאום הביטחוני והנורמליזציה הערבית בכך שהם מאפשרים ״לאויב הציוני״ להמשיך ״ולהכחיד״ את העם הפלסטיני. לאחר מכן נדון בשיח הנרטיבים הנוגע לתיעוד חגיגות השמחה בחברה הפלסטינית לרצח חפים מפשע – דבר שהעלה את השאלה בקרב הציבור הפלסטיני: האם לגיטימי או לא להרוג גם אזרחים נשים וילדים?

INSS researcher Adi Kantor sits down with senior researcher Col. (res.) Adv. Pnina Sharvit Baruch, who heads the program on Law and National Security at INSS, to discuss her special publication (co-authored with Dr. Bell Yosef from Tel Aviv University) on the independence of Israeli courts and the connection to Israel's national security. The new legislative reform, introduced to the public by Justice Minister Yariv Levin on January 4, 2023, is apparently one of the most burning issues on the Israeli agenda at the moment, as it is seen by many sectors in Israeli society as an attempt at a legislative coup that threatens to change the very basic democratic and liberal principles on which Israel was established. The purpose of the podcast is to understand what is meant by the term “liberal democracy” in the Israeli context; how is it connected to national security; what are the dangers in this proposed reform to the judicial system; what are the implications on social, legal, economic, and security levels (both domestic and international); and what should be the recommendations for decision makers based on the following analysis.

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בפודקאסט מיוחד על ההשפעות של המדיה החברתית על הביטחון הלאומי של ישראל. בשיחה עם חוקר המכון הבכיר דודי סימן טוב וסמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר אסף וינר, דנים השלושה ב"זירת הלחימה" התודעתית ובדרכים להתמודד עם האיומים המצויים בה.

אילו איומים על הביטחון הלאומי קיימים ברשתות החברתיות? האם ניתן לקיים רגולציה אפקטיבית על הרשתות – וכיצד ניתן להבטיח שהרגולציה לא תיפגע בחופש הביטוי ובדמוקרטיה? האם מדינות אחרות במערכת הבינלאומית מצליחות להסדיר את השימוש ברשת החברתית? ומהן המלצות המומחים למדיניות הישראלית בנוגע להסדרת השימוש ברשת?

שבת של טרור: פודקאסט מיוחד בעקבות הפיגועים בירושלים

בעקבות רצף הפיגועים בירושלים, בהם הפיגוע בנווה יעקב שגבה את חייהם של שבעה בני אדם, מומחי הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי התכנסו לפודקאסט מיוחד בו דנו בהשפעת האירועים על הזירה הפלסטינית ועל ישראל. את השיחה הנחתה נועה שוסטרמן, והשתתפו בה ד"ר קובי מיכאל, ד"ר יורם שוייצר ותא"ל (מיל') אודי דקל.

המשתתפים ניתחו את הגורמים בזירה הפלסטינית שמניעים את האירועים, דנו באופי גל הטרור ובשאלה האם מדובר באינתיפאדה, וכן שוחחו על הפעולות שישראל צריכה לנקוט כדי להוריד את רף האלימות - ועל צעדים שמהם מומלץ לה להימנע.

הכלכלה הפלסטינית: מבט מבפנים

חוקר המכון הבכיר, פרופ׳ אסטבן קלור, בשיחה על המגמות העיקריות העולות מניתוח הכלכלה הפלסטינית בין השנים 2022-2020, ועל השפעות מגפת הקורונה וקשרי הגומלין עם הכלכלה הישראלית על כלכלה זו.

האם העלאת הריבית בישראל משפיעה על הכלכלה הפלסטינית? האם סך התעסוקה הפלסטינית בישראל גדל בשנים האחרונות, וכיצד? איזו מגמה מסתמנת בשיעור התעסוקה של הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית? וגם - על העלייה בייבוא מישראל ובייצוא משטחי הרשות הפלסטינית בשנה החולפת.

הפודקאסט מבוסס על הנתונים שהציגה קבוצת המחקר הכלכלי של המכון בפרסום המיוחד: https://www.inss.org.il/he/publication/palestinian-economy/

חוקר המכון הבכיר, פרופ׳ אסטבן קלור, בשיחה על המגמות העיקריות העולות מניתוח הכלכלה הפלסטינית בין השנים 2022-2020, ועל השפעות מגפת הקורונה וקשרי הגומלין עם הכלכלה הישראלית על כלכלה זו.

האם העלאת הריבית בישראל משפיעה על הכלכלה הפלסטינית? האם סך התעסוקה הפלסטינית בישראל גדל בשנים האחרונות, וכיצד? איזו מגמה מסתמנת בשיעור התעסוקה של הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית? וגם - על העלייה בייבוא מישראל ובייצוא משטחי הרשות הפלסטינית בשנה החולפת.

הפודקאסט מבוסס על הנתונים שהציגה קבוצת המחקר הכלכלי של המכון בפרסום המיוחד: https://www.inss.org.il/he/publication/palestinian-economy/

בעקבות רצף הפיגועים בירושלים, בהם הפיגוע בנווה יעקב שגבה את חייהם של שבעה בני אדם, מומחי הזירה הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי התכנסו לפודקאסט מיוחד בו דנו בהשפעת האירועים על הזירה הפלסטינית ועל ישראל. את השיחה הנחתה נועה שוסטרמן, והשתתפו בה פרופ' קובי מיכאל, יורם שוייצר ותא"ל (מיל') אודי דקל.

המשתתפים ניתחו את הגורמים בזירה הפלסטינית שמניעים את האירועים, דנו באופי גל הטרור ובשאלה האם מדובר באינתיפאדה, וכן שוחחו על הפעולות שישראל צריכה לנקוט כדי להוריד את רף האלימות - ועל צעדים שמהם מומלץ לה להימנע.

המלצות ההערכה האסטרטגית 2023: ישראל, המזרח התיכון והזירה הבינלאומית

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מציג בפודקאסט מיוחד את המלצות ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בתחום הביטחוני ובתחום המדיני.

אילו צעדים צריכה ישראל לנקוט נוכח האיום ליחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית? כיצד יש להתמודד עם המציאות הבטחונית ברש״פ והאפשרות של הסלמה שתגלוש לזירות נוספות? האם בירושלים צריכים להגביר את המהלכים בזירה הבינלאומית נגד איראן? האם יש לבחון מחדש את המערכה שבין המלחמות (המב"מ) ואת ההיערכות מול חיזבאללה בלבנון? וגם - כיצד ניתן לשפר את שיתופי הפעולה באזור, ולחזק את "הסכמי אברהם"?

המלצות ההערכה האסטרטגית 2023: הביטחון הפנימי, מערכת המשפט והכלכלה

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מציג בפודקאסט מיוחד את המלצות ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בכל הנוגע לזירה הפנימית.

מה הקשר בין הקיטוב הפנימי לביטחון הלאומי, וכיצד ניתן לחזק את היחסים בין האוכלוסיות השונות בתוך המדינה? מהן המלצות המכון לגבי "המהפכה המשפטית" המתוכננת – האם ניתן לבצע רפורמות בצורה אחרת? מה מצב המוכנות של ישראל למצב חירום וכיצד ניתן לשפרו? מה ניתן לעשות כדי לשפר את היחסים בין אזרחים יהודים לערבים ולמנוע זליגה של הסכסוך עם הפלסטינים לתוך ישראל? וגם – מהו מצבה של הכלכלה הישראלית כיום וכיצד ניתן להימנע ממשבר, כפי שחוות מדינות שונות בעולם?

לקריאת ההערכה האסטרטגית המלאה, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/strategic-analysis-israel-2023/