משדרים ביטחון

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מציג בפודקאסט מיוחד את המלצות ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בכל הנוגע לזירה הפנימית.

מה הקשר בין הקיטוב הפנימי לביטחון הלאומי, וכיצד ניתן לחזק את היחסים בין האוכלוסיות השונות בתוך המדינה? מהן המלצות המכון לגבי "המהפכה המשפטית" המתוכננת – האם ניתן לבצע רפורמות בצורה אחרת? מה מצב המוכנות של ישראל למצב חירום וכיצד ניתן לשפרו? מה ניתן לעשות כדי לשפר את היחסים בין אזרחים יהודים לערבים ולמנוע זליגה של הסכסוך עם הפלסטינים לתוך ישראל? וגם – מהו מצבה של הכלכלה הישראלית כיום וכיצד ניתן להימנע ממשבר, כפי שחוות מדינות שונות בעולם?

לקריאת ההערכה האסטרטגית המלאה, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/strategic-analysis-israel-2023/

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מציג בפודקאסט מיוחד את המלצות ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, בתחום הביטחוני ובתחום המדיני.

אילו צעדים צריכה ישראל לנקוט נוכח האיום ליחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית? כיצד יש להתמודד עם המציאות הבטחונית ברש״פ והאפשרות של הסלמה שתגלוש לזירות נוספות? האם בירושלים צריכים להגביר את המהלכים בזירה הבינלאומית נגד איראן? האם יש לבחון מחדש את המערכה שבין המלחמות (המב"מ) ואת ההיערכות מול חיזבאללה בלבנון? וגם - כיצד ניתן לשפר את שיתופי הפעולה באזור, ולחזק את "הסכמי אברהם"?

לקריאת ההערכה האסטרטגית המלאה, היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/strategic-analysis-israel-2023/

In this podcast, INSS researcher Adi Kantor sits down with senior researcher Brig. Gen. (res.) Udi Dekel, who currently heads the research program on the Palestinian arena in the INSS, and with researcher Noa Shusterman, the Israel-Palestinian Research Program Coordinator in the institute, to discuss their latest memorandum titled: “The Day after Abbas”: Strategic Implications for Israel”.

The question of who will replace or succeed Mahmud Abbas (Abu Mazen) as President of the Palestinian Authority is one of the most urgent and important issues specifically regarding the Palestinian arena, but one which also has clear implications for Israel. The research presented in the talk was an effort of a team of experts in the Palestinian Research Program of the INSS, who joined together with the purpose of examining the possible leading scenarios after President Abbas’s departure and the repercussions for Israeli-Palestinian affairs.

Among the main questions discussed are the following: What is the significance behind publishing this research, and why now? What are the leading possible scenarios detected by the authors regarding the situation after the departure of Abbas? What will affect the probability of each scenario, from both Palestenian and Israeli perspectives? What are the implications of a lack of "long term thinking" regading Israeli policy? What is the danger behind the slide into a 'one state' reality? and what are the main recommendations for the Israeli government when taking all of these parameters under account?

Read the full memorandum: https://www.inss.org.il/publication/the-day-after-abu-mazen/

ביקורי הבכירים האמריקאים בישראל: הזדמנות לתיאום בסוגיות מדיניות רגישות

לראשונה מאז השבעת ממשלת נתניהו השישית, יגיעו לישראל בכירי הממשל האמריקני – היועץ לביטחון לאומי ואולי אף שר החוץ. חוקר המכון הבכיר, אלדד שביט, דן בהזדמנויות הרבות שהביקורים טומנים בחובם, ומדגיש גם את האתגרים הלא מעטים שעליהם יצטרכו בירושלים להתגבר כדי שהקשר החזק בין שתי המדינות לא ייפגע. בין היתר משוחח שביט על היחסים עם הפלסטינים, שימור הערכים הדמוקרטיים, הכנת חלופות לדיפלומטיה מול איראן והכוונה להרחיב את הסכמי אברהם.

מעבר לרשת - "אין דין הכיכרות כדין הקלפיות": עמדת תומכי "המהפכה המשפטית" נגד ההפגנות בת"א

אורית פרלוב דנה בפינתה הפעם בשיח ברשתות החברתיות בנוגע להפגנות הנערכות בשבועות האחרונים בתל אביב, בקרב מי שתומך ב"מהפכה המשפטית" של ממשלת נתניהו השישית.

תחילה, תעסוק פרלוב בשיח סביב תפקידה של התקשורת והטענה כי הערוצים המרכזיים (13,12,11) הפכו ל"שופר השמאל", המעודד ואף מוביל את ההפגנות הנערכות בתל אביב במוצאי שבת, ופועל ל"הינדוס התודעה" של הציבור.

פרלוב אף תעסוק ב"קרב המספרים", והטענה כי המספרים בהפגנות השמאל מנופחים, או שבמידה ואינם מנופחים הם אינם משתווים למספר אנשי הימין שהצביעו בעד הממשלה הנוכחית בקלפי, וכך למעשה בעד "המהפכה המשפטית".

אורית פרלוב דנה בפינתה הפעם בשיח ברשתות החברתיות בנוגע להפגנות הנערכות בשבועות האחרונים בתל אביב, בקרב מי שתומך ב"מהפכה המשפטית" של ממשלת נתניהו השישית.

תחילה, תעסוק פרלוב בשיח סביב תפקידה של התקשורת והטענה כי הערוצים המרכזיים (13,12,11) הפכו ל"שופר השמאל", המעודד ואף מוביל את ההפגנות הנערכות בתל אביב במוצאי שבת, ופועל ל"הינדוס התודעה" של הציבור.

פרלוב אף תעסוק ב"קרב המספרים", והטענה כי המספרים בהפגנות השמאל מנופחים, או שבמידה ואינם מנופחים הם אינם משתווים למספר אנשי הימין שהצביעו בעד הממשלה הנוכחית בקלפי, וכך למעשה בעד "המהפכה המשפטית".

לראשונה מאז השבעת ממשלת נתניהו השישית, יגיעו לישראל בכירי הממשל האמריקני – היועץ לביטחון לאומי ואולי אף שר החוץ. חוקר המכון הבכיר, אלדד שביט, דן בהזדמנויות הרבות שהביקורים טומנים בחובם, ומדגיש גם את האתגרים הלא מעטים שעליהם יצטרכו בירושלים להתגבר כדי שהקשר החזק בין שתי המדינות לא ייפגע. בין היתר משוחח שביט על היחסים עם הפלסטינים, שימור הערכים הדמוקרטיים, הכנת חלופות לדיפלומטיה מול איראן והכוונה להרחיב את הסכמי אברהם.

הצטרפו אלינו לתוכנית מיוחדת מהאולפן החדש והמשודרג של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ובה יספקו חוקרי המכון הבכירים המלצות לממשלה החדשה: מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון הבכיר, חה"כ לשעבר עפר שלח, ידונו בסוגיות הביטחוניות, וחוקרת המכון הבכירה, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, תעסוק ברפורמה הממשלתית המכונה "המהפכה המשפטית".

מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון הבכיר, חה"כ לשעבר עפר שלח, בתוכנית מיוחדת מהאולפן החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי: הנפיצות בזירה הפלסטינית והיתרונות הגלומים בעבודת פיקוד המרכז, עשור למערכה שבין המלחמות (המב"מ), תוצאותיה עד כה והשאלה האם הרחבתה מעבר לנעשה בזירה הסורית צפויה לחזק את ההרתעה של ישראל, וגם - כיצד יש להיערך לאפשרות של מלחמה בכמה זירות במקביל?

חוקרת המכון הבכירה, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, בתוכנית מיוחדת מהאולפן החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי על מהות המחלוקת שהתעוררה בעקבות ההכרזה על הרפורמה הממשלתית המכונה "מהפכה משפטית" – כיצד השינויים המשפטיים הצפויים במסגרת צעדי הרפורמה משפיעים על מערכת המשפט? מה עומד ביסוד הטענות של מצדדי הרפורמה ומה נטען כביקורת עליה בעניין השפעות השינויים המתכוננים על הדמוקרטיה הישראלית, סוגיות של שוויון וזכויות אדם, תפקוד השלטון והמאבק בשחיתות? מהן השלכות הרפורמה על המצב הכלכלי של ישראל, על יחסיה עם ארה"ב ומדינות דמוקרטיות נוספות ועל החזית המשפטית-בינלאומית? וכן - מה מומלץ למתכנני הרפורמה לעשות כדי לאזן בין הדרישה לשינוי במערכת המשפט למה שנטען בביקורת על המהלך?

הטרור העולמי ב-2022: חיסול מנהיגי דאעש, זרועות הטרור של איראן והתזכורת מאסון לוקרבי

חוקר המכון הבכיר יורם שוייצר מנתח את המגמות וההתפתחויות המרכזיות בתחום הטרור העולמי בשנה שחלפה: חיסול מנהיגי דאעש ומאפייני הפיגועים של דאעש ואל-קאעידה; זרועות הטרור שפרסה איראן כדי לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים ואחרים ברחבי העולם והמניעים לפעילות הטרור האיראנית; והסגרתו של מרכיב הפצצות שהופעלו באסון לוקרבי - 34 שנים אחרי הפיגוע שהוכוון על ידי לוב.

מעבר לרשת: ממשלת נתניהו ה-6 בראי השיח המפרצי, הפלסטיני והערבי-ישראלי

עם השבעת הממשלה החדשה בישראל, מנסה החוקרת אורית פרלוב בפינתה להתחקות אחר השיח בחברה הערבית בנוגע להרכב הממשלה החדשה.

בחלק הראשון של הפינה, נבין מדוע דווקא במפרציות אנו שומעים הדים חיוביים כלפי בחירתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ונדון בשאלת הסיכויים להצטרפותה של סעודיה להסכמי אברהם במהלך ממשלת נתניהו השישית - האם יורש העצר מחמד בן סלמאן יתגייס להצלת יהודה ושומרון מסיפוח?

בחלק השני של הפינה סוקרת פרלוב את השיח הפלסטיני שמתחלק בין עזה והגדה מערבית. בעוד הראשונה לא רואה שום הבדל בין נתניהו, לפיד ובן גביר (״כולם הורגים פלסטינים באופן שווה״), בגדה מזהים את מדיניות "האקדחים והרחבת ההתנחלויות" כסכנה אמיתית, ולכן עוסקים בעיקר בדמותם של בן גביר וסמוטריץ' ולא בנתניהו. כמו כן, נבין מדוע חמאס יוצאת מעודדת מהבחירות ואיך כל זה קשור לערביי ישראל.

בחלק האחרון של הפינה נקשיב לקמפיין הגעוואלד בקרב ערביי ישראל ונבין ממה הם הכי חוששים.

השנה של ארה"ב וסין: האסטרטגיות של שתי המעצמות, האירועים שהגבירו את המתיחות - והמשמעויות לישראל

חוקרי המכון אלדד שביט וגליה לביא מסבירים כיצד עיצבו מנהיגי ארה"ב וסין, והמשברים שהתחוללו בין שתי המדינות בשנה החולפת, את התחרות והמתיחות בין המעצמות: ההתמקדות של הנשיא שי באתגרי פנים והמשמעויות לגבי מדיניות החוץ הסינית, הפנייה של הנשיא ביידן לגיבוש קואליציה בינלאומית מול האתגר הסיני והאסטרטגיה האמריקאית להתמודדות עם סין בתחומים הצבאי, הכלכלי והטכנולוגי, ומנגד: החתירה הסינית לשמירה על פער בין היכולות הטכנולוגיות האמריקאיות לאלו של סין, ההשלכות של משבר טייוואן והמלחמה באוקראינה, והמשמעויות לישראל בכל הנוגע לגיבוש מדיניות החוץ כלפי כל אחת מהמעצמות.