משדרים ביטחון

השבוע בפינה סוקרת חוקרת המכון אורית פרלוב את האירועים האחרונים בזירה הפלסטינית והשיח הפלסטיני בגדה המערבית, שמצביעים לטענתה על עליה משמעותית בהיתכנות להידרדרות לסבב אירועים אלימים, ואף ל״אינתיפאדה 3״ בגדה המערבית, עם סיכויי זליגה למזרח ירושלים, עזה והערים המעורבות בישראל.

מהם המרכיבים שנוספו בחצי השנה האחרונה ל"חבית הנפץ בגדה", אשר מביאים אותה לקבוע כי עלו הסיכויים לפרוץ גל אלימות רחב בגדה ומחוצה לה בזמן הקרוב? כיצד קשור העציר הביטחוני ששובת רעב כ-140 ימים, הישאם אבו הוואש, מחברון לאירועים בגדה ובמזרח ירושלים? מדוע סוגיית האסירים היא סוגיה מאחדת ואיך כל זה קשור לשתי הרקטות שנורו בסופ"ש האחרון לחופי תל אביב?

את הפינה מסכמת פרלוב עם ביקור יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בביתו של שר הביטחון בני גנץ. כיצד הביקור התקבל בציבוריות הפלסטינית והאם תרם או פגע בלגיטמציה של נשיא הרשות?

ד"ר קובי מיכאל על "אסטרטגיית ההתנגדות הדואלית" של חמאס - שמירת רגיעה ביטחונית ברצועת עזה לצד מאמץ מתפתח ואינטנסיבי לבסס תשתית בגדה המערבית לביצוע טרור נגד ישראלים בשטחי הגדה, מזרח ירושלים וישראל. מה בעייתי במדיניות שמיישמת ישראל כלפי חמאס, בפועל, מאז מבצע "שומות החומות", למרות ההצהרות לפיהן "מה שהיה הוא לא מה שיהיה"? מה חמאס משיג מהמגעים להסדרה דרך מצרים והאם הם מניבים את התוצאה הרצויה עבור ישראל? ואיזו חלופה עשויה לשרת את ישראל טוב יותר במאבק נגד הטרור של חמאס?

https://www.inss.org.il/he/publication/hamas-israel/

תכנית גרעין חשאית בסעודיה?

חוקר המכון הבכיר, ד"ר יואל גוז'נסקי, מנתח, בעקבות הפרסום האמריקני על פיתוח טילי קרקע-קרקע מתקדמים בסעודיה: איזו כברת דרך כבר עשתה סעודיה לפיתוח יכולת גרעינית והאם יש סימנים לכוונה לפתח נשק גרעיני בממלכה או להיעזר במדינה שכבר יש לה נשק גרעיני על מנת לרכוש אותו? כיצד פיתוח הגרעין והטילים הבליסטיים בסעודיה קשור לתכנית הגרעין האיראנית ומה צפויה לעשות הממלכה בעתיד אם יתברר כי לאיראן יש נשק גרעיני? לאן הובילו המגעים להפגת המתיחות בין סעודיה לאיראן עד כה? והאם האזור כולו צועד בכיוון של מרוץ חימוש גרעיני?

שעת האמת של ישראל מול חמאס?

ד"ר קובי מיכאל על "אסטרטגיית ההתנגדות הדואלית" של חמאס - שמירת רגיעה ביטחונית ברצועת עזה לצד מאמץ מתפתח ואינטנסיבי לבסס תשתית בגדה המערבית לביצוע טרור נגד ישראלים בשטחי הגדה, מזרח ירושלים וישראל. מה בעייתי במדיניות שמיישמת ישראל כלפי חמאס, בפועל, מאז מבצע "שומות החומות", למרות ההצהרות לפיהן "מה שהיה הוא לא מה שיהיה"? מה חמאס משיג מהמגעים להסדרה דרך מצרים והאם הם מניבים את התוצאה הרצויה עבור ישראל? ואיזו חלופה עשויה לשרת את ישראל טוב יותר במאבק נגד הטרור של חמאס?

https://www.inss.org.il/he/publication/hamas-israel/

למי הציבור מאמין בנושא הקורונה? מחקר דעת קהל

עם התפשטות זן האומיקרון, והכרזת רה"מ בנט על עיצומו של גל חמישי וההמלצה על חיסון רביעי, בשילוב עם חוות הדעת המקצועיות השונות המבקרות המלצה זו, נדמה שהציבור נותר מבולבל. ד"ר ציפי ישראלי, חוקרת המכון הבכירה, מסבירה מיהם הגורמים המשפיעים על הציבור בנושא הקורונה ולמי הציבור מאמין, או יותר נכון לא מאמין, בנושא זה. מה ההבדל בין הגלים הקודמים והגל הנוכחי ביחס לדעת הקהל להמלצות הממשלה והגורמים המקצועיים? מה מצבנו בהשוואה בעולם? וכמה אחוזים מהציבור תומכים בחיסונים, לפי מחקר דעת הקהל שערך המכון בחודש אוקטובר האחרון?

https://www.inss.org.il/he/publication/survey-guardian-of-the-walls/

עם התפשטות זן האומיקרון, והכרזת רה"מ בנט על עיצומו של גל חמישי וההמלצה על חיסון רביעי, בשילוב עם חוות הדעת המקצועיות השונות המבקרות המלצה זו, נדמה שהציבור נותר מבולבל. ד"ר ציפי ישראלי, חוקרת המכון הבכירה, מסבירה מיהם הגורמים המשפיעים על הציבור בנושא הקורונה ולמי הציבור מאמין, או יותר נכון לא מאמין, בנושא זה. מה ההבדל בין הגלים הקודמים והגל הנוכחי ביחס לדעת הקהל להמלצות הממשלה והגורמים המקצועיים? מה מצבנו בהשוואה בעולם? וכמה אחוזים מהציבור תומכים בחיסונים, לפי מחקר דעת הקהל שערך המכון בחודש אוקטובר האחרון?

https://www.inss.org.il/he/publication/survey-guardian-of-the-walls/

חוקר המכון הבכיר, ד"ר יואל גוז'נסקי, מנתח, בעקבות הפרסום האמריקני על פיתוח טילי קרקע-קרקע מתקדמים בסעודיה: איזו כברת דרך כבר עשתה סעודיה לפיתוח יכולת גרעינית והאם יש סימנים לכוונה לפתח נשק גרעיני בממלכה או להיעזר במדינה שכבר יש לה נשק גרעיני על מנת לרכוש אותו? כיצד פיתוח הגרעין והטילים הבליסטיים בסעודיה קשור לתכנית הגרעין האיראנית ומה צפויה לעשות הממלכה בעתיד אם יתברר כי לאיראן יש נשק גרעיני? לאן הובילו המגעים להפגת המתיחות בין סעודיה לאיראן עד כה? והאם האזור כולו צועד בכיוון של מרוץ חימוש גרעיני?

חוקרי המכון הבכירים, יוחנן צורף ויורם שוייצר, על רצף הפיגועים שאירע בשבועות האחרונים בירושלים ובשטחי הגדה המערבית: מה מייחד את גל הטרור הנוכחי, מהו הרקע לצמיחתו וכיצד הוא קשור להיחלשות מעמד הרשות הפלסטינית ולמאבקי השליטה בין פת"ח לחמאס? מה חלקו של חמאס ברצף הפיגועים ובאילו דרכים הארגון פועל נגד ישראל, בתקופה שבה נשמרת רגיעה יחסית ברצועת עזה? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב למציאות המשתנה בגדה המערבית ומה צריך להשתנות במדיניותה כלפי חמאס?

גל הטרור ומאבק השליטה בזירה הפלסטינית

חוקרי המכון הבכירים, יוחנן צורף ויורם שוייצר, על רצף הפיגועים שאירע בשבועות האחרונים בירושלים ובשטחי הגדה המערבית: מה מייחד את גל הטרור הנוכחי, מהו הרקע לצמיחתו וכיצד הוא קשור להיחלשות מעמד הרשות הפלסטינית ולמאבקי השליטה בין פת"ח לחמאס? מה חלקו של חמאס ברצף הפיגועים ובאילו דרכים הארגון פועל נגד ישראל, בתקופה שבה נשמרת רגיעה יחסית ברצועת עזה? וגם - כיצד צריכה ישראל להגיב למציאות המשתנה בגדה המערבית ומה צריך להשתנות במדיניותה כלפי חמאס?

מעבר לרשת: אתגרים מרכזיים לשנת 2022 (חלק ב׳) - מדיניות "הרגל הכפולה" של ישראל, כטב״מים, ו"הלבנת" ארגוני טרור

חוקרת המכון אורית פרלוב מנתחת הפעם בפינתה ארבעה אתגרים נוספים המעסיקים את השיח בחברה הערבית ברשתות החברתיות, שימשיכו ללוות אותנו גם בשנת 2022:

1. מדיניות ״הרגל הכפולה״ של ישראל: מצד אחד חתימת הסכמים כלכליים הנותנים מענה לצרכי השעה של הציבורים הערביים, המכונים ברשת הסכמי ״מים תמורת חשמל״ על שם הסכם ההבנות שנחתם השנה בין ישראל לירדן. מצד שני, ״נורמליזציה תמורת לגיטימציה״ ובה מנהיגים ערבים פונים לישראל ומציעים הכרה בתמורה לסיוע מול ארצות הברית.

2. דרך חדשה לטרור: אם בעבר הטרור הסתנן לתוך המדינות דרך הגבולות היבשתיים, ולאחר מכן מתחת לאדמה דרך מנהרות, כיום יש אתגר הולך וגדל של כטב״מים ומל״טים אשר חודרים למרחב האווירי ואוספים מודיעין, מנסים לפגוע במנהיגים אזוריים ופוגעים בתשתיות ובמתקנים.

3. כיצד ה״האקטיביזים״ החליף את האקטיביזם? - בעיית ההאקרים והפופולריות ההולכת וגדלה של תוכנות הריגול המשמשות לפריצה לטלפונים ניידים של בכירים במדינות ערב, אירופה וארה"ב.

4. ״מארהאב (טרור) לריהאב (שיקום): איך ארגוני טרור, כמו חמאס וטאליבן, ומנהיגים ערביים שנחשבו לפושעי מלחמה (כמו אסד), ״עוברים הלבנה״ וזוכים בנרמול היחסים איתם ובשיקום תדמיתם בעולם הערבי?

רוסיה, המערב והעימות הבא: אוקראינה, הגרעין האיראני ויחסי רוסיה-ישראל

חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, צבי מגן, מנתח את מורכבות המשבר המתפתח בגבול רוסיה-אוקראינה, כביטוי לעימות המתהווה בין רוסיה למדינות המערב בהובלת ארה״ב:

מהם שורשי הסכסוך? מדוע רוסיה אינה ממהרת לממש את איומיה הצבאיים? ומה מבחינתה נועדה להשיג החרפת המשבר, ביחסיה הטעונים עם הממשל האמריקני בעת הנוכחית?

בהמשך, מסביר מגן את עמדת רוסיה בנוגע למשבר הגרעין האיראני והאפשרות שאיראן תתחמש בנשק גרעיני וכיצד היא מנסה לשים לאיראן גבולות בתחום הגרעין ובתחום המעורבות הצבאית בסוריה?

לבסוף, מעריך מגן את טיב היחסים בין רוסיה לישראל, שלושים שנה אחרי כינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן, בעקבות כנס בנושא שנערך במכון בימים האחרונים.

חוקרת המכון אורית פרלוב מנתחת הפעם בפינתה ארבעה אתגרים נוספים המעסיקים את השיח בחברה הערבית ברשתות החברתיות, שימשיכו ללוות אותנו גם בשנת 2022:

1. מדיניות ״הרגל הכפולה״ של ישראל: מצד אחד חתימת הסכמים כלכליים הנותנים מענה לצרכי השעה של הציבורים הערביים, המכונים ברשת הסכמי ״מים תמורת חשמל״ על שם הסכם ההבנות שנחתם השנה בין ישראל לירדן. מצד שני, ״נורמליזציה תמורת לגיטימציה״ ובה מנהיגים ערבים פונים לישראל ומציעים הכרה בתמורה לסיוע מול ארצות הברית.

2. דרך חדשה לטרור: אם בעבר הטרור הסתנן לתוך המדינות דרך הגבולות היבשתיים, ולאחר מכן מתחת לאדמה דרך מנהרות, כיום יש אתגר הולך וגדל של כטב״מים ומל״טים אשר חודרים למרחב האווירי ואוספים מודיעין, מנסים לפגוע במנהיגים אזוריים ופוגעים בתשתיות ובמתקנים.

3. כיצד ה״האקטיביזים״ החליף את האקטיביזם? - בעיית ההאקרים והפופולריות ההולכת וגדלה של תוכנות הריגול המשמשות לפריצה לטלפונים ניידים של בכירים במדינות ערב, אירופה וארה"ב.

4. ״מארהאב (טרור) לריהאב (שיקום): איך ארגוני טרור, כמו חמאס וטאליבן, ומנהיגים ערביים שנחשבו לפושעי מלחמה (כמו אסד), ״עוברים הלבנה״ וזוכים בנרמול היחסים איתם ובשיקום תדמיתם בעולם הערבי?

חוקר המכון הבכיר ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, צבי מגן, מנתח את מורכבות המשבר המתפתח בגבול רוסיה-אוקראינה, כביטוי לעימות המתהווה בין רוסיה למדינות המערב בהובלת ארה״ב:

מהם שורשי הסכסוך? מדוע רוסיה אינה ממהרת לממש את איומיה הצבאיים? ומה מבחינתה נועדה להשיג החרפת המשבר, ביחסיה הטעונים עם הממשל האמריקני בעת הנוכחית?

בהמשך, מסביר מגן את עמדת רוסיה בנוגע למשבר הגרעין האיראני והאפשרות שאיראן תתחמש בנשק גרעיני וכיצד היא מנסה לשים לאיראן גבולות בתחום הגרעין ובתחום המעורבות הצבאית בסוריה?

לבסוף, מעריך מגן את טיב היחסים בין רוסיה לישראל, שלושים שנה אחרי כינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן, בעקבות כנס בנושא שנערך במכון בימים האחרונים.

‎הקלפים החדשים/ישנים בסוריה - אסד, הנשק הכימי והחיבוק הערבי

תא״ל (מיל.) אודי דקל, מנהל המכון וראש תוכנית המחקר סוריה, והחוקרת ד״ר כרמית ולנסי, מנהלת תוכנית המחקר סוריה, בשיחה על הפרסום בוושינגטון פוסט לפיו ישראל תקפה אתרים לייצור נשק כימי בסוריה: מדוע משטר אסד ממשיך לחתור לייצור נשק להשמדה המונית ומדוע ההסכם הבינ״ל שנועד למנוע זאת נכשל? כיצד התקיפה המיוחסת לישראל קשורה למו״מ עם איראן על הסכם הגרעין ואילו מסרים גלומים בה?

ובהקשר האזורי - מה גורם למדינות ערביות לנרמל את היחסים עם משטר אסד, כעשור לאחר שנותקו? האם יש מחלוקת בין מדינות ערב בעניין זה, ובפרט מה חושבים על התהליך באיחוד האמירויות? האם ישראל יכולה להפיק תועלת מחידוש הפעילות בסוריה של מדינות ערביות, שעם חלקן יש לה יחסים? וכיצד זה עשוי להשפיע על מאמצי ההתבססות של איראן בסוריה?

 

רוקדת על שתי חתונות? איחוד האמירויות: בין ישראל לאיראן

חוקר המכון ד״ר יואל גוז'נסקי על ביקורו ההיסטורי של רה"מ בנט באיחוד האמירויות ופגישתו עם יורש העצר והשליט בפועל, הנסיך מוחמד בן זאיד.

מה הרקע לביקור ומהם הנושאים שעמדו על סדר היום במהלכו? מה מסביר את הפנייה של איחוד האמירויות להידוק הקשרים הרשמיים עם ישראל, מצד אחד, ועם איראן, מהצד השני, בצל העימות הבינלאומי בסוגיית הגרעין? על מה מעיד ביקורו של הנסיך מוחמד בן זאיד באנקרה ופגישתו עם הנשיא ארדואן? כיצד כל המפגשים האלה משתלבים באסטרטגיה האזורית של איחוד האמירויות ובהפיכתה למדינה מרכזית באזור?

 

עימות אולימפי: החרם הדיפלומטי האמריקני על המשחקים האולימפיים בסין והתגובה בבייג'ין

גליה לביא, עמיתת מחקר ורכזת תוכנית ישראל-סין במכון, מסבירה את החלטת ממשל ביידן  להטיל חרם דיפלומטי על אולימפיאדת החורף בבייג'ין והצטרפותן של מדינות נוספות לחרם.

מדוע בחר הממשל האמריקני לבצע את המהלך הזה ומה הוא מנסה להשיג באמצעותו? כיצד מגיבים בסין? מה מאפיין את העימות בין שתי המעצמות בתקופת ממשל ביידן, בהשוואה לממשל טראפ ובאיזה תחומים נוספים הוא בא לידי ביטוי?