משדרים ביטחון

גליה לביא, עמיתת מחקר ורכזת תוכנית ישראל-סין במכון, מסבירה את החלטת ממשל ביידן  להטיל חרם דיפלומטי על אולימפיאדת החורף בבייג'ין והצטרפותן של מדינות נוספות לחרם.

מדוע בחר הממשל האמריקני לבצע את המהלך הזה ומה הוא מנסה להשיג באמצעותו? כיצד מגיבים בסין? מה מאפיין את העימות בין שתי המעצמות בתקופת ממשל ביידן, בהשוואה לממשל טראפ ובאיזה תחומים נוספים הוא בא לידי ביטוי?

חוקר המכון ד״ר יואל גוז'נסקי על ביקורו ההיסטורי של רה"מ בנט באיחוד האמירויות ופגישתו עם יורש העצר והשליט בפועל, הנסיך מוחמד בן זאיד.

מה הרקע לביקור ומהם הנושאים שעמדו על סדר היום במהלכו? מה מסביר את הפנייה של איחוד האמירויות להידוק הקשרים הרשמיים עם ישראל, מצד אחד, ועם איראן, מהצד השני, בצל העימות הבינלאומי בסוגיית הגרעין? על מה מעיד ביקורו של הנסיך מוחמד בן זאיד באנקרה ופגישתו עם הנשיא ארדואן? כיצד כל המפגשים האלה משתלבים באסטרטגיה האזורית של איחוד האמירויות ובהפיכתה למדינה מרכזית באזור?

תא״ל (מיל.) אודי דקל, מנהל המכון וראש תוכנית המחקר סוריה, והחוקרת ד״ר כרמית ולנסי, מנהלת תוכנית המחקר סוריה, בשיחה על הפרסום בוושינגטון פוסט לפיו ישראל תקפה אתרים לייצור נשק כימי בסוריה: מדוע משטר אסד ממשיך לחתור לייצור נשק להשמדה המונית ומדוע ההסכם הבינ״ל שנועד למנוע זאת נכשל? כיצד התקיפה המיוחסת לישראל קשורה למו״מ עם איראן על הסכם הגרעין ואילו מסרים גלומים בה?

ובהקשר האזורי - מה גורם למדינות ערביות לנרמל את היחסים עם משטר אסד, כעשור לאחר שנותקו? האם יש מחלוקת בין מדינות ערב בעניין זה, ובפרט מה חושבים על התהליך באיחוד האמירויות? האם ישראל יכולה להפיק תועלת מחידוש הפעילות בסוריה של מדינות ערביות, שעם חלקן יש לה יחסים? וכיצד זה עשוי להשפיע על מאמצי ההתבססות של איראן בסוריה?

לרגל חילופי השלטון בגרמניה, והשבעתה של ממשלה חדשה בראשותו של הקנצלר אולף שולץ, אחרי 16 שנות כהונת אנגלה מרקל - שגריר ישראל בגרמניה לשעבר וחוקר בכיר במכון, שמעון שטיין, מסביר מהן קווי מדיניות הפנים והחוץ של הממשלה החדשה, מהן מגמות ההמשכיות ומגמות השינוי ביחסים עם האיחוד האירופי, ארה"ב, רוסיה וסין? וגם – האם צפוי שינוי ביחס לישראל, הפלסטינים ואיראן?

בעקבות הסכם מים תמורת חשמל, שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות האמירויות –

מסביר חוקר המכון הבכיר, ושגריר ישראל בירדן לשעבר ד"ר עודד ערן, מהן המשוכות שצריכות שתי המדינות לעבור בדרך ליישום ההסכם? מה צפויה להיות התועלת בצירוף הפלסטינים לפרויקט? מה מסביר את הפער בין השלטון לרחוב הירדני וכיצד הסתיים הדיון בפרלמנט הירדני בנושא?

יחסי ישראל-ירדן

בעקבות הסכם מים תמורת חשמל, שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות האמירויות –

מסביר חוקר המכון הבכיר, ושגריר ישראל בירדן לשעבר ד"ר עודד ערן, מהן המשוכות שצריכות שתי המדינות לעבור בדרך ליישום ההסכם? מה צפויה להיות התועלת בצירוף הפלסטינים לפרויקט? מה מסביר את הפער בין השלטון לרחוב הירדני וכיצד הסתיים הדיון בפרלמנט הירדני בנושא?

מעבר לרשת: אתגרים אזוריים מרכזיים לשנת 2022 - ״הדטאנט המזרח תיכוני״ והקריסה הכלכלית

חוקרת המכון אורית פרלוב מנתחת הפעם בפינתה את שני האתגרים המרכזיים העולים מתוך השיח בחברה הערבית ברשתות החברתיות, שימשיכו ללוות אותנו גם בשנת 2022.

האתגר הראשון הופיע עם יציאת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן - דבר שנתפס בראייה ציבורית אזורית כסיום ״המנדט האמריקאי״ במזרח התיכון, שלווה בקרב הציבור הערבי בתחושות עזות של בגידה ונטישה מצד ארצות הברית. כעת, השיח הוא על ״הדטאנט המזרח תיכוני״ - מרוץ דיפלומטי-אזורי נרחב להפשרת המתיחות בין מדינות האזור וניסיון למנוע הסלמה. האם באמת מנהיגי ערב יתנחמו אלו בזרועות אלו, או שמא צפויה לנו שנה מאתגרת?

האתגר השני העומד במרכז השיח הציבורי הוא המשך והחרפת המשברים הכלכליים באזור: קריסת הלירה הטורקית, הריאל האיראני, הלירה הסורית והלירה הלבנונית. כל זאת, יחד עם העמקת השחיתות, התרופפות המשילות, והמחסור בלחם, עבודות, דלק וגז בישול - מהווים אתגרים בולטים בשיח האזורי שימשיכו ללוות אותנו גם בשנה האזרחית הבאה.

ממשלה חדשה בגרמניה

לרגל חילופי השלטון בגרמניה, והשבעתה של ממשלה חדשה בראשותו של הקנצלר אולף שולץ, אחרי 16 שנות כהונת אנגלה מרקל - שגריר ישראל בגרמניה לשעבר וחוקר בכיר במכון, שמעון שטיין, מסביר מהן קווי מדיניות הפנים והחוץ של הממשלה החדשה, מהן מגמות ההמשכיות ומגמות השינוי ביחסים עם האיחוד האירופי, ארה"ב, רוסיה וסין? וגם – האם צפוי שינוי ביחס לישראל, הפלסטינים ואיראן?

חוקרת המכון אורית פרלוב מנתחת הפעם בפינתה את שני האתגרים המרכזיים העולים מתוך השיח בחברה הערבית ברשתות החברתיות, שימשיכו ללוות אותנו גם בשנת 2022.

האתגר הראשון הופיע עם יציאת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן - דבר שנתפס בראייה ציבורית אזורית כסיום ״המנדט האמריקאי״ במזרח התיכון, שלווה בקרב הציבור הערבי בתחושות עזות של בגידה ונטישה מצד ארצות הברית. כעת, השיח הוא על ״הדטאנט המזרח תיכוני״ - מרוץ דיפלומטי-אזורי נרחב להפשרת המתיחות בין מדינות האזור וניסיון למנוע הסלמה. האם באמת מנהיגי ערב יתנחמו אלו בזרועות אלו, או שמא צפויה לנו שנה מאתגרת?

האתגר השני העומד במרכז השיח הציבורי הוא המשך והחרפת המשברים הכלכליים באזור: קריסת הלירה הטורקית, הריאל האיראני, הלירה הסורית והלירה הלבנונית. כל זאת, יחד עם העמקת השחיתות, התרופפות המשילות, והמחסור בלחם, עבודות, דלק וגז בישול - מהווים אתגרים בולטים בשיח האזורי שימשיכו ללוות אותנו גם בשנה האזרחית הבאה.

חוקרי המכון הבכירים, סימה שיין ואלדד שביט, בשיחה מרתקת על כל מה שרציתם לדעת בנוגע להתקדמות בפרויקט הגרעין האיראני ולשיחות הנערכות בווינה בין המעצמות לרפובליקה האסלאמית. מהן ההתפתחויות האחרונות בשיחות על החזרה להסכם הגרעין ומהן עמדות הצדדים? מהם התרחישים האפשריים העולים מהשיחות? מהן הדאגות של ישראל וכיצד היא מגיבה למתרחש בבירה האוסטרית? וגם – היכן עומדת עכשיו תוכנית הגרעין האיראנית ומהו המרחק של משטר האייתולות מפצצה?

האסטרטגיה החדשה של חמאס: בין פיגוע הירי בירושלים לתשתית הטרור בגדה

חוקר המכון הבכיר, ד"ר קובי מיכאל, על מה שניתן להבין מפיגוע הטרור בירושלים ומחשיפת תשתית חמאס בגדה על האסטרטגיה שמעצב הארגון בעקבות מבצע "שומר החומות". עד כמה ההתמודדות הישראלית עם המציאות הביטחוניות כיום משקפת את הפנמת השינויים בצד הפלסטיני? מהם האתגרים הייחודיים לעיר ירושלים, בהקשר זה, ומהו המענה הדרוש?

משבר העצורים באיסטנבול: הסיבות, ההתרחשויות ועתיד יחסי ישראל-טורקיה

חוקרת המכון הבכירה, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסכמת את פרשת מעצרם של בני הזוג אוקנין באיסטנבול ושחרורם כעבור שמונה ימים, בעקבות מגעים מדיניים בין ישראל לטורקיה: האם הייתה יד מכוונת במעצר ומה עמד ברקע לו? מה ידוע על האופן שבו הסתיים המשבר ואיזה תפקיד מילאה במהלכו התקשורת? מה ניתן לצפות בעתיד הקרוב לגבי טיב היחסים בין ישראל לטורקיה? וגם: ממה נובעת הצניחה החדה בערך הלירה הטורקית ומהן השלכותיה במישור הכלכלי ובמישור הפוליטי?

אנטישמיות בארה"ב בעקבות מבצע "שומר החומות"

חוקרי המכון שחר עילם ותום אשד מנתחים את גל האנטישמיות ששטף את ארה"ב במאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות" ומיד אחריו. מה ניתן ללמוד מהאירועים המדוברים על תופעת האנטישמיות בארצות הברית? עד כמה הם חריגים ביחס לאירועים מסוג זה שהתרחשו בעבר? מה היו התגובות לגל האנטישמיות בארה"ב? ומהן ההשפעות על קהילת יהודי ארה"ב ועל ישראל, בדגש על מידת התמיכה בה בשלטון האמריקני כיום?

חוקרי המכון שחר עילם ותום אשד מנתחים את גל האנטישמיות ששטף את ארה"ב במאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות" ומיד אחריו. מה ניתן ללמוד מהאירועים המדוברים על תופעת האנטישמיות בארצות הברית? עד כמה הם חריגים ביחס לאירועים מסוג זה שהתרחשו בעבר? מה היו התגובות לגל האנטישמיות בארה"ב? ומהן ההשפעות על קהילת יהודי ארה"ב ועל ישראל, בדגש על מידת התמיכה בה בשלטון האמריקני כיום?