משדרים ביטחון

תמרור אזהרה ביחסי ישראל-ארה"ב: הסוגיה הפלסטינית

מנהל המכון, תא״ל (מיל.) אודי דקל, החוקר הבכיר השגריר ד״ר עודד ערן ונועה שוסטרמן, עוזרת מחקר ורכזת התכנית יחסי ישראל-פלסטינים, דנים במשמעויות הצעד הראשון שנקטה ממשלת בנט בתחום הבנייה בשטחים - התוכנית לבניית 3,000 יחידות דיור מעבר לקו הירוק, וכן 1,300 יחידות דיור לפלסטינים בשטחי C - ותגובת ארה״ב לצעד זה.

האם אפשר להצביע על מדיניות ברורה של הממשלה הנוכחית בנושא? האם ההחלטה יכולה להשפיע על הסיוע האמריקני לישראל? ומהי המדיניות האמריקאית הרצויה בסוגיה? וגם - איך הפלסטינים מתייחסים לממשלה הנוכחית בישראל? ואיך ניתן למנוע משבר עתידי עם ארה"ב בעניין הפלסטינים?

ביטחון לאומי בעידן הדיגיטלי: מה חושב הציבור?

מה חושב הציבור הישראלי על סוגיות של ביטחון לאומי ועל הטיפול התקשורתי בהן, בעידן הדיגיטלי? בעניינים האלה עוסק מחקר דעת הקהל האחרון שנערך על ידי המכון, בשיתוף מכון מדגם, במסגרת מדד הביטחון הלאומי. על הממצאים שהוצגו זה מכבר בכנס "ביטחון לאומי אמת ואמון: הקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי", ד"ר ציפי ישראלי, ראש התכנית לחקר דעת קהל וביטחון לאומי במכון, מתארחת בתכנית היום ומנתחת: מהי המגמה הבולטת והמסקרנת ביותר שעולה מן המחקר? מה אנחנו מגלים על תפיסת הציבור לגבי עימות צבאי - בעקבות "שומר החומות" – בנוגע למהו ניצחון? ומה הייתה זירת הלחימה המרכזית בעימות האחרון לתפיסת הציבור?

מנהל המכון, תא״ל (מיל.) אודי דקל, החוקר הבכיר השגריר ד״ר עודד ערן ונועה שוסטרמן, עוזרת מחקר ורכזת התכנית יחסי ישראל-פלסטינים, דנים במשמעויות הצעד הראשון שנקטה ממשלת בנט בתחום הבנייה בשטחים - התוכנית לבניית 3,000 יחידות דיור מעבר לקו הירוק, וכן 1,300 יחידות דיור לפלסטינים בשטחי C - ותגובת ארה״ב לצעד זה.

האם אפשר להצביע על מדיניות ברורה של הממשלה הנוכחית בנושא? האם ההחלטה יכולה להשפיע על הסיוע האמריקני לישראל? ומהי המדיניות האמריקאית הרצויה בסוגיה? וגם - איך הפלסטינים מתייחסים לממשלה הנוכחית בישראל? ואיך ניתן למנוע משבר עתידי עם ארה"ב בעניין הפלסטינים?

מה חושב הציבור הישראלי על סוגיות של ביטחון לאומי ועל הטיפול התקשורתי בהן, בעידן הדיגיטלי? בעניינים האלה עוסק מחקר דעת הקהל האחרון שנערך על ידי המכון, בשיתוף מכון מדגם, במסגרת מדד הביטחון הלאומי. על הממצאים שהוצגו זה מכבר בכנס "ביטחון לאומי אמת ואמון: הקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי", ד"ר ציפי ישראלי, ראש התכנית לחקר דעת קהל וביטחון לאומי במכון, מתארחת בתכנית היום ומנתחת: מהי המגמה הבולטת והמסקרנת ביותר שעולה מן המחקר? מה אנחנו מגלים על תפיסת הציבור לגבי עימות צבאי - בעקבות "שומר החומות" – בנוגע למהו ניצחון? ומה הייתה זירת הלחימה המרכזית בעימות האחרון לתפיסת הציבור?

קול האמת על פייק ניוז: סוד הקסם הדיגיטלי של טייוואן

מהו סוד הקסם הטייוואני שאפשר למדינה להתמודד עם הקורונה בלי סגרים, בלי בקשות שהועברו מטעם מחלקת הסייבר של טייוואן לפייסבוק למחוק תכנים המכילים דיסאינפורמציה על החיסונים ובלי איכוני שב״כ ומעקב אחרי אזרחים? איך בכל זאת התמודדה המדינה בת 23 מיליון האזרחים בהצלחה עם הקורונה באופן מרשים? שר.ת הדיגיטל הטייוואני.ת, אודרי טאנג, והחזון שהיא/הוא מוביל.ה הם חלק מהתשובה, יחד עם מנגנונים ייחודיים שפותחו במדינה. טאנג העניק.ה לנו ריאיון מיוחד בכנס השנתי של תוכנית ליפקין שחק.

הפעם בפינתנו, ועל רקע הראיון, חוקרות המכון ענבל אורפז וד״ר תומר שדמי בוחנות את סוד הקסם הדיגיטלי הטייוואני והאם חלק מהרכיבים שלו יכולים לסייע לנו בעיצוב מדיניות שמתאימה לישראל?

למי להאמין? שקיפות מול ביטחון לאומי

מהו המאזן הרצוי בין שמירה על הביטחון הלאומי ובין הדרישה הגוברת לשקיפות דמוקרטית בישראל? כיצד נקבעים הגבולות של סודיות למול שקיפות ודיון ציבורי בסוגיות ביטחוניות? האם המצב מאוזן או שאנו נמצאים במצב של סודיות-יתר? מהי תפקידה של התקשורת בסיקור ופרסום פרשות רגישות? האם ניתן לשמור על סודות בעידן הדיגיטלי? ומהי השפעת השיח הציבורי הגלוי על החברה בישראל?

כחלק מהכנס השנתי של תכנית המחקר ע״ש אמנון ליפקין-שחק, "ביטחון, אמת ואמן: הקרב על העידן הדיגיטלי", התקיים מושב שדן בסוגיות הללו. תא"ל (מיל') איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר הנחה את המושב, ובו השתתפו: הח"כ לשעבר עפר שלח, עמית מחקר בכיר במכון; תא"ל (מיל) סימה וואקנין גיל, הצנזורית הראשית לשעבר והבעלים של Strategic Impact; ניר בן משה, חוקר בכיר במכון וראש המלמ"ב לשעבר; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; נורית קנטי, עיתונאית גלי צה"ל ויו"ר ארגון העיתונאים בישראל; נעה לנדאו- עיתונאית "הארץ"; עו"ד אביגדור פלדמן, פובליציסט ועורך דין למשפט פלילי וזכויות אדם; אור-לי ברלב, עיתונאית עצמאית ואקטיביסטית.

האזינו למושב כאן אצלנו בפודקאסטרטגי

מהו המאזן הרצוי בין שמירה על הביטחון הלאומי ובין הדרישה הגוברת לשקיפות דמוקרטית בישראל? כיצד נקבעים הגבולות של סודיות למול שקיפות ודיון ציבורי בסוגיות ביטחוניות? האם המצב מאוזן או שאנו נמצאים במצב של סודיות-יתר? מהי תפקידה של התקשורת בסיקור ופרסום פרשות רגישות? האם ניתן לשמור על סודות בעידן הדיגיטלי? ומהי השפעת השיח הציבורי הגלוי על החברה בישראל?

כחלק מהכנס השנתי של תכנית המחקר ע״ש אמנון ליפקין-שחק, "ביטחון, אמת ואמן: הקרב על העידן הדיגיטלי", התקיים מושב שדן בסוגיות הללו. תא"ל (מיל') איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר הנחה את המושב, ובו השתתפו: הח"כ לשעבר עפר שלח, עמית מחקר בכיר במכון; תא"ל (מיל) סימה וואקנין גיל, הצנזורית הראשית לשעבר והבעלים של Strategic Impact; ניר בן משה, חוקר בכיר במכון וראש המלמ"ב לשעבר; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; נורית קנטי, עיתונאית גלי צה"ל ויו"ר ארגון העיתונאים בישראל; נעה לנדאו- עיתונאית "הארץ"; עו"ד אביגדור פלדמן, פובליציסט ועורך דין למשפט פלילי וזכויות אדם; אור-לי ברלב, עיתונאית עצמאית ואקטיביסטית.

האזינו למושב כאן אצלנו בפודקאסטרטגי

מהו סוד הקסם הטייוואני שאפשר למדינה להתמודד עם הקורונה בלי סגרים, בלי בקשות שהועברו מטעם מחלקת הסייבר של טייוואן לפייסבוק למחוק תכנים המכילים דיסאינפורמציה על החיסונים ובלי איכוני שב״כ ומעקב אחרי אזרחים? איך בכל זאת התמודדה המדינה בת 23 מיליון האזרחים בהצלחה עם הקורונה באופן מרשים? שר.ת הדיגיטל הטייוואני.ת, אודרי טאנג, והחזון שהיא/הוא מוביל.ה הם חלק מהתשובה, יחד עם מנגנונים ייחודיים שפותחו במדינה. טאנג העניק.ה לנו ריאיון מיוחד בכנס השנתי של תוכנית ליפקין שחק.

הפעם בפינתנו, ועל רקע הראיון, חוקרות המכון ענבל אורפז וד״ר תומר שדמי בוחנות את סוד הקסם הדיגיטלי הטייוואני והאם חלק מהרכיבים שלו יכולים לסייע לנו בעיצוב מדיניות שמתאימה לישראל?

האם לבנון בדרך למלחמת אזרחים?

חוקרת המכון הבכירה אורנה מזרחי, מסבירה את המצב הפנימי הרעוע בלבנון, על תקרית הירי הקטלנית בבירות: מדוע חקירת הפיצוץ בנמל בירות בשנה שעברה הפכה כשלעצמה לעניין נפיץ? ממה מוטרד נסראללה וכיצד הוא הגיב על תקרית הירי? האם התרחיש של גלישה למלחמת אזרחים הוא ריאלי? האם יש לישראל סיבה לחשוש מכך שחזבאללה ייזום הסלמה בגבול הצפון, עקב ההתפתחויות הללו?

רעידת אדמה הרסנית בישראל: לא שאלה של "האם" – אלא "מתי"

רעידת אדמה קטלנית בישראל היא תרחיש שמהווה איום משמעותי על הביטחון הלאומי והחוסן של ישראל – ובכל זאת, עד כה המדינה אינה נערכת כנדרש לכך. ד״ר תא״ל (מיל.) אריאל היימן, חוקר בכיר אורח במכון, מסביר מדוע רעידת אדמה הרסנית, שעלולה לגרום למותם של אלפים, בוודאות תתרחש בישראל – גם אם אין אפשרות לחזות במדויק את מועד התרחשותה, מה יש לעשות כדי להיערך לתרחיש הזה ומדוע מצב ההיערכות הנוכחי בישראל אינו מספק, על אף כמה "נקודות אור" שאפשר לזהות בשנים האחרונות.

להרחבה:

https://www.inss.org.il/he/publication/earthquake-in-israel/

מעבר לרשת: הבחירות הדרמטיות בעיראק

חוקרת המכון אורית פרלוב מסכמת השבוע בפינתה את תוצאות הבחירות בעיראק שנערכו ב-10 באוקטובר: החל מהפתעות הבחירות – כוחם של העצמאיים, הצלחת הנשים, שובם של הסונים לזירה הפוליטית וחזרת מפלגתו של מנהיג הכורדים לתמונה – דרך ״קמפיין החרם הגדול״ ואחוז ההצבעה הנמוך ביותר מאז נפילת משטר סדאם חוסיין, ועד ניצחונו המוחץ של המחנה הלאומי בראשות אל-צדר על המחנה הפרו-איראני בראשותו של אל-אמירי - האם איראן תאפשר את הקטנת השפעתה הפוליטית בפרלמנט העיראקי? וגם: האם 2022 תהיה שנת הנסיגה האמריקאית מעיראק (וסוריה)?

חוקרת המכון הבכירה אורנה מזרחי, מסבירה את המצב הפנימי הרעוע בלבנון, על תקרית הירי הקטלנית בבירות: מדוע חקירת הפיצוץ בנמל בירות בשנה שעברה הפכה כשלעצמה לעניין נפיץ?  ממה מוטרד נסראללה וכיצד הוא הגיב על תקרית הירי? האם התרחיש של גלישה למלחמת אזרחים הוא ריאלי? האם יש לישראל סיבה לחשוש מכך שחזבאללה ייזום הסלמה בגבול הצפון, עקב ההתפתחויות הללו?

רעידת אדמה קטלנית בישראל היא תרחיש שמהווה איום משמעותי על הביטחון הלאומי והחוסן של ישראל – ובכל זאת, עד כה המדינה אינה נערכת כנדרש לכך. ד״ר תא״ל (מיל.) אריאל היימן, חוקר בכיר אורח במכון, מסביר מדוע רעידת אדמה הרסנית, שעלולה לגרום למותם של אלפים, בוודאות תתרחש בישראל – גם אם אין אפשרות לחזות במדויק את מועד התרחשותה, מה יש לעשות כדי להיערך לתרחיש הזה ומדוע מצב ההיערכות הנוכחי בישראל אינו מספק, על אף כמה "נקודות אור" שאפשר לזהות בשנים האחרונות.

להרחבה:

https://www.inss.org.il/he/publication/earthquake-in-israel/

חוקרת המכון אורית פרלוב מסכמת השבוע בפינתה את תוצאות הבחירות בעיראק שנערכו ב-10 באוקטובר: החל מהפתעות הבחירות – כוחם של העצמאיים, הצלחת הנשים, שובם של הסונים לזירה הפוליטית וחזרת מפלגתו של מנהיג הכורדים לתמונה – דרך ״קמפיין החרם הגדול״ ואחוז ההצבעה הנמוך ביותר מאז נפילת משטר סדאם חוסיין, ועד ניצחונו המוחץ של המחנה הלאומי בראשות אל-צדר על המחנה הפרו-איראני בראשותו של אל-אמירי - האם איראן תאפשר את הקטנת השפעתה הפוליטית בפרלמנט העיראקי? וגם: האם 2022 תהיה שנת הנסיגה האמריקאית מעיראק (וסוריה)?