בשנת 2004 התרחש אחד האסונות הטבע הגדולים ביותר, כשגלי האוקיינוס ההודי התנפצו על הכפרים האינדונזים השקטים בצונאמי אדיר שגבה את חייהם של למעלה מ-280 אלף נפשות, והותיר מאות אלפים ללא קורת גג. יוזמה מעניינת החלה רוקמת עור וגידים זמן קצר אחרי האסון, ומשלחת של מתנדבים, חסרת כל ניסיון או הכשרה טיפולית נשלחה לאחד הכפרים, כשמשימתם היחידה והפשוטה

מעניין לחשוב מה יש בה, בהקשבה שיש לה ערך תרפי כזה. האם זו העובדה שאנחנו מקבלים את הבמה, יכולים לומר מה שאנחנו רוצים ולהרגיש שאנו באמת מובנים? האם זו ההרגשה שאדם אחר בעדנו? האם זו ההכרה שאנחנו ורגשותנו מוכרים ומוכלים? לא מפתיע, אם כן ששנים ארוכות של מחקר עדיין מנסות להבין את הקסם שטומת בחובה הקשבה אמיתית. יש להקשבה יתרונות רבים כל כך, גם לצד המקשיב, וגם לצד הדובר. היא הופכת את עולמם של השניים להיות קרוב יותר, רעיונית ורגשית. היא מאתגרת ומקרבת ביניהם. ועדיין עד גיל מאוחר מאוד אנחנו לא לומדים באמת להקשיב. הקשבה היא כמו אימון כוח וסיבולת, יש לתרגל אותה, להיכשל בה, ולהחליט לנסות שוב. להכניס ממנה מנות קטנות ואיכותיות מידי יום, ולאט לאט להעלות את המינון. היא אינה פשוטה, במיוחד בקצב החיים שאנו מחזיקים בו, במיוחד עם האנשים הקרובים אלינו ובמיוחד בנושאים אליהם אנחנו רגישים. לכן בשידור היום ננסה לעמוד על הדרכים להקשיב נכון, נופתע מזריקת החיוביות המרוכזת שתועבר אלינו, וגם נצחק מאירועי חיים שקורים לכולם. הזמנה לשקט, כבר מתחילים.

עורך סאונד: שי זינגרמן

אוהבים את הפודקאסט? מוזמנים לקבל ממני כל מוצ״ש מייל עם תובנות וכלים מהפסיכולוגיה החיובית. הירשמו דרך האתר: http://www.judithkatz.me/newsletter

לקריאה נוספת:

קצת אמפתיה בבקשה

כך תהפכו למקשיבים טובים יותר

זה לא מה שאתה חושב- כך תגרמו לאנשים להסכים אתכם