דמיינו את התסריט הבא: אתם צופים בגיבור סרט דרמה שסובל מקללה נוראית שהוא ירש מאבות אבותיו. הוא אינו מסוגל לטעום באמת אף אחד מהמאכלים שהוא אוכל, אינו מסוגל להריח את הריחות סביבו, אינו מסוגל להיות מרוכז בדבר אחד לאורך זמן, גם אם הוא מאוד רוצה להקשיב או להתבונן. הגיבור המסכן שלנו גם אינו מסוגל לפתח קשרים עמוקים עם בני האדם שסביבו, וחווה עצבות גדולה ואכזבה מרה בכל אירוע ומקום שהוא נמצא בו, לא משנה כמה אוטופית הסיטואציה בו הוא נמצא, או מרהיבה התפאורה סביבו. האם יצא לכם פעם שלא להקשיב למה שבן שיחתכם ניסה להגיד כיוון שהייתם עסוקים בקריאת הודעה ממכר אחר? או שאולי כלל לא הרגשתם את טעמה של ארוחת הצהריים האחרונה כי הייתם עסוקים בהשבה למיילים שהצטברו לכם? יתכן גם כי חוויתם אכזבה מסוימת, ותחושת שעמום כללית נוכח האירוע הסתמי בו הייתם אתם, לעומת המסיבה הנהדרת שהפסדתם.

FOMO, או בשמו העברי, הפחד מהחמצה, גורם לנו לסבול מתסמינים דומים לגיבור המומצא והטרגי עליו קראתם ממש עכשיו. הוא מצוי בקרב 75% מהמבוגרים הצעירים בני ה-20-40, ומשפיע על חייהם בצורה משמעותית. הוא פוגע בשביעות הרצון שלהם, גורם לפגיעה במערכות היחסים שלהם, ואפילו הופך את המחשבה שלהם להיות איטית ומסורבלת וגוזל מהם את היצירתיות. נפגשתי לשיחה עם מלי אלקובי, מחברת הספר "גיבורי-על והורמונים", מפתחת שיטת "שדה התעופה", ומרצה על איזון בעבודה לשיחה פתוחה על התופעה שהייתה קיימת מאז ימי האדם הקדמון, אך צוברת תאוצה בעידן הרשתות החברתיות. יחד ננסה להבין ממה מורכבת התופעה, מהם המחירים שהיא גובה מאיתנו, כיצד היא משפיעה על המשפחות ובני הזוג שלנו וכיצד ניתן להתמודד איתה בעזרת שלוש שאלות פשוטות.

עורך סאונד: שי זינגרמן

אוהבים את הפודקאסט? מוזמנים לקבל ממני כל מוצ״ש מייל עם תובנות וכלים מהפסיכולוגיה החיובית. הירשמו דרך האתר: http://www.judithkatz.me/newsletter

לקריאה נוספת:

תראו מה שהפחד מהחמצה עושה לכם

מה שמניע את דן אריאלי יעזור גם לכם להגביר מוטיבציה