יוצא לשמוע לאחרונה המון על העניין שלג׳וניורים מאוד קשה למצוא את העבודה הראשונה בתחום. האמת היא שבדרך כלל כל מה שצריך זה מישהו אחד, שיתן לנו הזדמנות אחת. אחר כך הדברים מתגלגלים... אבל אם נכנס רגע לנעליים של חברות או מנהלי צוותים - למה שיהיה להם כדאי לגייס ג׳וניורים שאין להם תשובות להכל? למה שלא ״ישתפשפו קצת״ במקום אחר ואז יבואו?

תום יגב, שהוא דיזיין דירקטור בחברת מובאו, טוען שג׳וניורים זה דווקא בדיוק מה שהוא מחפש. כי להם יש משהו שאחרי כמה שנים בתחום לפעמים הולך לאיבוד - רעב. ולדעתו זה חלק חשוב לא פחות מהנסיון. בפרק ״איך להכשיר ג׳וניורים״, תום ועדי דברו על כל הסיבות שדווקא כן כדאי להעסיק ג׳וניורים. איך בתור מעצב.ת בתחילת הדרך אפשר בכל זאת להביא הרבה ערך לשולחן, איך בכלל אפשר לדעת מה זה עיצוב טוב, ולמה חשוב לא לפחד לטעות.

האזנה נעימה 🎧