יש משהו מאוד מספק להיות בתחילת דרך של מוצר. יש עוד המון מה לעשות, יש הרבה כיוונים שונים לבחון, ולשינויים שאנחנו עושים יש פוטניציאל להשפיע על חווית המשתמש באופן עמוק. כמובן שחשוב גם לדבר על איך אנחנו לא מאבדים את הקצב המהיר ואת העבודה על דברים משמעותיים גם כאשר אנחנו עובדים על מוצר וותיק - אבל זה כבר נושא לפרק אחר…

בפרק ״המרת מסורת לחדשנות - שיטות עבודה בבנק הדיגיטלי OneZero״, אירחתי את הגר ויסקינד, שהיא ה head of design ב־One Zero, ודברנו על האתגרים בעיצוב מוצר פיננסי -  על המשימה העיקרית שלהם שהיא חינוך שוק, איך אפשר לייצר טראסט דרך עיצוב, ולמה הכל חייב לקרות מהר.

הגר מסבירה שהם נמצאים ב OneZero בסיטואציה שהם כל הזמן בוחנים שיטות עבודה שבהן הם יכולים גם לייצר הרבה השפעה, וגם לעשות את זה מהר. זה מאוד חשוב להם כי הם עובדים על מוצר שהוא למעשה בנק. בנק זה לא דבר חדש. לכל אחד ואחת יש בנק, עם הקונבנציות המוכרות, האהובות, השנואות, אבל בעיקר - הידועות. המשימה לעצב בנק דיגיטלי שאין בו את הגורם האנושי הוא אתגר שצריך להיות בתוכו יצירתיים ואג׳יליים. הגר והצוות הבינו את זה, ויצרו לעצמם שיטות עבודה שתומכות בצרכים שלהם.

אחת מההבנות היתה שאחד מהדברים החשובים הוא לקבל פידבקים מהירים מהמשתמשים שלהם. הם פתחו קבוצת פייסבוק לכל המשתמשים שלהם, ושם מעודדים אותם לכתוב פידבקים ולשתף מהחוויות שלהם. בצורה זאת יצרו שני דברים חשובים - הראשון הוא שירות לקוחות מצויין, והשני הוא ערוץ ישיר עם הלקוחות ועל ידי כך איסוף פידבקים מהירים מהשטח. הרבה מהפידבקים האלו נכנסים באופן מיידי לתכנית העבודה, מתוך הבנה שאלו הדברים שייצרו אימפקט חיובי ואפקטיבי.

עוד אתגר מעניין שהגר דיברה עליו הוא על איך יוצרים חווית משתמש מוכרת ונכונה בתוך עולם חדשני. אז אמנם חוויה של יצירת הבנק היא חדשה בעולם הדיגיטלי, אבל העולם הדיגיטלי הוא לא חדש. לכן פיתרון של לקיחת השראות דווקא ממוצרי יום יום מוכרים - ג׳ימייל, פייסבוק, וואטצאפ - הוא מאוד נכון במקרה שלהם. אלו מוצרים שכולנו משתמשים בהם, והם עובדים לכל שכבות הגיל וההבנה הטכנולוגית. הגר הסבירה שהם לא רק לוקחים מהמוצרים האלו השראות, אלא גם לומדים מהטעויות של המוצרים שהאלו על ידי בחינה שלהם לאורך זמן, וכבר מיישמים את הלמידות מראש.

** הגר נתנה טיפ מצויין לאתר רפרנסים שמאגד צילומי מסך של אפליקציות פינטק בשם 11:FS.

שירה נטוביץ' אשכנזי היא חוקרת חווית משתמש ב-Honeywell, אחת ממקימות קהילת UXR Lounge, מלמדת, ממנטרת ומרצה. בפרק ״יצירתיות בעולם של מחקר חווית משתמש״ שירה ועדי לוין מדברות על יצירתיות בעולם של מחקר חווית משתמש - איך אפשר לחשוב בצורה מקורית על אתגרים שיש לנו, על דרכים יצירתיות להעברת תובנות מחקר, ואפילו על התמודדות עם ביקורת והתקפי חרדה.

הדוגמא הראשונה שלקחתי מהפרק על חשיבה יצירתית, יכולה להראות אפילו מובנת מאליה בדיעבד, אבל חשובה - שירה והצוות שלה עובדים על מערכת לניטור מכונות במפעלים, והמשתמשים העיקריים שלה אלו אנשי התחזוקה במפעל. שירה הסבירה שכדי לבצע את התפקיד שלה טוב, היא חייבת להכיר מצוין את המשתמשים שלה - המוטיבציות, האתגרים, דרכי החשיבה שלהם, וכו׳. כשהבינה שלא תוכל להגיע לארה״ב לבקר את המשתמשים שלה במפעל של הלקוח, היא לא ויתרה ומייד חשבה מה כן תוכל לעשות, והבינה שהפיתרון פשוט - לבקר במפעלים בארץ שידמו את הפרסונות שאותם רצתה לפגוש. שם היתה לה חוויה מדהימה ומלמדת, שהשפיעה עמוקות על ההבנה שלה את המשתמשים.

בעבודה שלה, חלק משמעותי ממש שהיא עושה כחוקרת זה להציג תובנות קצרות ומדוייקות מתוך מחקרים ארוכים שעורכת. היא מקפידה לחשוב מחוץ לקופסה כדי להעביר תובנות מחקר בצורה שתשאיר חותם. שירה מספרת שיום אחד, קבלה פידבק על כך שהיא צריכה לשפר את יכולות הסטוריטלינג שלה. אמנם מופתעת היא לקחה את הפידבק במלוא הרצינות, וזה רק דרבן אותה יותר להוכיח שהיא דווקא כן יודעת לספר סיפורים בצורה מעניינת. מה שעשתה זה שבהצגה הבאה שעשתה לצוות שלה בו היתה צריכה להציג תובנות מחקר על פרסונה חשובה במוצר, היא ערכה ראיון עם אותה פרסונה סינטטית - היא והפרסונה בכאילו ראיון אמיתי שמסכם את כל התובנות שלה, ואותו הציגה לכולם. המהלך הזה הוכיח את עצמו כזכיר, ואח״כ היה דיבור על הרידאווט שלה - וזה בדיוק מה שרצתה שיקרה.

אני חייבת לסיים בקטע שממש נגע בי, בו שירה שיתפה בפתיחות על כישלון שחוותה, ועל ההחלטה להוריד את עצמה בדרגה בתפקיד בעבודה כמעצבת, כדי לשמור על השקט הנפשי שלה. המעשה הזה הדגים את המודעות העצמית שלה, והראה כיצד חשיבה יצירתית יכולה להוביל גם להחלטות אמיצות בחיים האישיים. זהו סיפור שמזכיר לנו את החשיבות של איזון נכון בין עבודה לחיים, ואת הכוח שבקבלת החלטות מתוך קשב פנימי אמיתי.

בפרק הזה שזורות תובנות ושיטות יצירתיות שיכולות לעזור לכל אחד ואחת מאיתנו להעביר מידע בצורה מעניינת - גם כמעצביםות וגם חוקריםות!

עריכה: מרינה ברודסקי

לינק לקבוצת המיטאפים של UXR Lounge: https://chat.whatsapp.com/IRdYELLW2CX1zvBfPaiifR

עמוד הלינקדאין: https://www.linkedin.com/company/uxr-lounge/

עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61558931235787&mibextid=LQQJ4d

האם יצא לכםן לחשוב על הפוטנציאל האמיתי של אווטארים דיגיטליים? כאלה שאפשר לדבר איתם בזמן אמת והם מגיבים לנו? ככל שעובר הזמן הגבול בין העולם הווירטואלי למציאות מטשטש, בייחוד שמדברים על דמויות שנראות כמונו, נשמעות כמונו, ויש להן מימיקות כמו שלנו. בפרק הזה אירחתי את תומר צוקר, שהוא VP Marketing ב D-ID, ודיברנו על התהליך של בניית האווטארים, היישום שלהם במוצרים והפוטנציאל הגדול בטכנולוגיה הזו.

ב D-ID פיתחו אווטארים שאפשר להגדיר להם מראה, אישיות ולאמן אותם על בסיס ידע מסויים, וכך אפשר לדבר איתם בזמן אמת, והם עונים בקול ובסגנון שלהם. שוחחנו על האלמנטים השונים שניתן לשנות באווטארים – מראה, דיבור, מחוות, ואיך הם משפיעים על התפיסה שלנו אותם. זה קריטי במיוחד שחושבים על התאמת האווטארים לתרבויות ושפות שונות.

דברנו על השימושים השונים של האוואטרים על ידי חברות עסקיות ומשתמשים פרטיים, ואיך אנחנו יכולים לשלב אותם במוצרים שלנו. תומר סיפר על השפעת האוואטרים על חוויית המשתמש, ואיך הם יכולים לשנות את האופן בו אנחנו מתקשרים עם מוצרים דיגיטליים, ולהביא את האינטראקציה איתם לרמה חדשה של אינטראקטיביות ודינמיות. אחת הדוגמאות המגניבות שדיברנו עליהן הייתה איך אווטארים גנרטיביים יכולים להשתלב באפליקציות למידה. דמיינו מנטור דיגיטלי שנראה אנושי שמעביר לנו את מהלך השיעורים לפי תסריט מוגדר מראש, וכאשר מגיעים לאימון, אותו מנטור עונה לנו על שאלות בצורה חופשית בזמן אמת. המוח האנושי גורם לנו לבטוח בו כי אנחנו מרגישים שאנחנו כבר מכירים אותו. גם אם אנחנו יודעים ב100% שהוא מג׳ונרט. למעשה, יש פה 2 סוגי אווטארים - למנטור הראשון יש טקסט קבוע, והשני מאומן כך שיודע לענות על השאלות שלנו בלייב ובאופן חופשי. לדעתי זה פותח אפשרויות מדהימות ללמידה אינטראקטיבית ומותאמת אישית.

אני יכולה לדבר על זה עוד הרבה, אבל לכו להקשיב לפרק כי תומר מסביר על זה הרבה יותר טוב ממני.

ממש שווה להתנסות בזה באתר שלהם, ולחשוב האם ואיך זה היה יכול להשתלב במוצר שאנחנו עובדים עליו.

עריכה: מרינה ברודסקי

האזנה נעימה! 

תארו לכם שהשעה 1:00 בלילה, אתם אחרי בינג׳ רציני בטלוויזיה, ומחר יום עבודה. נגמר פרק נוסף, ואפליקציית הסטרימינג שלכם אומרת:

"קשה להירדם אחרי צפייה ממושכת במסך… אם תרצי, הפרק הבא יתחיל עוד 5 דקות. אולי בינתיים תכנסי לשיחה מעניינת עם בן הזוג שלך, תקחי ספר או תחליטי ללכת לישון?"

איך הייתם מרגישים כלפי אפליקצייה כזו? מאיה מסבירה שברגע שמוצר רואה אותך, עם הקשיים, הרצונות והצרכים הרגשיים שלך, ולא מנצל את זה לטובתו (למרות שהוא יכול בקלות), החוויה הרגשית מול המוצר ולמעשה הברנד תהיה מדהימה.

בפרק ״עיצוב מוצרים רגשיים עם בינה מלאכותית״ אירחתי את Maya Goldberg. מאיה היא פסיכולוגית, מומחית התנהגות, ויועצת לחברות טכנולוגיה על אסטרטגיית מוצר על המפגש בין פסיכולוגיה ויישומי AI, מרצה באוניברסיטת רייכמן ומייסדת ו- Chief Psychology Officer בחברת TOKO.

הפרק הזה יוצא בערב יום הזיכרון, וזה ישר לקח אותי למקום של הצורך לדבר ולשתף על כל מה שאנחנו עוברים עכשיו בשנה המורכבת והקשה הזאת... אני חושבת שTOKO ומוצרים דומים נותנים מענה מיוחד מאוד לעניין הזה, וזה לגמרי יכול להיות רובד נוסף של עזרה בהתמודדות עם המצב

מאיה צללה והסבירה איך הבינה המלאכותית מעצימה את היכולת לעצב חוויות רגשיות, בדגש על חוויות רגשיות מעולם הבריאות הטיפולי. היא נתנה הרבה דוגמאות למוצרים מרתקים שעושים את זה, והדגימה איך מעצבים מפגש שעוסק ברגשות. למשל, כמו בטוקו - שקמה כדי לתת מענה רגשי נגיש למי שרוצה להיות בתהליך ולשפר תהליכים בחיים שלו. טוקו יוצרת מפגש בין שני אנשים (שמכירים אחד את השני או בכלל לא), הם נפגשים לשיחות דיגיטליות קצרות במרחב בטוח המאפשר להם לעצור, לשאול שאלות, לשמוע עוד נקודת מבט, ולהיות בריפלקציה. התהליכים האלו מלווים בהנחייה של בינה מלאכותית שיודעת לתת מענה לרגשות שקולטת מהמשתמשים. תהליך הדיזיין של חוויה כזו הוא ממש מרתק, יש המון תרחישים להתייחס אליהם, והכי הכי חשוב זה להיות בקשב למשתמשים שנמצאים במצב רגשי מאוד רגיש וכנה.

הפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. מאיה הולכת לדבר בכנס על עיצוב לחוויה אמפתית: הסיפור מאחורי ההצלחה של EliQ. למעשה EliQ היא רובוט אמפטי שנמצאת בבתים של קשישים, חלק ממהלך היום יום שלהם, ועוזרת להם לחיות חיים בריאים ועצמאים יותר. ההרצאה תעסוק בדור הבא של עיצוב אמפטי.

הכנס יתרחש ב19 למאי (ממש עוד שבוע), אנחנו ו Barak Danin נשמח לפגוש אתכםן שם!

עריכה: Marina Brodsky Gold

האזנה נעימה

אתחיל בזה שהפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. ראשון התארח מקס שפירו, דיירקטור UX/UI בסטודיו קשת דיגיטל, בעל ניסיון רב בתחום התקשורת והעיתונות. ההרצאה שלו בכנס תעסוק בהנגשת דאטה מורכב בתקופת המלחמה. אנחנו כבר ממש מחכות לשמוע את ההרצאה שלו, ובינתיים, תוכלו לשמוע אותנו מדברים על עיצוב לעולם הטלוויזיה.

בעולם של היום, אנשים צופים בטלוויזיה אחרת. הם צופים במה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ובאיזה מכשיר שהם רוצים. בפרק ״עיצוב חוצה ממשקים ב״קשת״״, עדי לוין אירחה את מקס שפירו, ששיתף איך ב׳קשת דיגיטל׳ הבינו שהם חייבים להיות חלק מהשינוי הזה, באמצעות רידיזיין של אפליקציית ה-VOD שלה - 12 פלוס.

מקס שיתף אותנו בתובנות חשובות על האתגרים הייחודיים שהיו להם בעיצוב לעולם של טלוויזיה. עולם התקשורת הוא דינמי ובלתי צפוי, ומקס הסביר שחשוב להם כמעצבי מוצר להנגיש את התוכן בצורה מייטבית, ושהם צריכים להיות דינאמיים בעיצוב גם כן. המוצר צריך לשקף את מה שקורה בטלוויזיה, ולמעשה בלב האקטואליה הישראלית. לדוגמה, אם בתקופה מסויימת הדיבור הוא על מלחמה וחטופים, או שבתקופה אחרת הדיבור הוא על הכוכב הבא (זוכרים חיים כאלו?), התכנים הללו יקבלו מקום בולט בפרונט של האפליקציה.

ייחוד נוסף של הפליקציה הוא שהיא צריכה להיות זמינה ונוחה לשימוש במגוון רחב של מכשירים, החל מסמארטפונים ועד טלוויזיות חכמות. למעשה, האפליקציה עוצבה ופותחה ב-12 פלטפורמות שונות! זה די מטורף, בייחוד שחושבים על בדיקות השמישות שהיו צריכות להעשות. כדי לוודא שהאפליקציה נוחה לשימוש גם על גבי מסך הטלוויזיה, הבדיקות שמישות היו די ייחודיות - הם הזמינו משתמשים לבית של אחת ממנהלות המוצר, שם צפו בטלוויזיה בסלון (עם שתייה וכיבוד כיאה לצפייה בטלוויזיה, כמובן) תוך כדי שימוש באפליקציה. צורת בדיקה זו אפשרה להם לגלות בעיות שלא עלו בבדיקות שנערכו במשרד, וכתוצאה מזה להפוך את חווית המשתמש לטובה הרבה יותר.

כנס UXI live יתרחש ב19 למאי, אנחנו וברק דנין נשמח לפגוש אתכםן שם!

עריכה: מרינה ברודסקי

האזנה נעימה🎧