קנאה היא תכונה שפוגעת בשלוות הנפש וגורמת לנו לחוש כישלון וכאב לב. בבסיסה של הקנאה ניצבת הראיה שלנו שממוקדת יותר במה שאין לנו ויש לזולת, מאשר במה שכבר יש לנו והתברכנו בו.

אך חכמינו שיבחו לא פעם את מידת הקנאה ואמרו ש"קנאת סופרים תרבה חכמה".

מה השורש הנפשי שמביא אותנו אל הקנאה הרעה? וכיצד נדע להבדיל בין קנאה חיובית לשלילית?

פרשת השבוע מספרת על המפגש של משה רבנו עם שני נביאים שהתנבאו במקומו. המקורבים למשה ראו בכך פגיעה חמורה בכבודו, אך משה הגיב לכך אחרת ותגובתו מגלה יסוד עמוק בנפש שמאפשר לנו לפרגן ולשמוח בהצלחתם של האחרים ללא תחושות קשות של קנאה ותחרות, וללא פגיעה בהצלחה האישית שלנו.

הרב יואב אקריש בשיעור מיוחד לפרשת בהעלותך על הדרך להשתחרר מתחרות מתישה וקנאה מעייפת וליצור לעצמנו חיים מלאי פירגון ואהבה.