שני דברים כואבים ומטרידים עברו עלינו השנה

האחד פילוג ופירוד חסר תקדים שהגיע לביטויים שלא האמנו שנשמע: אנחנו שני עמים. אנחנו לא אחים.

והשני טרגדיית הטבח הנוראית שכמותה לא חווינו מאז ימי השואה הארורה

האם יכול להיות קשר בין הדברים?

לשם כך צריך להבין את הגדרתו הייחודית של העם היהודי ששונה מהותית מהגדרת עם אצל כל שאר האומות.

הסוד הזה יבהיר לנו מדוע משה פחד שהעבדות במצרים לא הולכת להסתיים,

ויבהיר לנו מדוע אחדות בעם ישראל אינה רק מתכון לחיים טובים אלא נוגעת בשורש הזהות שלנו.

על סוד הסנה הבוער באש והאחדות בעם היהודי

בשיעורו השבועי של הרב יואב אקריש

החל מה-7 באוקטובר אנחנו חיים בתוך מערבולת של כאב, פחד וצער. השאלה הכואבת שזועקת לשמים היא: איך אף אחד לא ראה את הכתובת שעל הגדר?! איך כל כך הרבה אנשים מקצועיים וחכמים לקו בעיוורון מוחלט?!

אם נבין מה גורם לאנשים חכמים להתעקש על אחיזה בתפיסה שגויה למרות כל הסימנים נגדה, נוכל לתרגם זאת לחיינו האישיים: כיצד נצליח לא ליפול לעיוורון אל מול דברים שעלולים לפגוע בנו? איך נזהה מראש את המכשולים ונעשה את הבחירה הנכונה?

זהו המסר הייחודי שעולה מפרשת השבוע ומסביר מדוע דווקא יהודה מקבל מיעקב אבינו את בשורת המלכות על עם ישראל.

על סוד פקיחת העיניים בשיעורו השבועי של הרב יואב אקריש לפרשת ויחי.

לעיתים אנחנו עומדים מתוסכלים ומיואשים מול ילד שההתנהגות שלו פוגעת או מזיקה למשפחה שלנו. ניסינו לדבר ולשכנע, נתנוּ עונשים ופרסים, אבל השינוי מזערי ואיטי ולא מחזיק מעמד לאורך זמן. הילד פשוט לא משתף פעולה. מה עושים?

ישנו כלי חינוכי חשוב שמהווה את הבסיס ליכולת שלנו להשפיע על המשפחה שלנו. על הילדים שלנו.

זו הייתה גם הדרך של יהודה לגרום ליוסף להתגלות לאחיו ובכך לאחד את המשפחה מחדש.

על סוד יצירת השינוי שמסתתר בשמה של פרשתנו - ויגש, בשיעורו השבועי של הרב יואב אקריש

נשיאי האוניברסיטאות החשובות בארה"ב נשאלו: "האם קריאה להשמדת העם היהודי נוגדת את ערכי המוסר ונחשבת להטרדה?". תשובתם ההזויה הייתה: "זה תלוי בהקשר".

איך ייתכן שדווקא אנשי המדע מהמתקדמים בעולם מתגלים כאנשים קטנים חסרי מוסר ומצפון? ומה עלינו לרכוש כבסיס לחיים כדי להבטיח שאנחנו נהיה אנשים מוסריים באמת?

זו בדיוק השאלה שעמדה במרכז הוויכוח בין תרבות יוון לבין החשמונאים. המוסר היווני התגלה, ברגע האמת, כריק מתוכן ומולו ניצבה המנורה עם השמן הטהור, נצחית ומאירה. הכל בגלל נקודת מבט אחת יסודית.

על סוד הסביבון וחלומות פרעה ועל האנטישמיות בגרסה האקדמית, בשיעורו השבועי של הרב יואב אקריש לפרשת מקץ - חנוכה

כשמגיעים רגעי קושי ואכזבה בחיים שלנו, הם מולידים שיחה פנימית קשה בתוכנו: למה זה מגיע לי? מי יחזיר לי את השנים שסבלתי? אני לא יכול לסבול את המצב הזה!

המחשבות האלו מקבעים אותנו במעגל של כאב ומרמור שלא ייגמר.

כיצד ניתן לשנות את השיח הפנימי בתוכנו למשהו מעצים שייתן לנו כח ותקווה ויכולת לשנות את המצב לטובה?

זהו סודו של יוסף על הדרך להוריד שפע חדש אל תוך מציאות מורכבת בחיים שלנו.

על המחשבה הפנימית שיוצרת שינוי לטובה בשיעורו השבועי של הרב אקריש לפרשת וישב

כל אחד מאתנו סגר פעם את פיו ולא אמר מילה בדיון בין חברים או בוויכוח במכולת מחשש של 'מה יחשבו עלי'?

לכל אחד יש רצונות ושאיפות שהוא לא מגשים כי 'זה לא מקובל בחברה ואולי מישהו יסתכל על כך בעין עקומה'.

איך נוכל לומר ולעשות את מה שנכון לנו בלי לחשוש מתגובות הסביבה? איך חיים בלי להיפגע ממה שחושבים או אומרים עלי?

לפני שנצא למאבק מול הסביבה, עלינו להתסכל אל לבנו פנימה ולגלות את הנקודה הפנימית שבנפשנו שתעניק לנו ערך וביטחון עצמי בכל חברה ובכל סביבה.

על המאבק בין יעקב לעשו שמגלה לנו את סוד הניצחון מול סביבה מאיימת, בשיעורו השבועי של הרב אקריש לפרשת וישלח

'ברור לי שעלי לשפר את הזוגיות וההורות שלי, אבל אין לי כח להתחיל'. 'אני רוצה להשתנות, אבל לא מוצא בתוכי את הכח'.

יש רגעים בהם אנחנו מבינים שהמצב לא יכול להמשיך כך. צמיחה רוחנית, קשר קרוב עם הילדים, זוגיות בריאה יותר או שיפור האישיות - זה חייב לקרות, ומיד.

אלא שאז מתחילות מחשבות מייאשות: 'אין לי זמן, כח וכסף כדי לטפל בכל זה, ובכלל, לא בטוח שבאמת אצליח. מה הסיכוי שלי להשתנות?!'

ברור שהקב"ה רוצה שהחיים שלנו יהיו מלאי עשייה, סיפוק ושמחה ושלא ניתן לחיים לזרום כמו שהם. אז מה עושים כשצריך שינוי ולא מוצאים כוחות לכך?

בשיעור מיוחד של הרב אקריש לפרשת ויצא, דרך סיפורו של יעקב אבינו והמעשה שהיווה את רגע השינוי הגדול בחייו, נלמד על הצעד הראשון שיביא לשינוי משמעותי בחיים שלנו

מתוך הטרגדיה הגדולה שנקלענו אליה ביום בשמחת תורה, נפרץ לפתע סכר עצום של אמונה עמוקה. אלפי חיילים מבקשים ללבוש ציצית, כולם נעמדים בתפילה, מבקשים לקיים עוד מצווה ולהיות קרובים יותר לספר התורה. אמירת שמע ישראל ושירי אמונה פורצים מלבבות כל עם ישראל.

מה עובר עלינו? מהו סוד האמונה היהודית הנצחית? מדוע היא מתגלה דווקא בזמני משבר?

ובעיקר: כיצד אדם רציונאלי שמבקש לייסד על חייו על ברכי השכל והלוגיקה יכול להתחבר לעולם האמונה שנראה עבורו במבט ראשון כאלטרנטיבה פשוטה למקום בו נגמרת ההבנה?

פרשת תולדות מפגישה אותנו עם מבטו העמוק של יצחק אבינו על סודה של הנשמה היהודית, שם גם נמצא ההסבר, כיצד דווקא האמונה מביאה לרמת וודאות גבוהה הרבה יותר מעולם של הוכחות וראיות.

על עומק המושג אמונה שבימים אלו מתעוררת וניצתת בלבבות העם, בשיעור מיוחד של הרב יואב אקריש לפרשת תולדות.

"הבת שלי לא יוצאת מהבית כבר חודש. החיים השתבשו. אנו מתחננים אליה: תצאי, אל תתקעי. אבל היא מפחדת".

"אני מוצף בחדשות והעדכונים, וכבר אין לי כח לכלום. נשאבתי לזה עמוק, אני רוצה לצאת ולא יודע איך".

אלה שתיים מתוך הפניות שקיבלתי השבוע מאנשים שביקשו לדעת מה לעשות. ובצדק. הפחד הגיוני ולגיטימי. פחד הוא גם דבר חיובי, הוא מזהיר אותנו מסכנות ומאפשר לנו להתגונן מפניהן; אבל יחד עם זאת, אנו לא רוצים שהוא ישבש לנו את השגרה וישתלט על מערכות החיים.

אז איך מונעים מהפחד לשבש את השגרה ואת עולמנו הפנימי?

בשיעור, לפרשת חיי שרה, נפיק מהתנהלותו של אברהם אבינו לאחר פטירת אשתו שרה את הכלים לצמיחה ובניין ולחיים מלאים במשמעות, אופטימיות ושמחה. נקבל כלי מדהים לשלוש מחשבות ביום שיהפכו את שגרת החיים לבריאה, ונלמד לשלוט על המחשבות שלנו בצורה מועילה ופוריה

השאלה שנשאלת כמעט אצל כל הורה ומחנך היא: – כיצד מעירים לילד בצורה מועילה בלי שזה יפיל אותו? איך נכון להתייחס לרגעי אכזבה מהילד שלנו?

הכל מתחיל בגישה הכללית שלנו לחיים מול נפילות ואכזבות מעצמנו ומהעולם שסביבנו.

הגישה הבונה והמאירה בחיים בכלל ובחינוך בפרט מקופלת בדמותו הייחודית של אברהם אבינו ובסיפור עקידת יצחק.

משם נקבל כלי מיוחד שיעזור לנו לנצח כל פחד, כאב, נפילה וכישלון ולגלות הזדמנויות חדשות ונפלאות גם ברגעי אכזבה וייאוש, שיאירו את הטוב הטמון בנו, ובילדים היקרים שלנו.